בסנט מגן על וורש: "השווקים בגמילה מההנחיות של הפד"
שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, מעניק גיבוי לביקורת של קוין וורש על מדיניות הההנחיות של הבנק המרכזי. במקביל, נתונים מהשווקים מצביעים על ירידה באמינות של הפד בכל הנוגע להשגת יעד האינפלציה
שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, יצא להגנתו של קוין וורש, יו"ר הפד' שמנסה להנהיג מדיניות חדשה בכל הנוגע להתבטאויות בכירי הפד', וההנחיות שנהגו בפד' לתת לקראת שינויי מדיניות עתידיים. וורש טוען שמדובר ברעש מיותר שמעוות את תגובת השוק, בעוד רבים העבירו על כך ביקורת. בסנט מתייצב כעת לצידו של וורש וטוען כי השווקים הפיננסיים עוברים כעת תהליך של "גמילה" מההסתמכות היתרה על ההנחיות המקדימות של הבנק המרכזי האמריקאי. דברים אלו מגיעים על רקע ביקורת מתמשכת מצד וורש וכלכלנים נוספים על אופן התקשורת של הפד עם השווקים בשנים האחרונות.
בסנט הסביר כי המדיניות של הפדרל ריזרב עד כה, המבוססת על אספקת תחזיות מפורטות והכוונה מראש לגבי גובה הריבית העתידי, יצרה עיוותים בשווקים. לדבריו, השווקים התרגלו לקבל הנחיות מדויקות מהבנק המרכזי, דבר שהפחית את היכולת שלהם לתמחר סיכונים באופן עצמאי וגרם לתלות מוגזמת בכל הצהרה של ראשי הבנק. וורש הביע לא פעם עמדה לפיה על הבנק המרכזי לצמצם את התקשורת המילולית שלו ולהתמקד בקבלת החלטות מבוססת נתונים בזמן אמת, מבלי להתחייב מראש למסלול ריבית מסוים.
הביקורת על שיטת ה"הכוונה מראש" אינה חדשה, אך היא מקבלת משנה תוקף לנוכח הוועדות שהקים וורש לבחון תחומים שונים בפעילות הפד', בין השאר גם של תחום התקשורת. תומכי הגישה של וורש ובסנט טוענים כי כאשר הבנק המרכזי מנסה לנהל את ציפיות השווקים לטווח ארוך, הוא כובל את ידיו ומקטין את הגמישות שלו. במצב כזה, כאשר הנתונים הכלכליים משתנים במהירות, הפד מתקשה לשנות כיוון מחשש לזעזע את השווקים שהסתמכו על הנחיותיו הקודמות. המעבר למדיניות של פחות הצהרות ויותר מעשים עשוי להגדיל את התנודתיות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא עשוי להבריא את מנגנון תמחור הנכסים.
במקביל לדיון על דרכי התקשורת של הפד, עולה שאלת האמינות של הבנק המרכזי בכל הנוגע למלחמה באינפלציה. נתונים עדכניים מהשווקים מצביעים על פער הולך וגדל בין הצהרות הפד לבין הציפיות בפועל של המשקיעים. תופעה זו מתוארת בשווקים באמצעות הביטוי האמריקאי "הרבה רעש ומעט מעש", המבטא ספקנות עמוקה לגבי היכולת או הרצון של הבנק המרכזי להחזיר את האינפלציה ליעד המוצהר של 2%.
ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשווקים הפיננסיים, כפי שהן משתקפות בחוזים עתידיים ובאגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד, נותרות ברמה גבוהה מהיעד של הבנק המרכזי. המשקיעים מעריכים כי למרות הריטוריקה הניצית של בכירי הפד האינפלציה המבנית בארצות הברית תישאר ברמה של כ-2.5% או אף יותר בשנים הקרובות. חוסר האמון הזה נובע מההערכה כי הפד יעדיף בסופו של דבר להשלים עם אינפלציה גבוהה במעט מהיעד, מאשר להוביל את הכלכלה האמריקאית למיתון עמוק או למשבר בשוק התעסוקה כדי להשיג את יעד ה-2% המדויק.
השילוב בין שתי הסוגיות הללו, התלות בהנחיות המקדימות והשחיקה באמינות המאבק באינפלציה, מציב אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות הכלכלית הבאים בארצות הברית. צמצום ההנחיות המקדימות עשוי לאלץ את השווקים להתמודד עם אי-ודאות גבוהה יותר, אך הוא גם עשוי להחזיר לפד את כושר ההרתעה שלו. כאשר הבנק המרכזי אינו חושף את קלפיו מראש, החלטותיו הופכות למשפיעות יותר והוא יכול להגיב בעוצמה רבה יותר ללחצים אינפלציוניים מבלי להיות כבול להבטחות העבר.
מנגד, מבקרי הגישה הזו מזהירים כי הפסקת ההנחיות המקדימות עלולה לייצר תנודתיות חריפה בשווקי האג"ח והמניות, שתקשה על חברות לגייס הון ותייקר את עלויות המימון של הממשל האמריקאי, הנושא בנטל חוב עצום. השווקים הפיננסיים התרגלו במשך למעלה מעשור לרשת ביטחון מילולית מהבנק המרכזי, ותהליך הגמילה ממנה עלול להיות מלווה בתיקוני שערים חדים בנכסים פיננסיים שונים.
