צוואה הסכם ירושה חתימה
צילום: Istock

ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?

 בזמן שמעמד הביניים נאבק בריבית ובמחירי הדיור, מתחת לפני השטח מתרחש האירוע הכלכלי הגדול בהיסטוריה: טריליוני דולרים עוברים מדור ה"בייבי בומרס" לידי הילדים והנכדים; איך הכסף הגדול הזה משנה את הבורסה, את שוק הנדל"ן ואת הדרך שבה אנחנו צורכים "חוויות" במקום נכסים? תכירו את היורשים החדשים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה ירושה
תכירו את דור ה-Y (מילניאלס) ודור ה-Z של שנת 2026 - מצד אחד, הם הדורות המשכילים והטכנולוגיים ביותר בהיסטוריה, אך מצד שני, הם הדורות הראשונים בעת המודרנית שחשים כי "החלום הכלכלי" הולך ומתרחק מהם. עם מחירי דירות שחזרו לזנק בינואר 2026 וריבית בנק ישראל שעדיין עומדת על 4%, רכישת נכס נראית לרבים כמו משימה בלתי אפשרית.
אבל מתחת לייאוש הכלכלי הגלוי, רוחש זרם מעמקים אדיר. אנחנו נמצאים בעיצומה של "העברת העושר הגדולה", תהליך היסטורי שבו נכסים בשווי דמיוני עוברים מדור ההורים (הבומרס), שצבר הון, נדל"ן ופנסיות תקציביות בשנות השפע, לידי דורות שחושבים אחרת לגמרי על כסף, השקעות ומשמעות החיים. ב-2026, הירושה היא כבר לא רק עניין משפחתי - היא המנוע הסמוי של הכלכלה כולה.
לפי תחזיות מעודכנות, בארצות הברית לבדה כ-84 טריליון דולר יעבירו ידיים  בין הדורות לאורך העשור הקרוב. בישראל, מדובר במאות מיליארדי שקלים. דור הבומרס הישראלי הוא דור שרכש דירות בשנות ה-70 וה-80 במחירים שהיום נשמעים כמו שגיאת הקלדה0, והיום הוא מחזיק בנכסים בערים כמו רמת גן, תל אביב וגבעתיים, ששוויים נסק באלפי אחוזים.

לא מחכים ל"אחרי 120"

בשל יוקר המחיה החונק, הירושה כבר לא מגיעה רק "אחרי מאה ועשרים". בשנים האחרונות אנחנו עדים לזינוק של 40% ב"ירושות בחיים". הורים מעבירים הון לילדיהם כבר עכשיו - אם כעזרה בהון עצמי לדירה ואם כמתנות כספיות חודשיות. התופעה הזו היא הסיבה העיקרית לכך ששוק הנדל"ן הישראלי לא קרס, למרות הריביות הגבוהות של 2025-2024; הכסף ה"ישן" של ההורים הוא זה שמחזיק את המחירים של הדירות החדשות של הילדים.

המעבר מ"ירושה לאחר מוות" ל"ירושה בחיים" נובע משלושה שינויים מבניים בכלכלה הישראלית:

קריסת מודל ה"עבודה וחיסכון": ב-2026 ברור לכולם שמשכורת, גבוהה ככל שתהיה, כבר לא מספיקה כדי להגיע להון עצמי לדירה באזורי הביקוש. הורים מבינים שהכסף שלהם אפקטיבי פי עשרה כשהוא ניתן כ"בוסטר" לילד בן 32 שנאבק להכניס רגל לשוק הנדל"ן, מאשר כירושה לילד בן 60 שכבר הסתדר (או ויתר).

הון כלוא בבטון: דור הבומרס יושב על נכסים שערכם זינק. ב-2026 אנחנו רואים יותר הורים שמבצעים "משכנתא הפוכה" או מוכרים את דירת המגורים הגדולה לטובת דירה קטנה יותר, כדי "להנזיל" את ההון ולתת אותו לילדים עכשיו. זהו מעבר של עושר פסיבי (קירות) לעושר אקטיבי (צריכה והשקעות של הדור הצעיר).

העברת העושר כביטוח נגד אינפלציה: הורים חוששים ששחיקת כוח הקנייה ב-2026 תהפוך את הירושה העתידית לפחות משמעותית. הם מעדיפים להעביר נכסים או כסף מזומן כעת, כדי שהילדים יוכלו לקבע מחיר על דירה או להשקיע בשוק ההון בשלב מוקדם יותר של חייהם, ובכך ליהנות מריבית דריבית לאורך זמן.

המהפכה בשוק ההון: נפרדים מהבנקאי, מחבקים את ה-AI


דור ה-Y וה-Z שמקבלים לידיהם את הכסף הגדול לא משקיעים כמו הוריהם. הם דור שגדל לתוך משברים כלכליים ומהפכות טכנולוגיות, והתיק הפיננסי שלהם משקף זאת:
  • "מותו" של הבנקאי האישי: ב-2026, היורשים החדשים נוטשים את סניפי הבנקים. הם מעדיפים אפליקציות השקעה ללא עמלות ויועצי השקעות מבוססי בינה מלאכותית שמנתחים את השוק בזמן אמת ומבצעים התאמות אוטומטיות.
  • השקעה עם מצפון: כמעט 60% מהיורשים הצעירים מצהירים כי לא ישקיעו בחברות מזהמות או כאלו הפוגעות בזכויות אדם. כסף שעובר דור עובר בדרך כלל מהשקעות "מסורתיות" (נפט, בנקים) להשקעות אימפקט, אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות מזון.
  • נזילות היא שם המשחק: בניגוד לבומרים שקידשו את ה"בטון" והנכסים המוחשיים, הצעירים של 2026 מעדיפים נכסים נזילים. הם רוצים להיות מסוגלים למכור את התיק שלהם בלחיצת כפתור בנייד, כדי לממן את ההרפתקה הבאה.

כלכלת החוויות: נהנתנות כפיצוי על אובדן הדירה

שאלה שמעסיקה כלכלנים רבים בימינו היא: למה למרות המצב הכלכלי, המסעדות ובתי המלון מלאים עד אפס מקום? התשובה נעוצה בשינוי סדרי העדיפויות של הדור היורש.
במקום לחסוך שקל לשקל עבור דירה שייתכן ולא יגיעו אליה לעולם ללא עזרה, דור ה-Z בוחר ב"כלכלת החוויות". הכסף שמתקבל מההורים (או החיסכון שנוצר מכך שאין צורך לחסוך להון עצמי בגלל הירושה המובטחת) מתועל לטיולים יוקרתיים, ריטריטים של בריאות, וחוויות קולינריות. בתקופה שבה אנו חיים סטטוס חברתי כבר לא נמדד לפי מספר הדירות שבבעלותך אלא לפי מספר ה"חוויות הייחודיות" שצברת ושיתפת.

הצד האפל: העמקת הפער המעמדי

"העברת העושר הגדולה" אינה מחלקת את הכסף מחדש בחברה אלא מקבעת את הפערים. ב-2026 אנחנו רואים בישראל היווצרות של "אריסטוקרטיה של ירושה":
  • יורשי הדירות: צעירים שיקבלו מהוריהם נכס או עזרה מאסיבית. הם ימשיכו לחיות ברמת חיים גבוהה, יצרכו מותרות ויהיו חסינים יחסית למשברים כלכליים.
  • דור ה"אין לי": צעירים מוכשרים לא פחות, אך ללא "גב" כלכלי משפחתי. עבורם, יוקר המחיה של 2026 הוא גזירת גורל. הם נאלצים להוציא 50% מהכנסתם על שכירות בנכסים של אותם "יורשים", ללא שום סיכוי ריאלי לצבור הון עצמי.
    הפער הזה מייצר מתח חברתי גובר - כשהניידות החברתית בישראל הופכת להיות תלויה יותר ב"מי ההורים שלך" ופחות ב"כמה קשה עבדת".
קיראו עוד ב"בארץ"

המנהלים החדשים של העולם
העברת העושר הגדולה היא לא רק העברה של כסף מחשבון בנק אחד לאחר; היא העברת המפתחות של הכלכלה העולמית. אנו חיים בעידן שבו הכוח עובר לידי דור חסר סבלנות, גלובלי וערכי. הדרך שבה הדורות הללו ינהלו את טריליוני הדולרים שקיבלו תקבע איך ייראה העולם שלנו בעשור הבא - האם הכסף הזה יופנה לפתרון משבר האקלים וצמצום פערים או שמא הוא רק ימשיך לתדלק את בועת הצריכה והנדל"ן הבאה? דבר אחד בטוח: מי שלא מבין כעת את כוחה של הירושה, לא מבין את הכלכלה הישראלית.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה