ה-AI לא חייב לפטר אתכם כדי לפגוע בכם: תובנות ממחקר על 321 מקצועות בעשור האחרון

גל הפיטורים ההמוני בהייטק הישראלי מתגבר. מאנדיי הודיעה לאחרונה על קיצוץ של כ-20% מכוח האדם, מחציתם בארץ (- אגב הנה מה שאנחנו חושבים על זה: הההנהלה המנותקת של מאנדיי - שולחים הביתה מאות עובדים ומבקשים תוספת שכר של מיליונים ) קודם לכן הודיעה וויקס על פיטורי כ-1,000 עובדים, גם הם כ-20% מכוח האדם. גם אמדוקס קיצצה אלפי משרות, גם AI21 של שעשוע צמצמה את מספר העובדים מכ-180 לכ-70 הרשימה רק הולכת ומתארכת, לצערנו.

עם זאת, היום פורסמו נתונים של הלמ"ס על השכר בהייטק שמראים שבינתיים השכר דווקא עולה - השכר בהייטק זינק ב-13.7% ובפיננסים ב-18% - השכר הממוצע במשק חצה 15 אלף שקל

אי אפשר להאשים את ה-AI בכל הרעות החולות, ולא כל המשרות האלה נעלמו בגללו. יש גם להתחזקות השקל תרומה, היו גיוסי יתר מאז הקורונה וזה מתאזן, וגם וול סטריט דוחפת את החברות להתייעל מול איומי התקופה וזה ממלא תפקיד בקיצוצים ההמוניים. עדיין, הבינה המלאכותית הפכה למכנה המשותף בהודעות של חברות רבות: העובדים שנותרים יכולים לעשות יותר, צוותים יכולים להיות קטנים יותר, והרבה מהתפקידים שנדרשו עד לאחרונה כבר אינם נתפסים כהכרחיים.

בכל זאת, מחקר חדש של אפולו מציע להסתכל על האיום של ה-AI מזווית קצת אחרת. כולם מדברים על הפיטורים, אבל הפגיעה הרחבה יותר עשויה להתבטא דווקא אצל מי שיישארו בעבודה. אם לא תאבדו את כל המשכורת, אתם כנראה תאבדו חלק ממנה, העלאות השכר ידחו כשכוח המיקוח עובר יותר ויותר למעסיקים.

לא פחות עובדים, אלא עובדים שמקבלים פחות

המחקר של אפולו, בחן את השפעת אימוץ ה-AI על השכר והתעסוקה ב-321 מקצועות בארה"ב בשנים 2015 עד 2025. בניגוד למחקרים קודמים שבחנו בעיקר אילו משימות הבינה המלאכותית מסוגלת לבצע בתיאוריה, באפולו השתמשו בנתוני שימוש בפועל מתוך מדד הפעילות הכלכלית של אנתרופיק.

המדד בוחן איזה שיעור מהמשימות המרכיבות כל מקצוע כבר נצפה מתבצע באמצעות כלי ה-AI של אנתרופיק. מקצוע שבו לפחות 50% מהמשימות המשוקללות נצפו מתבצעות בעזרת AI סווג במחקר כבעל חשיפה גבוהה.

לאחר מכן השוו החוקרים את התפתחות השכר ומספר המועסקים במקצועות החשופים להתפתחות במקצועות בעלי חשיפה נמוכה, לפני ואחרי 2023. שנה זו נבחרה כנקודת השינוי משום שהיא הראשונה שבה ChatGPT היה זמין לאורך השנה והשימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית החל להתרחב במהירות בחברות ובקרב עובדים.

הממצא המרכזי הוא שמאז 2023 צמח השכר הריאלי במקצועות בעלי חשיפה גבוהה ל-AI בקצב שהיה נמוך בכ-6.7 נקודות אחוז לעומת מקצועות בעלי חשיפה נמוכה. מנגד, החוקרים לא מצאו השפעה מובהקת סטטיסטית על מספר המועסקים.

• זניטי מגייסת 125 מיליון דולר להרחבת הפעילות בתחום אבטחת סוכני AI
• ג'ון AI מגייסת 20 מיליון דולר בסבב פרה-סיד

"ההשפעה המדידה הראשונה היא דחיסת שכר, ולא החלפת עובדים", מסכמים באפולו. לטענתם, החברות אינן חייבות לפטר עובדים כדי להפיק ערך מהטכנולוגיה. הן יכולות להגדיל את התפוקה של כל עובד, להימנע מגיוסים חדשים ולהעביר חלק קטן יותר מהשיפור בפריון בחזרה לעובדים באמצעות העלאות שכר.

חשוב להדגיש שהמחקר אינו קובע כי שכרם של העובדים החשופים ל-AI נחתך ב-6.7%. הוא מצביע על כך שצמיחת השכר הריאלי שלהם הייתה נמוכה בכ-6.7 נקודות אחוז ביחס לקבוצת ההשוואה. עובד עדיין יכול לקבל העלאת שכר, אבל העלאה נמוכה יותר מזו שהיה עשוי לקבל אילו המקצוע שלו לא היה חשוף לטכנולוגיה.

איך AI פוגע בשכר בלי לפטר עובדים?

נניח שעובד נעזר בכלי AI וכעת מסוגל לבצע ביום עבודה משימות שבעבר דרשו עובד וחצי. החברה אינה חייבת לפטר אותו. היא יכולה להפסיק לגייס עובד נוסף, להרחיב את תחומי האחריות של העובד הקיים או להציב בפניו יעדים גבוהים יותר. כאשר אותו עובד מגיע לדיון השכר הבא, כוח המיקוח שלו עלול להיות נמוך יותר, משום שהמעסיק יודע שחלק מהידע או מהתפוקה שלו ניתן לשכפול בעלות נמוכה.

מצב דומה יכול להתרחש גם כאשר עובד עוזב. בעבר החברה הייתה ממהרת לגייס לו מחליף. כעת היא יכולה לחלק את המשימות בין העובדים שנותרו, כשהם נעזרים ב-AI. לא נרשמו פיטורים, אבל מספר המשרות הזמינות בענף קטן, התחרות בין מחפשי העבודה גדלה והלחץ על השכר מתחיל להצטבר.

זה גם יכול להסביר כיצד שני הדברים מתקיימים במקביל: חברות מסוימות, כמו מאנדיי או וויקס, מבצעות קיצוץ בולט בכוח האדם, אבל ברמת שוק העבודה כולו עדיין לא ניכרת ירידה מובהקת בתעסוקה. העובדים שפוטרו עשויים להיקלט בחברות אחרות, לעבור למקצועות סמוכים או לקבל תפקיד חדש בשכר נמוך יותר. במקרה כזה שיעור האבטלה כמעט אינו משתנה, אבל ההכנסה של העובדים נשחקת.

• השכר בהייטק זינק ב-13.7% ובפיננסים ב-18% - השכר הממוצע במשק חצה 15 אלף שקל
• דמי חגים: מי מקבל תשלום על החג, וכמה כסף מגיע לכם באמת

הפגיעה מתרכזת במי שמרוויח פחות

הנתון המטריד יותר במחקר הוא שהפגיעה בשכר אינה מתחלקת באופן שווה. בקרב רבעון המקצועות בעל השכר הנמוך ביותר, החשיפה הגבוהה ל-AI נקשרה להאטה של כ-10.7% בצמיחת השכר הריאלי. ברבעון השני נמצאה האטה של כ-5.4%, וברבעון השלישי כ-4%. בקרב רבעון בעלי השכר הגבוה ביותר לא נמצאה השפעה מובהקת.

המשמעות האפשרית היא שעובדים חזקים ובעלי שכר גבוה מסוגלים להשתמש ב-AI ככלי משלים שמגדיל את הערך שלהם, בעוד שעובדים בתפקידים שגרתיים יותר מתמודדים עם טכנולוגיה שמקטינה את הייחודיות שלהם בעיני המעסיק.

בעלי תפקידים בכירים עשויים להיעזר ב-AI כדי לנתח נתונים, לנסח מסמכים ולקבל החלטות מהר יותר, בלי שהטכנולוגיה מחליפה את האחריות, הניסיון או הקשרים שצברו. לעומת זאת, כאשר חלק גדול מעבודתו של עובד זוטר מורכב מהזנת מידע, שירות בסיסי, בדיקות, כתיבה שגרתית או עיבוד נתונים, קל יותר למעסיק להרחיב את היקף העבודה בלי להרחיב באותה מידה את השכר.

בחלוקה לפי קבוצות מקצועיות, עובדי שירות במקצועות החשופים ל-AI רשמו האטה של כ-24.3% בצמיחת השכר לעומת קבוצת ההשוואה. החוקרים עצמם מזהירים כי הנתון מבוסס על מדגם קטן יחסית ולכן יש להתייחס אליו בזהירות. בקרב מנהלים ובעלי מקצועות חופשיים נמצאה האטה של כ-4.1%, ובמשרות מכירה ועבודה משרדית נרשמה האטה של כ-7.3%. בקרב עובדי צווארון כחול לא נמצאה השפעה מובהקת.

"הנטל נופל באופן לא פרופורציונלי על העובדים הפחות מבוססים כלכלית", כותבים החוקרים. לדבריהם, התוצאה עלולה להחריף את אי-השוויון, משום שהעובדים שנפגעים יותר הם גם אלה שיש להם פחות חסכונות ופחות יכולת לספוג תקופה ממושכת של שכר מדשדש.

המתכנתים בפרונט, אבל התמונה לא אחידה

רשימת המקצועות בעלי החשיפה הגבוהה ביותר ממחישה עד כמה מהפכת ה-AI שונה מגלי אוטומציה קודמים. הפעם לא מדובר בעיקר בעובדי פס ייצור או בעבודה פיזית, אלא במקצועות המבוססים על קוד, נתונים, מידע ותקשורת.

מתכנתים קיבלו במדד אנתרופיק ציון חשיפה של 0.75, כלומר כשלושה רבעים מהמשימות המשוקללות במקצוע כבר נצפו מתבצעות בעזרת כלי AI. בין 2022 ל-2024 ירד השכר הריאלי של מתכנתים בכ-6.1%, ומספר המועסקים במקצוע ירד בכ-17.2%.

בקרב עוזרים סטטיסטיים, עם ציון חשיפה של 0.51, ירד השכר הריאלי בכ-5.4% ומספר המועסקים ירד בכ-12.1%. השכר של בודקי תוכנה ואנליסטים בתחום אבטחת האיכות ירד בכ-2.9%, ושל ארכיטקטים של מסדי נתונים בכ-2.7%. מתמללים רפואיים רשמו ירידה של כ-1.5% בשכר הריאלי ושל כ-11.5% במספר המועסקים.

עם זאת, אין קשר אוטומטי בין חשיפה גבוהה ל-AI לבין ירידה בשכר. נציגי שירות לקוחות, אחד המקצועות החשופים ביותר במדד, רשמו דווקא עלייה של כ-2.6% בשכר הריאלי, אף שמספר המשרות ירד בכ-5.3%. אנליסטים פיננסיים והשקעות רשמו ירידה זניחה של כ-0.2% בשכר לצד עלייה של כ-16.9% במספר המועסקים.

גם במקצועות בעלי חשיפה בינונית נרשמו תוצאות שונות. השכר הריאלי של יועצים פיננסיים אישיים עלה בכ-8.4%, אף שכ-35% מהמשימות שלהם חשופות ל-AI. אצל שופטים מנהליים ובעלי תפקידי הכרעה, עם חשיפה של כ-30%, השכר עלה בכ-17.5%.

הפערים האלה חשובים, משום שהם מראים שלא כל ירידה בשכר או במספר המשרות יכולה להיות מיוחסת לבינה מלאכותית. כל מקצוע מושפע גם מביקוש ענפי, מחסור בעובדים, רגולציה, שינויים בהרכב העובדים והמצב הכלכלי הרחב.

כ-28 מיליארד דולר בשנה

לפי אפולו, כ-5.8 מיליון עובדים אמריקאים מועסקים כיום במקצועות המוגדרים כבעלי חשיפה גבוהה ל-AI. מדובר בכ-3.7% מכוח העבודה בארה"ב, שיעור נמוך בהרבה מהתחזיות התיאורטיות שנפוצו מאז השקת ChatGPT.

אבל החוקרים מעריכים שהפגיעה המצטברת בהכנסות העבודה של אותה קבוצה כבר מגיעה לכ-28 מיליארד דולר בשנה. זהו אומדן שמרני, לדבריהם, משום שהוא אינו כולל עובדים במקצועות בעלי חשיפה בינונית, עובדים שה-AI משפיע על חלק מתפקידם בלבד או משרות חדשות שלא נפתחו בעקבות העלייה בפריון.

במילים אחרות, עיקר ההשפעה אינו חייב להופיע בתור שורה של מפוטרים. הוא יכול להתחלק בין מיליוני עובדים שכל אחד מהם מפסיד חלק קטן יחסית מהכנסתו הפוטנציאלית: העלאת שכר שלא ניתנה, בונוס שהצטמצם, משרה שלא נפתחה או מעבר לתפקיד חדש בתנאים נמוכים יותר.

"העובדים שנפגעים היום הם החלוץ של התאמה גדולה בהרבה", מזהירים באפולו. ככל שהחברות יטמיעו כלי AI עמוק יותר בתהליכי העבודה, מספר המקצועות שבהם הטכנולוגיה מסוגלת לבצע חלק משמעותי מהמשימות עשוי להתרחב.

עדיין מוקדם לקבוע שה-AI אשם

למחקר יש גם מגבלות מהותיות. מדד החשיפה מבוסס על נתוני השימוש במוצרי אנתרופיק בלבד. הוא אינו כולל פעילות באמצעות ChatGPT, ג'מיני, קופיילוט או מודלים פנימיים של חברות, ולכן ייתכן שהוא אינו משקף את מלוא השימוש ב-AI במשק.

בנוסף, החוקרים הצליחו להתאים רק 321 מתוך כ-800 המקצועות שמופיעים במדד אנתרופיק לנתוני השכר והתעסוקה של לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית. גם התקופה שמאז 2023 קצרה ומושפעת משורה של גורמים נוספים, בהם החזרה לשגרה לאחר הקורונה, האינפלציה, הריבית הגבוהה והשינויים בביקוש לעובדים בענפי הטכנולוגיה.

החוקרים מכירים בכך שהדינמיקה שלאחר הקורונה עלולה להתערבב עם השפעת ה-AI. גם אופן הסיווג של מקצועות משתנה לאורך השנים, ולעיתים אותו תפקיד נמדד באופן שונה בתקופות שונות. לכן מוקדם להסיק שכל פער בשכר נוצר ישירות בגלל הבינה המלאכותית.

אבל המחקר בכל זאת מסמן שינוי חשוב בדיון. עד היום התמקד החשש הציבורי בשאלה כמה עובדים יפוטרו. באפולו מציעים לבחון גם את שיעור העלאות השכר, את תנאי הקבלה למשרות חדשות ואת חלוקת השיפור בפריון בין העובדים לבין בעלי המניות.

אם עובד אחד בעזרת AI מסוגל לייצר תפוקה שבעבר דרשה שניים, הערך הכלכלי לא נעלם. השאלה היא מי יקבל אותו. אם השכר יעלה יחד עם התפוקה, הטכנולוגיה עשויה לשפר את רמת החיים. אם השכר יישאר מאחור, החברות ישפרו את הרווחיות, אבל הפער בין פריון העובדים להכנסתם ילך ויגדל.