הקצבאות שמשלם הביטוח הלאומי, ובהן קצבאות זקנה, נכות, ילדים ושאירים, מהוות מקור הכנסה חיוני למיליוני אזרחים ורשת ביטחון סוציאלי מרכזית. גובה הקצבאות ותנאי הזכאות אליהן נמצאים תדיר במרכז הדיון החברתי והתקציבי, ועדכונן מושפע ממדד המחירים ומהחלטות הממשלה.
בעמוד זה מסוקרים שינויים בגובה הקצבאות ובתנאי הזכאות, הצמדתן למדד ולשכר הממוצע, מאבקים ציבוריים על העלאת קצבאות, זכויות שרבים אינם מודעים להן והדרך שבה מדיניות הקצבאות משפיעה על רמת החיים של הגמלאים, של בעלי המוגבלויות ושל המשפחות התלויות בתמיכת המדינה.
עדכון הסכומים נגזר מהשינוי במדד המחירים לצרכן ומהחלטות תקציביות שנתיות, והוא נבחן לצד יתר הזכויות שמעניק הביטוח הלאומי לעובדים, לקשישים,
לנפגעי עבודה ולמשפחות עם ילדים.
התחזיות מצביעות על הידרדרות מהירה במצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי, אבל הפתרון לא יוכל להסתכם בעוד העלאה של דמי הביטוח לעובדים. על הפרק נמצאים שינוי בתשלומים של מי שאינו עובד, צמצום חלק מהזכאויות, העלאת גיל הפרישה והגדלת השתתפות המדינה
החל בדמי הלידה האוטומטיים ועד לניהול חכם של תוכנית החיסכון הלאומית: איך מוודאים שהמדינה מעבירה לכם את כל מה שמגיע לכם עם הולדת התינוק, מהן הזכויות החדשות של אבות בחופשת לידה, וכיצד מענק הלימודים של אוגוסט מסייע למשפחות לצלוח את יוקר המחיה של 2026?
בזמן שהמדדים היבשים מראים על עלייה בקצבאות הנכות והזקנה, המציאות
בסופרמרקט מספרת סיפור אחר לגמרי. תמונת המצב לינואר 2026 חושפת את ה"לעג לרש" של קצבאות הילדים והזקנה, ומלמדת למה הנטו של מעמד הביניים הולך להצטמצם דווקא עכשיו
הקפאת שכר המינימום והקצבאות: מהלך חסכוני או מכה קשה לשכבות החלשות? הממשלה שוקלת צעד שעלול להעמיק את הפערים החברתיים ולהקשות על אלפי משפחות בישראל. ההחלטה מעוררת מחלוקת ציבורית עזה ומעלה שאלות קשות על תפקיד המדינה ברווחת אזרחיה