אלף שקל ביד עכשיו, פחות פנסיה בעוד 30 שנה: המחלוקת על הפחתת ההפקדות
באוצר בוחנים לצמצם את שיעור ההפקדה של 12.5% מהשכר, כדי להזרים כסף לצריכה ולחסוך חלק מ-31 מיליארד שקל בהטבות מס לפנסיה. התומכים במהלך מדברים על חופש בחירה, המתנגדים על החלטה שקשה להחזיר לאחור, ובתור ממתינות רפורמות נוספות בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל ובמסלולי החיסכון
ב-2017 השלימה ישראל מהלך חשוב שהביא את שיעור ההפקדה לפנסיה ל-12.5% מהשכר, 6% מהעובד ו-6.5% מהמעסיק. כעת בוחן צוות במשרד האוצר את הכיוון ההפוך, כשההיגיון לכך הוא כמובן תקציבי - צריך כסף.
כששיעור ההפקדות גדול והפנסיה הממוצעת לישראלים לא רעה בכלל הפתעה לחוסכים לפנסיה: מיליוני שקלים בחיסכון וקצבה מספקת, אז למה בעצם לעודד לחיסכון עם הטבות מס מאוד גבוהות. אפשר לצמצם. ההטבות יהיו על הפקדות נמוכות יותר וזו בהחלט הצעה ראויה כשמנסים לאזן בין כל סעיפי התקציב, לרבות ביטחון, רווחה, חינוך ועוד.
הפקדה קטנה יותר משאירה יותר כסף בתלוש, בהערכות גסות וסביב שכר של 14-17 אלף שקל מדובר על אלף שקלים בחודש למשק בית ממוצע, והכסף הזה זורם לצריכה פרטית, מייצר מחזור מסחרי ומחזיר לקופה מע"מ ומסים נלווים. לצד זאת, המדינה מוותרת מדי שנה על סדר גודל של 31 מיליארד שקל בהטבות מס פנסיוניות, וכל כרסום בשיעור ההפקדה מקטין גם את ההטבה הזאת. עבור אוצר שמנסה לסגור בור תקציבי שנפער במלחמה, מדובר בפתרון שמייצר הכנסה מיידית ומצטייר בעיני הציבור כהקלה. להרחבה: למה יש סיכוי גבוה להעלאת מסים אחרי הבחירות.
הטיעון העקרוני של התומכים נוגע לחופש הבחירה. החיסכון הפנסיוני נועל כסף לארבעה עשורים במוצר שהשליטה של החוסך עליו מוגבלת, ומשק בית צעיר עשוי להעדיף להקטין משכנתה, להשלים הון עצמי או להשקיע באפיק זמין. מי שמחזיק בעמדה הזאת רואה בהפקדה הכפויה סוג של פטרנליזם.
הבעיה שהתוספת לנטו נכנסת לחשבון של כל העובדים, אבל היכולת לתרגם אותה לחיסכון חלופי שמורה בעיקר לעשירונים העליונים. במשקי בית עם הכנסה נמוכה הכסף הפנוי נבלע בהוצאות השוטפות, וההפקדה הכפויה היא לרוב מנגנון החיסכון היחיד שפועל אצלם בפועל. מבחינת התקציב זו גם דחייה של הוצאה קדימה: פנסיה דקה יותר מתורגמת בעוד שלושה עשורים להשלמות הכנסה ולסבסוד קצבאות.
למה הביקורת מתמקדת דווקא בעיתוי
המתנגדים נשענים על הדמוגרפיה. תוחלת החיים בישראל התארכה בכ-16% בחמישים השנים האחרונות, שיעור בני 65 ומעלה עומד סביב 13% מהאוכלוסייה וצפוי להגיע לכ-15% בתוך 25 שנה, ומכאן שהצבירה של שנות העבודה אמורה לממן תקופת פרישה ארוכה מבעבר. מומחי כלכלת פרישה מזהירים שהחלטה כזאת קשה לתיקון. חוסך שהפקיד שיעור נמוך יותר במשך עשור מגלה את הפער כשהוא כבר קרוב לגיל הפרישה, והדרכים לסגור אותו מסתכמות בעבודה נוספת או בוויתור על רמת חיים.
גם לעמדה הזאת יש חולשה. שיעור אחיד של 12.5% פועל כמכשיר גס. הוא מחייב את מי שמשתכר שכר מינימום באותה מידה שהוא מחייב את מי שמרוויח פי חמישה, בעוד הראשון צפוי ממילא להישען בגיל פרישה על קצבת זקנה ועל השלמות. חלק מהכלכלנים סבורים שהמהלך הנכון הוא דיפרנציאלי, כלומר שמירה על ההפקדה הגבוהה בשכר הבינוני והגבוה לצד גמישות בקצה התחתון, במקום הפחתה רוחבית.
לענף החיסכון יש כאן אינטרס גלוי. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח נהנות מזרם הפקדות קבוע שמזין את הצבירה ואת דמי הניהול, וכל הפחתה בשיעור מכרסמת בו לאורך שנים. מכרז קרנות ברירת המחדל, שתקף עד סוף 2028, כבר הוריד את דמי הניהול אצל הזוכות ל-0.22% מהצבירה ו-1.49% מההפקדה, כך שהרווחיות בענף נשענת היום על היקפים יותר מבעבר.
מה עוד ממתין בתור לחיסכון ארוך הטווח
במגירה שוכב שוב הרעיון למסות את קרנות ההשתלמות. סקירה של הכלכלן הראשי העמידה את שווי הפטור בכ-11 מיליארד שקל בשנה, כשעיקר ההטבה מתנקז לעשירונים העליונים. שר האוצר הצהיר בעבר שהמהלך יורד מהשולחן, אבל צורכי הביטחון והגירעון מחזירים אותו לדיון בכל סבב תקציבי. יש הגיון גדול במס על קרנות השתלמות שהיום פטורות באופן מוחלט ממיסוי, אבל זה לא יקרה עכשיו. להרחבה: ראיתם כותרת על מיסוי קרנות השתלמות? תעברו לכתבה הבאה.
- מלכוד "גיל המדבר": השנים המסוכנות ביותר לפנסיה שלכם
- מנורה קונה מאלייד מניות פנסיה וגמל לפי שווי 5 מיליארד שקל
על שולחן רשות שוק ההון מונחים מהלכים אחרים. רפורמת מסלולי ההשקעה מבקשת להחליף את מודל שלוש מדרגות הגיל במסלולי יעד לפרישה בקפיצות של חמש שנים, מ-2030 ועד 2070, לצד חיוב הגופים להציע מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים והגבלת השהייה במסלול הכספי. הביקורת על הטיוטה גורסת שהחשיפה המנייתית שנקבעה נמוכה מדי, סביב 53% לחוסכים עד גיל 50, ושהיא גובה מחיר בתשואה ארוכת הטווח. בתור ממתינים גם שינוי במודל הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה והיפוך במודל עמלות סוכני הביטוח, כך שהלקוח ישלם ישירות לסוכן במקום חברת הביטוח.
ברקע פועל כוח הפוך: שיעור הפטור על הקצבה אמור לעלות ל-67% בשנת 2028, שינוי שמשפר את התשואה נטו של החיסכון הפנסיוני ומחזק דווקא את מי שמבקש להותיר את ההפקדה גבוהה. ההכרעה בין שני הכיוונים תיפול בכנסת הבאה, וסדר הטיפול בסעיפים יגלה מה מועדף באוצר: הקלה מיידית בתלוש או שמירה על הצבירה.
