עוזב את הכיסא בהרצליה: מנכ"ל אפל ישראל עובר להוביל את קבוצת השבבים והבינה המלאכותית של החברה
רוני פרידמן מסיים תשע שנים בראש מרכז הפיתוח ומתמקד בקבוצת Chip-AI, שמכניסה מודלים של בינה מלאכותית לתוך תהליך תכנון השבבים; במקומו נכנס טל ענבר, שהגיע עם רכישת אנוביט והוביל את קווי שבבי ה-M למחשבי מק ואת מערכת השבב של שעון אפל - ושניהם ידווחו לסגן הנשיא להנדסת סיליקון
תשע שנים ניהל רוני פרידמן את מרכז הפיתוח של אפל בישראל. עכשיו הוא עוזב את הכיסא הזה לטובת תפקיד אחד בלבד, צר בהגדרתו ורחב בהשפעתו: הובלת קבוצת Chip-AI העולמית של החברה, שעוסקת בשילוב מודלים של בינה מלאכותית בתוך תהליך תכנון השבבים. פרידמן ימשיך לדווח לסגן הנשיא להנדסת סיליקון, והמשימה החדשה שלו נוגעת כמעט בכל שבב שיוצא מהחברה.
את הכיסא בהרצליה מקבל טל ענבר, מהנדס ותיק שהגיע לאפל ב-2012 עם רכישת אנוביט הישראלית תמורת כ-390 מיליון דולר. ענבר הוביל דורות של בקרי אחסון, את מערכת השבב של שעון אפל ואת קווי ה-M בגרסאות מקס, פרו ואולטרה למחשבי מק, ובתקופה האחרונה עמד גם מאחורי פיתוח השבב שנועד לחוות השרתים של החברה. גם הוא ידווח לאותו סגן נשיא, מה שמעיד על מקומו של המרכז הישראלי במפת הסיליקון של אפל.
בפועל מדובר בשינוי בסדר העדיפויות. ניהול מרכז פיתוח הוא תפקיד ניהולי ומייצג במידה רבה, ואילו הובלת קבוצה שמלמדת מכונות לתכנן שבבים היא משרה הנדסית טהורה. היא זו שקיבלה את המנהל הבכיר יותר.
קבוצה שמלמדת בינה מלאכותית לתכנן שבבים
הקבוצה קמה לפני כשנה ופועלת בשני צירים. הראשון עוסק ברכיבי הבינה המלאכותית במכשירי הקצה, בעיקר מאיץ ה-NPU שמשובץ במעבדי סדרות A לאייפון ו-M למק ולאייפד. השני עוסק בתכנון שבבים ייעודיים לשרתים ולענן, תחום שאפל נכנסה אליו מאוחר יחסית ביחס למתחרות הגדולות.
הרעיון עצמו פשוט להסבר וקשה מאוד ליישום. שבב מתקדם מכיל עשרות מיליארדי טרנזיסטורים, ותכנונו מורכב משלבים ארוכים של סידור רכיבים על השטח, ניתוב, אימות וסימולציה. כל שלב כזה בולע חודשי עבודה של צוותים גדולים. מודלים שמקצרים אפילו חלק קטן מהם מתורגמים לחיסכון בעלות פיתוח שנמדדת במאות מיליוני דולרים לדור שבבים, ולכניסה מוקדמת יותר לשוק. אצל חברה שמחדשת את קווי המעבדים שלה בקצב שנתי, ההבדל הזה משמעותי.
הכיוון מוכר בענף. כלי התכנון המסחריים של סינופסיס וקיידנס משלבים כבר כמה שנים למידת מכונה בשלבי הסידור והאימות, וגוגל פרסמה בעבר שיטה לסידור רכיבים על שבב בעזרת למידה מחיזוקים. הבחירה של אפל לבנות קבוצה פנימית משלה, במקום להסתמך על ספקי הכלים, מסמנת שהיא רואה בכך יתרון תחרותי יותר מאשר שירות שקונים מבחוץ.
סדר הגודל תומך בעניין: הוצאות המחקר והפיתוח של אפל חצו את רף 30 מיליארד הדולר בשנה, וחלק גדול מהן זורם להנדסת סיליקון.
מה שקורה בהרצליה, בחיפה ובירושלים
מרכז הפיתוח הישראלי הוא הראשון שאפל הקימה מחוץ לארצות הברית, והוא מעסיק כ-2,000 עובדים בשלושה אתרים. הוא נולד מרכישת אנוביט, התרחב עם רכישת פריים סנס ב-2013 תמורת כ-360 מיליון דולר, וטכנולוגיית החיישנים שהגיעה משם הפכה לבסיס של זיהוי הפנים באייפון. בשנים האחרונות החברה מרחיבה את המתחם בהרצליה, ובתוכניות מופיע מגדל בן כ-30 קומות.
התרומה הישראלית פרושה על פני קווי מוצר שלמים: בקרי אחסון, שבבי המק, רכיבים במקבוק פרו, בוויז'ן פרו ובאוזניות האלחוטיות. מדובר בשילוב הדוק של חומרה ותוכנה, וזו אחת הסיבות שהמרכז הפך למועמד טבעי להוביל את הפרויקט הכבד ביותר שיש לחברה בתחום השרתים.
- נעילה ירוקה בוול-סטריט; הנאסד״ק קפץ ב-2.1%; סולאראדג׳ זינקה ב-10%
- אפל הוצפה בדיווחי פרצות שנוצרו ב־AI - והחליטה להגביל את החוקרים
השבב הזה, שמפותח בשיתוף ברודקום בצד התקשורת, אמור להיכנס לייצור המוני השנה במפעלי TSMC בטאיוואן, והוא נועד לצמצם את התלות של אפל בכרטיסים של אנבידיה עבור עומסי הבינה המלאכותית שלה. להרחבה: ברודקום קופצת ב-5% - תפתח עם אפל שבב ייעודי לבינה מלאכותית.
זהו המשך ישיר של קו שאפל מובילה כבר שנים, המעבר לשבבים בפיתוח עצמי במקום רכיבים של ספקים חיצוניים, שהתחיל בסדרת M למחשבים והמשיך למודמים סלולריים ולרכיבי תקשורת אלחוטית. כל מעבר כזה מוריד את עלות הרכיב, משפר את ההתאמה בין החומרה לתוכנה ומעביר לחברה שליטה על לוח הזמנים.
השאלה העסקית שנשארת פתוחה היא כמה מהר תניב הקבוצה תוצאה שנראית בלוח הזמנים. דור השבבים הבא של אפל יהיה המבחן הראשון שבו אפשר יהיה לראות אם תכנון בעזרת בינה מלאכותית מקצר בפועל את הדרך מהשרטוט לייצור או נשאר בגדר פיילוט מבטיח.
