ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?
בזמן שמעמד הביניים נאבק בריבית ובמחירי הדיור, מתחת לפני השטח מתרחש האירוע
הכלכלי הגדול בהיסטוריה: טריליוני דולרים עוברים מדור ה"בייבי בומרס" לידי הילדים והנכדים; איך הכסף הגדול הזה משנה את הבורסה, את שוק הנדל"ן ואת הדרך שבה אנחנו צורכים "חוויות" במקום נכסים? תכירו את היורשים החדשים
ירושה לא מחכים ל"אחרי 120"
בשל יוקר המחיה החונק, הירושה כבר לא מגיעה רק "אחרי מאה ועשרים". בשנים האחרונות אנחנו עדים לזינוק של 40% ב"ירושות בחיים". הורים מעבירים הון לילדיהם כבר עכשיו - אם כעזרה בהון עצמי לדירה ואם כמתנות כספיות חודשיות. התופעה הזו היא הסיבה העיקרית לכך ששוק הנדל"ן הישראלי לא קרס, למרות הריביות הגבוהות של 2025-2024; הכסף ה"ישן" של ההורים הוא זה שמחזיק את המחירים של הדירות החדשות של הילדים.
קריסת מודל ה"עבודה וחיסכון": ב-2026 ברור לכולם שמשכורת, גבוהה ככל שתהיה, כבר לא מספיקה כדי להגיע להון עצמי לדירה באזורי הביקוש. הורים מבינים שהכסף שלהם אפקטיבי פי עשרה כשהוא ניתן כ"בוסטר" לילד בן 32 שנאבק להכניס רגל לשוק הנדל"ן, מאשר כירושה לילד בן 60 שכבר הסתדר (או ויתר).
הון כלוא בבטון: דור הבומרס יושב על נכסים שערכם זינק. ב-2026 אנחנו רואים יותר הורים שמבצעים "משכנתא הפוכה" או מוכרים את דירת המגורים הגדולה לטובת דירה קטנה יותר, כדי "להנזיל" את ההון ולתת אותו לילדים עכשיו. זהו מעבר של עושר פסיבי (קירות) לעושר אקטיבי (צריכה והשקעות של הדור הצעיר).
העברת העושר כביטוח נגד אינפלציה: הורים חוששים ששחיקת כוח הקנייה ב-2026 תהפוך את הירושה העתידית לפחות משמעותית. הם מעדיפים להעביר נכסים או כסף מזומן כעת, כדי שהילדים יוכלו לקבע מחיר על דירה או להשקיע בשוק ההון בשלב מוקדם יותר של חייהם, ובכך ליהנות מריבית דריבית לאורך זמן.
- רגע לפני הסוף: האב השלים עם בנו - הבת לא הסכימה; מה קבע בית המשפט?
- קשיש הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהפכה בשוק ההון: נפרדים מהבנקאי, מחבקים את ה-AI
- "מותו" של הבנקאי האישי: ב-2026, היורשים החדשים נוטשים את סניפי הבנקים. הם מעדיפים אפליקציות השקעה ללא עמלות ויועצי השקעות מבוססי בינה מלאכותית שמנתחים את השוק בזמן אמת ומבצעים התאמות אוטומטיות.
- השקעה עם מצפון: כמעט 60% מהיורשים הצעירים מצהירים כי לא ישקיעו בחברות מזהמות או כאלו הפוגעות בזכויות אדם. כסף שעובר דור עובר בדרך כלל מהשקעות "מסורתיות" (נפט, בנקים) להשקעות אימפקט, אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות מזון.
- נזילות היא שם המשחק: בניגוד לבומרים שקידשו את ה"בטון" והנכסים המוחשיים, הצעירים של 2026 מעדיפים נכסים נזילים. הם רוצים להיות מסוגלים למכור את התיק שלהם בלחיצת כפתור בנייד, כדי לממן את ההרפתקה הבאה.
כלכלת החוויות: נהנתנות כפיצוי על אובדן הדירה
במקום לחסוך שקל לשקל עבור דירה שייתכן ולא יגיעו אליה לעולם ללא עזרה, דור ה-Z בוחר ב"כלכלת החוויות". הכסף שמתקבל מההורים (או החיסכון שנוצר מכך שאין צורך לחסוך להון עצמי בגלל הירושה המובטחת) מתועל לטיולים יוקרתיים, ריטריטים של בריאות, וחוויות קולינריות. בתקופה שבה אנו חיים סטטוס חברתי כבר לא נמדד לפי מספר הדירות שבבעלותך אלא לפי מספר ה"חוויות הייחודיות" שצברת ושיתפת.
הצד האפל: העמקת הפער המעמדי
- יורשי הדירות: צעירים שיקבלו מהוריהם נכס או עזרה מאסיבית. הם ימשיכו לחיות ברמת חיים גבוהה, יצרכו מותרות ויהיו חסינים יחסית למשברים כלכליים.
- דור
ה"אין לי": צעירים מוכשרים לא פחות, אך ללא "גב" כלכלי משפחתי. עבורם, יוקר המחיה של 2026 הוא גזירת גורל. הם נאלצים להוציא 50% מהכנסתם על שכירות בנכסים של אותם "יורשים", ללא שום סיכוי ריאלי לצבור הון עצמי.
הפער הזה מייצר מתח חברתי גובר - כשהניידות החברתית בישראל הופכת להיות תלויה יותר ב"מי ההורים שלך" ופחות ב"כמה קשה עבדת".
- שוק המסעדות רותח
- כתב אישום נגד איש הקש של אורן קובי - הונאה של 2.3 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל
