יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

החוב לתוצר עלה ב-0.9% בלבד ל-68.6%; ביקושי שיא לחוב ממשלתי

גיוס החוב בשנה שעברה עמד על כ-207 מיליארדי ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (85% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (3% מהגיוס) והחוב החיצוני (12% מהגיוס). האפיק המקומי הסחיר הציג ביקושים גבוהים ויציבים לאורך השנה, ויחס הכיסוי הממוצע עמד על 4.5, לעומת 4.2 אשתקד.

עמית בר |

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2025. שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2025 עלה ב-0.9% והסתכם ב-68.6% לעומת 67.7% בשנת 2024. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-1.0% והסתכם ב-67.3% לעומת 66.3% בשנת 2024.


יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.


בשנת 2025 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-207 מיליארדי ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (85% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (3% מהגיוס) והחוב החיצוני (12% מהגיוס). האפיק המקומי הסחיר הציג ביקושים גבוהים ויציבים לאורך השנה, ויחס הכיסוי הממוצע עמד על 4.5, לעומת 4.2 אשתקד.


מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' ועד להפסקת האש בחודש 10/2025 החשב הכללי גייס חוב ממשלתי  שהסתכם לכ-524 מיליארדי ש"ח, מתוכם כ-411 מיליארדי ש"ח באפיק המקומי הסחיר, כ-7 מיליארדי ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר וכ-106 מיליארדי ש"ח באפיק החיצוני. 


הגרעון התקציבי בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, המהווים כ-98.6 מיליארדי ש"ח. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-651 מיליארדי ש"ח, מתוכם נאמדו כ-91 מיליארדי ש"ח הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי. 


החוב הממשלתי בשנת 2025 הושפע מגיוסי החוב שבוצעו למימון צורכי הממשלה בתקופת המלחמה, לצד השפעות מאקרו־כלכליות ובהן אינפלציה, ריבית, שער החליפין והצמיחה במשק. פירוט מלא של רכיבי החוב, מקורות הגידול והשפעות השוק יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי.


שר האוצר, חה"כ בצלאל סמוטריץ: "מגמת העלייה בשיעור החוב ביחס לתוצר נובעת מההוצאות הביטחוניות הנדרשות בעקבות המלחמה והמאמצים לשיקום ותמיכה בחברה הישראלית. קצב השפעת המלחמה על יחס החוב לתוצר מתמתן ואנו נתמיד בנקיטת צעדים פיסקאליים המאזנים בין הצורך לעוצמה ביטחונית לבין שמירה על יציבות כלכלית ארוכת טווח".

קיראו עוד ב"בארץ"

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: “יחס החוב לתוצר משקף את אופן השימוש שלנו במרחב הפיסקלי בתקופה מורכבת. בשנתיים האחרונות גייסנו חוב בהיקפים משמעותיים, כאשר הביקושים הגבוהים והיציבים מעידים על אמון השווקים בכלכלה הישראלית. חשוב לציין כי העלייה ביחס החוב לתוצר בישראל נמוכה ביחס למדינות הייחוס, שבהן נרשמה עלייה ממוצעת של כ-1.9 נקודות תוצר, יותר מכפולה מהעלייה בישראל, מגמה המשקפת תופעה עולמית רחבה. עם התייצבות התנאים, יש לפעול להתכנסות מחודשת ולהחזרת המסלול הפיסקלי, באופן שיאפשר את הורדת יחס החוב לתוצר". 


סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן: "צרכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס החוב לתוצר. בתקופה זו גייסנו למעלה מחצי טריליון ₪ בחוב המקומי והחיצוני, וזאת באמצעות רוח גבית איתנה מצד המשקיעים בארץ ובחו"ל. עוצמת הכלכלה הישראלית ואיתנות המערכת הפיננסית בישראל אפשרו לנו לספק את צרכי הממשלה, גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים".


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה