ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?

תכירו את דור ה-Y (מילניאלס) ודור ה-Z של שנת 2026 - מצד אחד, הם הדורות המשכילים והטכנולוגיים ביותר בהיסטוריה, אך מצד שני, הם הדורות הראשונים בעת המודרנית שחשים כי "החלום הכלכלי" הולך ומתרחק מהם. עם מחירי דירות שחזרו לזנק בינואר 2026 וריבית בנק ישראל שעדיין עומדת על 4%, רכישת נכס נראית לרבים כמו משימה בלתי אפשרית.

אבל מתחת לייאוש הכלכלי הגלוי, רוחש זרם מעמקים אדיר. אנחנו נמצאים בעיצומה של "העברת העושר הגדולה", תהליך היסטורי שבו נכסים בשווי דמיוני עוברים מדור ההורים (הבומרס), שצבר הון, נדל"ן ופנסיות תקציביות בשנות השפע, לידי דורות שחושבים אחרת לגמרי על כסף, השקעות ומשמעות החיים. ב-2026, הירושה היא כבר לא רק עניין משפחתי - היא המנוע הסמוי של הכלכלה כולה.

לפי תחזיות מעודכנות, בארצות הברית לבדה כ-84 טריליון דולר יעבירו ידיים  בין הדורות לאורך העשור הקרוב. בישראל, מדובר במאות מיליארדי שקלים. דור הבומרס הישראלי הוא דור שרכש דירות בשנות ה-70 וה-80 במחירים שהיום נשמעים כמו שגיאת הקלדה0, והיום הוא מחזיק בנכסים בערים כמו רמת גן, תל אביב וגבעתיים, ששוויים נסק באלפי אחוזים.

לא מחכים ל"אחרי 120"

בשל יוקר המחיה החונק, הירושה כבר לא מגיעה רק "אחרי מאה ועשרים". בשנים האחרונות אנחנו עדים לזינוק של 40% ב"ירושות בחיים". הורים מעבירים הון לילדיהם כבר עכשיו - אם כעזרה בהון עצמי לדירה ואם כמתנות כספיות חודשיות. התופעה הזו היא הסיבה העיקרית לכך ששוק הנדל"ן הישראלי לא קרס, למרות הריביות הגבוהות של 2025-2024; הכסף ה"ישן" של ההורים הוא זה שמחזיק את המחירים של הדירות החדשות של הילדים.

קריסת מודל ה"עבודה וחיסכון": ב-2026 ברור לכולם שמשכורת, גבוהה ככל שתהיה, כבר לא מספיקה כדי להגיע להון עצמי לדירה באזורי הביקוש. הורים מבינים שהכסף שלהם אפקטיבי פי עשרה כשהוא ניתן כ"בוסטר" לילד בן 32 שנאבק להכניס רגל לשוק הנדל"ן, מאשר כירושה לילד בן 60 שכבר הסתדר (או ויתר).

הון כלוא בבטון: דור הבומרס יושב על נכסים שערכם זינק. ב-2026 אנחנו רואים יותר הורים שמבצעים "משכנתא הפוכה" או מוכרים את דירת המגורים הגדולה לטובת דירה קטנה יותר, כדי "להנזיל" את ההון ולתת אותו לילדים עכשיו. זהו מעבר של עושר פסיבי (קירות) לעושר אקטיבי (צריכה והשקעות של הדור הצעיר).

העברת העושר כביטוח נגד אינפלציה: הורים חוששים ששחיקת כוח הקנייה ב-2026 תהפוך את הירושה העתידית לפחות משמעותית. הם מעדיפים להעביר נכסים או כסף מזומן כעת, כדי שהילדים יוכלו לקבע מחיר על דירה או להשקיע בשוק ההון בשלב מוקדם יותר של חייהם, ובכך ליהנות מריבית דריבית לאורך זמן.

• לא הבינה על מה חתמה: נפסלה צוואה של 40% לילד אחד
• אב חולה נתן את ביתו לבתו תמורת טיפול - האחים תבעו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהפכה בשוק ההון: נפרדים מהבנקאי, מחבקים את ה-AI

דור ה-Y וה-Z שמקבלים לידיהם את הכסף הגדול לא משקיעים כמו הוריהם. הם דור שגדל לתוך משברים כלכליים ומהפכות טכנולוגיות, והתיק הפיננסי שלהם משקף זאת:

שאלה שמעסיקה כלכלנים רבים בימינו היא: למה למרות המצב הכלכלי, המסעדות ובתי המלון מלאים עד אפס מקום? התשובה נעוצה בשינוי סדרי העדיפויות של הדור היורש.
במקום לחסוך שקל לשקל עבור דירה שייתכן ולא יגיעו אליה לעולם ללא עזרה, דור ה-Z בוחר ב"כלכלת החוויות". הכסף שמתקבל מההורים (או החיסכון שנוצר מכך שאין צורך לחסוך להון עצמי בגלל הירושה המובטחת) מתועל לטיולים יוקרתיים, ריטריטים של בריאות, וחוויות קולינריות. בתקופה שבה אנו חיים סטטוס חברתי כבר לא נמדד לפי מספר הדירות שבבעלותך אלא לפי מספר ה"חוויות הייחודיות" שצברת ושיתפת.

"העברת העושר הגדולה" אינה מחלקת את הכסף מחדש בחברה אלא מקבעת את הפערים. ב-2026 אנחנו רואים בישראל היווצרות של "אריסטוקרטיה של ירושה":

העברת העושר הגדולה היא לא רק העברה של כסף מחשבון בנק אחד לאחר; היא העברת המפתחות של הכלכלה העולמית. אנו חיים בעידן שבו הכוח עובר לידי דור חסר סבלנות, גלובלי וערכי. הדרך שבה הדורות הללו ינהלו את טריליוני הדולרים שקיבלו תקבע איך ייראה העולם שלנו בעשור הבא - האם הכסף הזה יופנה לפתרון משבר האקלים וצמצום פערים או שמא הוא רק ימשיך לתדלק את בועת הצריכה והנדל"ן הבאה? דבר אחד בטוח: מי שלא מבין כעת את כוחה של הירושה, לא מבין את הכלכלה הישראלית.