נדל"ן נדלן דיור בניין בנייה
צילום: דוד פרימן

חברות הנדל"ן והבינוי ביצעו 71% מגיוסי האג"ח באפריל-מאי

לפי נתוני יתרתי החוב של המגזר הפרטי והעסקי, עולה כי המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-17 מיליארד שקל - שני שליש מהם גויסו בחודש ינואר. במאי: ניכרת עלייה בהיקף נטילת המשכנתאות החדשות. יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכמעט 1%
איציק יצחקי |

ברבעון הראשון של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שבה לעלות, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית. זה קרה בשיעור של כ-1.5%, לאחר ירידה בה ברבעון הקודם על רקע המלחמה. עם זאת, קצב הגידול השנתי של יתרה זו נותר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות - כל עולה מנתוני בנק ישראל בנוגע להתפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברבעון הראשון של השנה.

יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברבעון האחרון בשיעור של כ-1.8% (כ-23 מיליארד שקל) לכ-1.3 טריליון שקל, בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם ברביע זה בכ-0.26 נק' האחוז, ובחודשים אפריל-מאי 2024 הוסיף להצטמצם ואף הגיע לרמה הנמוכה מזה ארבע שנים - כ-1.09 נק' האחוז.

העלייה ביתרת החוב נבעה ברובה מגיוסי חוב נטו בהיקף של כ-19 מיליארד שקל שהתרכזו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. פיחות של כ-1.5% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; עליות אלו קוזזו במקצת כתוצאה מפירעונות נטו באג"ח סחירות בחו"ל.

יתרת החוב של משקי הבית גדלה בשיעור מתון של כ-0.9% (כ-7 מיליארד שקל) לכ-800 מיליארד שקל כתוצאה מעלייה מתונה ביתרת החוב לדיור; הגידול ביתרת החוב של משקי הבית נבע גם מעלייה ביתרת החוב לא-לדיור שמקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. ביתרת החוב לא-לדיור נרשמה עליה קלה בשיעור הגידול השנתי אך הוא עדיין נותר שלילי ועמד על כ-2%-.

השפעות אלה הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים גדל לכ-3% לעומת שיעור אפסי ברביע הקודם. 

עוד נמצא, כי המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-17 מיליארד שקל - כשני שליש מהם גויסו בחודש ינואר, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרבעונים הקודמים (כ-13 מיליארד בממוצע). כ-53% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. גם בחודשים אפריל-מאי חברות מענף הנדל"ן והבינוי המשיכו להוביל בגיוסים - כ-71% מסך גיוסים של כ-6 מיליארד שקל בחודשים אלה, בוצעו על ידן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.