עובדים
צילום: Alex Kotliarskyi on Unsplash

מלחמת הקצבאות: הממשלה נגד השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום והקצבאות: מהלך חסכוני או מכה קשה לשכבות החלשות? הממשלה שוקלת צעד שעלול להעמיק את הפערים החברתיים ולהקשות על אלפי משפחות בישראל. ההחלטה מעוררת מחלוקת ציבורית עזה ומעלה שאלות קשות על תפקיד המדינה ברווחת אזרחיה

גיא אבטליון |

המאבק על הקצבאות והקפאת שכר המינימום עומד במרכז ויכוח ציבורי וכלכלי, כאשר המדינה מתמודדת עם הצורך לאזן בין חיסכון תקציבי לבין דאגה לשכבות המוחלשות. הצעד שהממשלה מקדמת, לפיו יוקפא שכר המינימום, נועד לחסוך כ־1.2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, תוך דגש על ההשלכות החיוביות עבור מגזר השכר הציבורי. באוצר טוענים כי שכר המינימום, הקשור לשכר הממוצע במשק, עלה בשנתיים האחרונות, ומכיוון שהעלאה של שכר המינימום משפיעה על כלל עובדי המגזר הציבורי - לא רק אלו שמרוויחים את המינימום - חיסכון משמעותי זה הכרחי בתקופה של מגבלות תקציביות.

ההשלכות על השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום נוגעת ללבם של העובדים העניים בישראל, אשר מתמודדים עם קושי גובר להתמודד עם יוקר המחיה. שכר המינימום, הנאמד כיום ב-5,880 ש"ח לחודש, מהווה לעובדים רבים את הקו הכלכלי התחתון שמאפשר קיום בכבוד. השכר מוצמד לשכר הממוצע במשק ברמה של 47.5%, כך שכל עלייה בשכר הממוצע - כפי שקרה בשנה האחרונה - אמורה להוביל לעלייה בשכר המינימום בהתאם. העלייה הצפויה בשכר הממוצע בשוק הייתה אמורה להוסיף כ-300 ש"ח לשכר החודשי לעובדים המרוויחים שכר מינימום, וההקפאה הצפויה למעשה "מקטינה" עבורם את היכולת להתמודד עם ההוצאות ההולכות וגדלות.

בפועל, הקפאת שכר המינימום אינה רק מספרית אלא גם משפיעה על חייהם של אנשים המתפרנסים מהמינימום. אוכלוסיות שמרוויחות את שכר המינימום, כגון עובדי שירותים, קמעונאות, ומשרות בתחומים כמו טיפול סיעודי, מוצאות את עצמן לכודות בין יוקר המחיה שעולה בעקביות לבין משכורות שלא מצליחות לעמוד בקצב עליית המחירים. אותם עובדים אינם יכולים לחסוך, ובמקרים רבים אינם יכולים לכסות את כל ההוצאות החודשיות שלהם, דבר שמוביל למצוקה כלכלית ומעמיק את חוסר השוויון הכלכלי במדינה.

המצב מורכב עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את השפעת הקפאת השכר על היכולת הכלכלית של העובדים להרים את עצמם מעל קו העוני. מחקרים רבים מראים כי שכר נמוך פוגע בהזדמנויות לרווחה כלכלית לאורך זמן. כאשר שכר המינימום מוקפא, העובדים נדרשים להסתמך יותר על קצבאות, סיוע כלכלי או הלוואות, ולעיתים אף להיכנס למעגל של חובות.

במדינות אחרות, העלאת שכר המינימום תרמה לשיפור מצבם הכלכלי של עובדים בעלי הכנסות נמוכות, והיא חלק מהותי מהמאבק להפחתת אי השוויון. בישראל, דחיית העלייה בשכר המינימום עשויה להחמיר את המצב של השכבות המוחלשות, אשר מתקשות להדביק את פער ההוצאות ההולך ומתרחב, ולמעשה משאירה אותן במאבק הישרדות כלכלי מתמשך.

 

המאבק על קצבאות הביטוח הלאומי

הצעת משרד האוצר להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי והצמדתן למדד המחירים לצרכן מהווה צעד משמעותי שמכוון להקל על התקציב המדינה, בהיקף חיסכון של כ-5 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, הקפאת הקצבאות נתפסת כמהלך שעלול לפגוע קשות באוכלוסיות החלשות בישראל, כולל זקנים, נכים ומשפחות חד-הוריות, המסתמכים על תשלומים אלה כדי להתמודד עם יוקר המחיה והוצאות מחייה בסיסיות. ההצמדות למדד המחירים לצרכן, אשר עלה ב-3.5% בשנה האחרונה, היא מנגנון חיוני להבטחת הכנסה מינימלית לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, כך שהפסקת ההצמדה תפגע משמעותית בכוח הקנייה שלהן.

לדוגמה, קצבאות הזקנה וקצבאות הנכות מיועדות בעיקר לכסות על הוצאות הכרחיות כמו תרופות, שירותים רפואיים, דיור ומזון. לכן, הפסקת העדכון של קצבאות אלו עשויה להוביל חלק מהקשישים, הנכים והמשפחות החד-הוריות למצב שבו אין להם הכנסה מספקת כדי לכסות על צרכים בסיסיים. במקביל, כאשר עלויות המחיה ממשיכות לעלות, המשמעות היא שהמוחלשים יישארו עם פחות יכולת להתמודדות כלכלית, ויצטרכו להיאבק כדי לשמור על רמת חיים מינימלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

העימות הפוליטי והחברתי סביב ההחלטה

ההחלטה על הקפאת שכר המינימום והקצבאות יצרה זירת מאבק קשה בין ההסתדרות והאוצר. ההסתדרות, אשר רואה בהקפאת שכר המינימום "קו אדום" בלתי עביר, מנסה למנוע את המהלך במסגרת משא ומתן מול משרד האוצר, בעוד ארגוני הנכים מנהלים מאבק במקביל כדי להבטיח שהקצבאות ימשיכו להיות צמודות למדד.

גם בסביבת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשמעו קולות המתנגדים להקפאת קצבאות הזקנה, לאור הביקורת הציבורית הגוברת. עמדות אלה מחדדות את הפערים החברתיים והפוליטיים בין הממשלה לגורמים החברתיים, כשברקע הביקורת היא שהמהלך מיועד לחיסכון תקציבי המכוון לסייע למגזר הציבורי ולעמידה ביעדי התקציב - על חשבון השכבות הפגיעות בחברה.

ככל שמחירי המחיה עולים, דומה שהציבוריות הישראלית מתחלקת לשני מחנות: אלה שמנסים לקדם יעדי חיסכון של הממשלה ומנגד ארגונים חברתיים הנאבקים על שמירת התנאים הבסיסיים של האוכלוסיות המוחלשות.

 

השפעות רחבות וחשיבות הדיון הציבורי

הקפאת שכר המינימום והקצבאות מעוררות שאלות יסוד על תפקידה של המדינה ברווחת אזרחיה, כאשר החיסכון התקציבי שנוצר מההקפאות משפיע בצורה בלתי פרופורציונלית על השכבות החלשות. מעבר לכך, ההקפאה מעלה סוגיות אתיות וכלכליות הקשורות לניהול כלכלת רווחה, וחושפת את הדילמה סביב האיזון הנדרש בין צרכים כלכליים לבין צדק חברתי וסיוע לאוכלוסיות הנזקקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות