מלחמת הקצבאות: הממשלה נגד השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום והקצבאות: מהלך חסכוני או מכה קשה לשכבות החלשות? הממשלה שוקלת צעד שעלול להעמיק את הפערים החברתיים ולהקשות על אלפי משפחות בישראל. ההחלטה מעוררת מחלוקת ציבורית עזה ומעלה שאלות קשות על תפקיד המדינה ברווחת אזרחיה

גיא אבטליון |

המאבק על הקצבאות והקפאת שכר המינימום עומד במרכז ויכוח ציבורי וכלכלי, כאשר המדינה מתמודדת עם הצורך לאזן בין חיסכון תקציבי לבין דאגה לשכבות המוחלשות. הצעד שהממשלה מקדמת, לפיו יוקפא שכר המינימום, נועד לחסוך כ־1.2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, תוך דגש על ההשלכות החיוביות עבור מגזר השכר הציבורי. באוצר טוענים כי שכר המינימום, הקשור לשכר הממוצע במשק, עלה בשנתיים האחרונות, ומכיוון שהעלאה של שכר המינימום משפיעה על כלל עובדי המגזר הציבורי - לא רק אלו שמרוויחים את המינימום - חיסכון משמעותי זה הכרחי בתקופה של מגבלות תקציביות.

ההשלכות על השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום נוגעת ללבם של העובדים העניים בישראל, אשר מתמודדים עם קושי גובר להתמודד עם יוקר המחיה. שכר המינימום, הנאמד כיום ב-5,880 ש"ח לחודש, מהווה לעובדים רבים את הקו הכלכלי התחתון שמאפשר קיום בכבוד. השכר מוצמד לשכר הממוצע במשק ברמה של 47.5%, כך שכל עלייה בשכר הממוצע - כפי שקרה בשנה האחרונה - אמורה להוביל לעלייה בשכר המינימום בהתאם. העלייה הצפויה בשכר הממוצע בשוק הייתה אמורה להוסיף כ-300 ש"ח לשכר החודשי לעובדים המרוויחים שכר מינימום, וההקפאה הצפויה למעשה "מקטינה" עבורם את היכולת להתמודד עם ההוצאות ההולכות וגדלות.

בפועל, הקפאת שכר המינימום אינה רק מספרית אלא גם משפיעה על חייהם של אנשים המתפרנסים מהמינימום. אוכלוסיות שמרוויחות את שכר המינימום, כגון עובדי שירותים, קמעונאות, ומשרות בתחומים כמו טיפול סיעודי, מוצאות את עצמן לכודות בין יוקר המחיה שעולה בעקביות לבין משכורות שלא מצליחות לעמוד בקצב עליית המחירים. אותם עובדים אינם יכולים לחסוך, ובמקרים רבים אינם יכולים לכסות את כל ההוצאות החודשיות שלהם, דבר שמוביל למצוקה כלכלית ומעמיק את חוסר השוויון הכלכלי במדינה.

המצב מורכב עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את השפעת הקפאת השכר על היכולת הכלכלית של העובדים להרים את עצמם מעל קו העוני. מחקרים רבים מראים כי שכר נמוך פוגע בהזדמנויות לרווחה כלכלית לאורך זמן. כאשר שכר המינימום מוקפא, העובדים נדרשים להסתמך יותר על קצבאות, סיוע כלכלי או הלוואות, ולעיתים אף להיכנס למעגל של חובות.

במדינות אחרות, העלאת שכר המינימום תרמה לשיפור מצבם הכלכלי של עובדים בעלי הכנסות נמוכות, והיא חלק מהותי מהמאבק להפחתת אי השוויון. בישראל, דחיית העלייה בשכר המינימום עשויה להחמיר את המצב של השכבות המוחלשות, אשר מתקשות להדביק את פער ההוצאות ההולך ומתרחב, ולמעשה משאירה אותן במאבק הישרדות כלכלי מתמשך.

 

המאבק על קצבאות הביטוח הלאומי

הצעת משרד האוצר להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי והצמדתן למדד המחירים לצרכן מהווה צעד משמעותי שמכוון להקל על התקציב המדינה, בהיקף חיסכון של כ-5 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, הקפאת הקצבאות נתפסת כמהלך שעלול לפגוע קשות באוכלוסיות החלשות בישראל, כולל זקנים, נכים ומשפחות חד-הוריות, המסתמכים על תשלומים אלה כדי להתמודד עם יוקר המחיה והוצאות מחייה בסיסיות. ההצמדות למדד המחירים לצרכן, אשר עלה ב-3.5% בשנה האחרונה, היא מנגנון חיוני להבטחת הכנסה מינימלית לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, כך שהפסקת ההצמדה תפגע משמעותית בכוח הקנייה שלהן.

לדוגמה, קצבאות הזקנה וקצבאות הנכות מיועדות בעיקר לכסות על הוצאות הכרחיות כמו תרופות, שירותים רפואיים, דיור ומזון. לכן, הפסקת העדכון של קצבאות אלו עשויה להוביל חלק מהקשישים, הנכים והמשפחות החד-הוריות למצב שבו אין להם הכנסה מספקת כדי לכסות על צרכים בסיסיים. במקביל, כאשר עלויות המחיה ממשיכות לעלות, המשמעות היא שהמוחלשים יישארו עם פחות יכולת להתמודדות כלכלית, ויצטרכו להיאבק כדי לשמור על רמת חיים מינימלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

העימות הפוליטי והחברתי סביב ההחלטה

ההחלטה על הקפאת שכר המינימום והקצבאות יצרה זירת מאבק קשה בין ההסתדרות והאוצר. ההסתדרות, אשר רואה בהקפאת שכר המינימום "קו אדום" בלתי עביר, מנסה למנוע את המהלך במסגרת משא ומתן מול משרד האוצר, בעוד ארגוני הנכים מנהלים מאבק במקביל כדי להבטיח שהקצבאות ימשיכו להיות צמודות למדד.

גם בסביבת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשמעו קולות המתנגדים להקפאת קצבאות הזקנה, לאור הביקורת הציבורית הגוברת. עמדות אלה מחדדות את הפערים החברתיים והפוליטיים בין הממשלה לגורמים החברתיים, כשברקע הביקורת היא שהמהלך מיועד לחיסכון תקציבי המכוון לסייע למגזר הציבורי ולעמידה ביעדי התקציב - על חשבון השכבות הפגיעות בחברה.

ככל שמחירי המחיה עולים, דומה שהציבוריות הישראלית מתחלקת לשני מחנות: אלה שמנסים לקדם יעדי חיסכון של הממשלה ומנגד ארגונים חברתיים הנאבקים על שמירת התנאים הבסיסיים של האוכלוסיות המוחלשות.

 

השפעות רחבות וחשיבות הדיון הציבורי

הקפאת שכר המינימום והקצבאות מעוררות שאלות יסוד על תפקידה של המדינה ברווחת אזרחיה, כאשר החיסכון התקציבי שנוצר מההקפאות משפיע בצורה בלתי פרופורציונלית על השכבות החלשות. מעבר לכך, ההקפאה מעלה סוגיות אתיות וכלכליות הקשורות לניהול כלכלת רווחה, וחושפת את הדילמה סביב האיזון הנדרש בין צרכים כלכליים לבין צדק חברתי וסיוע לאוכלוסיות הנזקקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.