ביטוח לאומי grok ai
ביטוח לאומי grok ai

הביטוח הלאומי מתקרב לגירעון - איך זה ישפיע עליכם?

התחזיות מצביעות על הידרדרות מהירה במצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי, אבל הפתרון לא יוכל להסתכם בעוד העלאה של דמי הביטוח לעובדים. על הפרק נמצאים שינוי בתשלומים של מי שאינו עובד, צמצום חלק מהזכאויות, העלאת גיל הפרישה והגדלת השתתפות המדינה



ענת גלעד | (5)

הביטוח הלאומי מתקרב לשנים שבהן ההכנסות השוטפות והכספים שנצברו עבורו כבר לא יספיקו לכיסוי מלוא ההתחייבויות - האם ביטוח לאומי יפחית את הקצבאות שלכם? הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם את הקצבאות מ-2029 - אזהרה מהאוצר. הגידול במספר מקבלי קצבאות הזקנה, הסיעוד, הנכות והילדים הנכים, לצד הזדקנות האוכלוסייה ושיעורי תעסוקה נמוכים בחלקים מהציבור, מרחיב את הפער בין הגבייה לבין ההוצאות. במקביל, מאות אלפי ישראלים בגיל העבודה משלמים דמי ביטוח מינימליים או מופחתים, כך שחלק גדל מהנטל נופל על העובדים והמעסיקים.

הפתרון הפשוט של העלאת דמי הביטוח לכלל העובדים עלול להקטין את שכר הנטו ולפגוע בתמריץ לעבוד, ולכן נבחנים צעדים מגוונים, לרבות העלאת התשלום למי שאינו עובד, הקשחת תנאי זכאות, בחינה מחדש של קצבאות שאינן תלויות הכנסה, העלאת גיל הפרישה והקמת מנגנון שיחייב איזון ארוך טווח. 

גם בארה"ב מתנהל דיון דומה, רק שם המשבר הוא בעוד יותר מעשור וכבר מעכשיו נערכים, ושם מדברים על  גבייה גבוהה יותר מבעלי שכר גבוה, האטת הגידול בקצבאות ושינויים בגיל הפרישה.

שאלות ותשובות על המשבר בביטוח הלאומי

האם הביטוח הלאומי באמת יפסיק לשלם קצבאות ב-2029?

לא מדובר בתרחיש שבו כל הקצבאות נעצרות ביום אחד. המשמעות היא שההכנסות השוטפות והכספים שיוחזרו מקרן הביטוח הלאומי עלולים שלא להספיק לכיסוי מלוא ההתחייבויות. במקרה כזה המדינה תצטרך להזרים כסף נוסף, להגדיל את הגבייה, לצמצם קצבאות או לשלב בין כמה צעדים.

למה נוצר הבור?

הוצאות הביטוח הלאומי גדלות מהר יותר מההכנסות. מספר מקבלי קצבאות הזקנה, הסיעוד, הנכות והילדים הנכים עולה, האוכלוסייה מזדקנת ותוחלת החיים מתארכת. במקביל, חלק מהאוכלוסייה בגיל העבודה אינו מועסק או משלם דמי ביטוח מופחתים.

כמה גדול צפוי להיות הגירעון?

לפי התחזיות שפורסמו, הגירעון השנתי עשוי להגיע לכ-18 מיליארד שקל ב-2030 ולכ-48 מיליארד שקל ב-2050. התחזית תלויה בין היתר בשיעורי התעסוקה, ברמות השכר, בילודה, בתוחלת החיים ובהחלטות הממשלה על קצבאות ותשלומים.

מי משלם כיום את עיקר דמי הביטוח הלאומי?

עובדים ומעסיקים הם מקור מרכזי להכנסות המוסד. שכיר שמרוויח שכר חודשי ממוצע של כ-13.5 אלף שקל משלם בעצמו כ-5,880 שקל בשנה, לא כולל חלקו של המעסיק. מובטל משלם כ-1,716 שקל בשנה, ואילו סטודנט או אברך זכאי עשוי לשלם כ-576 שקל בלבד.

מה האוצר מציע לעשות?

אחד הכיוונים הוא להעלות את דמי הביטוח למי שאינו עובד, במקום להטיל תוספת רוחבית נוספת על ציבור העובדים. לצד זאת נבחנים צמצום זכאויות, הקשחת מבחנים לקבלת קצבאות ושינויים מבניים במנגנוני הגבייה וההוצאה.

האם העלאת התשלום לאברכים ולסטודנטים תסגור את הבור?

לא. היא יכולה להגדיל את ההכנסות ולצמצם את הפער בין עובדים לבין מי שאינם עובדים, אבל היקף הגירעון גדול בהרבה. פתרון מלא יחייב כנראה שילוב של הגדלת הכנסות, שינוי בזכאויות, השתתפות ממשלתית רחבה יותר ועידוד תעסוקה.

למה יש הבדל בין סטודנטים לאברכים?

ההנחה לסטודנטים ניתנת בדרך כלל לתקופת הלימודים, מתוך הנחה שההשכלה תסייע להם בעתיד להשתלב בעבודה ולהגדיל את הכנסתם. ההנחה לאברכים עשויה להימשך שנים רבות ולעיתים עד גיל הפרישה, גם כאשר הלימודים אינם מכוונים להכשרה מקצועית.

האם העלאת שיעור התעסוקה יכולה לפתור את המשבר?

היא יכולה לסייע משמעותית. ככל שיותר אנשים עובדים ומשתכרים שכר גבוה יותר, הביטוח הלאומי גובה יותר דמי ביטוח ומשלם פחות קצבאות התלויות בהיעדר הכנסה. עם זאת, גם עלייה בתעסוקה לא תבטל את השפעת הזדקנות האוכלוסייה והגידול בהוצאות הסיעוד.

האם העובדים צפויים לשלם יותר?

האפשרות קיימת. בעבר כבר הועלו דמי הביטוח הלאומי, והגדלה נוספת של הגבייה היא אחת האפשרויות הפשוטות ביותר מבחינה תקציבית. מנגד, צעד כזה יקטין את שכר הנטו, יגדיל את נטל המס על עבודה ועלול לפגוע בתמריץ לתעסוקה.

האם הקצבאות צפויות לרדת?

אין החלטה כזאת בשלב זה, אבל קשה לסגור גירעון אקטוארי גדול רק באמצעות הגדלת הגבייה. אחת האפשרויות היא האטת הגידול בקצבאות, הקטנה של חלק מהן או הפחתת תשלומים לבעלי הכנסות גבוהות, תוך שמירה על מי שתלויים בקצבה למחייתם.

אילו פתרונות מציעים בארה"ב?

הדיון האמריקאי כולל העלאת תקרת השכר שעליה משלמים מס לביטוח הסוציאלי, גבייה נוספת מבעלי הכנסות גבוהות, העלאה הדרגתית של גיל הפרישה, האטת הגידול בקצבאות והפחתת תשלומים לגמלאים אמידים. רוב ההצעות משלבות בין הגדלת הכנסות לבין צמצום חלק מההתחייבויות.

קיראו עוד ב"בארץ"

מהו הפתרון הסביר ביותר בישראל?

לא יהיה פתרון יחיד. התוכנית הסבירה תכלול הגדלת השתתפותם של מי שמשלמים כיום סכום מינימלי, עידוד תעסוקה והכשרה מקצועית, העלאת גיל הפרישה בהתאם לתוחלת החיים, בחינה מחדש של קצבאות שאינן תלויות הכנסה ומנגנון אוטומטי שיחייב את הממשלה לאזן את המערכת לאורך זמן. בלי רפורמה רחבה, הציבור העובד צפוי לשלם יותר והזכאים עלולים לקבל פחות.


הוספת תגובה
5 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 04/08/2026 00:04
    הגב לתגובה זו
    עוסקים עצמאיים משלמים 18% ביטול ואלו סכומי עתק!!!צריך לסגור את הגוף הקומוניסטי הזה. מי שמרוויח שיממן את עצמו ולא את האחרים. אנחנו בישראל ולא ברוסיה.
  • 4.
    270 אלף היגרו מישראל 03/08/2026 23:53
    הגב לתגובה זו
    צתחילו לטפל בשחיתות הנוראית במגזר הציבורי אבל אין כוח לטפל ומוצאים פתרונות קלים איך לגלגל על החלשים והאומללים את מה שהמדינה חייבת לתת להם .
  • 3.
    אנונימי 03/08/2026 23:51
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שהקופה ריקה.
  • 2.
    אנונימי 03/08/2026 23:44
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל חייבת למוסד לביטוח לאומי למעלה מ250 מיליארד שקל המוחזקים באמצעות אגרות חוב ממשלתיות מיוחדות. סכום זה מייצג את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי שהועברו לאורך השנים למשרד האוצר לשימוש בתקציב המדינה.
  • 1.
    ביטוח לאומי תרמית פונזי הגדולה בהיסטוריה (ל"ת)
    אנונימי 03/08/2026 23:28
    הגב לתגובה זו