עובדים
צילום: Alex Kotliarskyi on Unsplash

מלחמת הקצבאות: הממשלה נגד השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום והקצבאות: מהלך חסכוני או מכה קשה לשכבות החלשות? הממשלה שוקלת צעד שעלול להעמיק את הפערים החברתיים ולהקשות על אלפי משפחות בישראל. ההחלטה מעוררת מחלוקת ציבורית עזה ומעלה שאלות קשות על תפקיד המדינה ברווחת אזרחיה

גיא אבטליון |

המאבק על הקצבאות והקפאת שכר המינימום עומד במרכז ויכוח ציבורי וכלכלי, כאשר המדינה מתמודדת עם הצורך לאזן בין חיסכון תקציבי לבין דאגה לשכבות המוחלשות. הצעד שהממשלה מקדמת, לפיו יוקפא שכר המינימום, נועד לחסוך כ־1.2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, תוך דגש על ההשלכות החיוביות עבור מגזר השכר הציבורי. באוצר טוענים כי שכר המינימום, הקשור לשכר הממוצע במשק, עלה בשנתיים האחרונות, ומכיוון שהעלאה של שכר המינימום משפיעה על כלל עובדי המגזר הציבורי - לא רק אלו שמרוויחים את המינימום - חיסכון משמעותי זה הכרחי בתקופה של מגבלות תקציביות.

ההשלכות על השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום נוגעת ללבם של העובדים העניים בישראל, אשר מתמודדים עם קושי גובר להתמודד עם יוקר המחיה. שכר המינימום, הנאמד כיום ב-5,880 ש"ח לחודש, מהווה לעובדים רבים את הקו הכלכלי התחתון שמאפשר קיום בכבוד. השכר מוצמד לשכר הממוצע במשק ברמה של 47.5%, כך שכל עלייה בשכר הממוצע - כפי שקרה בשנה האחרונה - אמורה להוביל לעלייה בשכר המינימום בהתאם. העלייה הצפויה בשכר הממוצע בשוק הייתה אמורה להוסיף כ-300 ש"ח לשכר החודשי לעובדים המרוויחים שכר מינימום, וההקפאה הצפויה למעשה "מקטינה" עבורם את היכולת להתמודד עם ההוצאות ההולכות וגדלות.

בפועל, הקפאת שכר המינימום אינה רק מספרית אלא גם משפיעה על חייהם של אנשים המתפרנסים מהמינימום. אוכלוסיות שמרוויחות את שכר המינימום, כגון עובדי שירותים, קמעונאות, ומשרות בתחומים כמו טיפול סיעודי, מוצאות את עצמן לכודות בין יוקר המחיה שעולה בעקביות לבין משכורות שלא מצליחות לעמוד בקצב עליית המחירים. אותם עובדים אינם יכולים לחסוך, ובמקרים רבים אינם יכולים לכסות את כל ההוצאות החודשיות שלהם, דבר שמוביל למצוקה כלכלית ומעמיק את חוסר השוויון הכלכלי במדינה.

המצב מורכב עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את השפעת הקפאת השכר על היכולת הכלכלית של העובדים להרים את עצמם מעל קו העוני. מחקרים רבים מראים כי שכר נמוך פוגע בהזדמנויות לרווחה כלכלית לאורך זמן. כאשר שכר המינימום מוקפא, העובדים נדרשים להסתמך יותר על קצבאות, סיוע כלכלי או הלוואות, ולעיתים אף להיכנס למעגל של חובות.

במדינות אחרות, העלאת שכר המינימום תרמה לשיפור מצבם הכלכלי של עובדים בעלי הכנסות נמוכות, והיא חלק מהותי מהמאבק להפחתת אי השוויון. בישראל, דחיית העלייה בשכר המינימום עשויה להחמיר את המצב של השכבות המוחלשות, אשר מתקשות להדביק את פער ההוצאות ההולך ומתרחב, ולמעשה משאירה אותן במאבק הישרדות כלכלי מתמשך.

 

המאבק על קצבאות הביטוח הלאומי

הצעת משרד האוצר להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי והצמדתן למדד המחירים לצרכן מהווה צעד משמעותי שמכוון להקל על התקציב המדינה, בהיקף חיסכון של כ-5 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, הקפאת הקצבאות נתפסת כמהלך שעלול לפגוע קשות באוכלוסיות החלשות בישראל, כולל זקנים, נכים ומשפחות חד-הוריות, המסתמכים על תשלומים אלה כדי להתמודד עם יוקר המחיה והוצאות מחייה בסיסיות. ההצמדות למדד המחירים לצרכן, אשר עלה ב-3.5% בשנה האחרונה, היא מנגנון חיוני להבטחת הכנסה מינימלית לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, כך שהפסקת ההצמדה תפגע משמעותית בכוח הקנייה שלהן.

לדוגמה, קצבאות הזקנה וקצבאות הנכות מיועדות בעיקר לכסות על הוצאות הכרחיות כמו תרופות, שירותים רפואיים, דיור ומזון. לכן, הפסקת העדכון של קצבאות אלו עשויה להוביל חלק מהקשישים, הנכים והמשפחות החד-הוריות למצב שבו אין להם הכנסה מספקת כדי לכסות על צרכים בסיסיים. במקביל, כאשר עלויות המחיה ממשיכות לעלות, המשמעות היא שהמוחלשים יישארו עם פחות יכולת להתמודדות כלכלית, ויצטרכו להיאבק כדי לשמור על רמת חיים מינימלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

העימות הפוליטי והחברתי סביב ההחלטה

ההחלטה על הקפאת שכר המינימום והקצבאות יצרה זירת מאבק קשה בין ההסתדרות והאוצר. ההסתדרות, אשר רואה בהקפאת שכר המינימום "קו אדום" בלתי עביר, מנסה למנוע את המהלך במסגרת משא ומתן מול משרד האוצר, בעוד ארגוני הנכים מנהלים מאבק במקביל כדי להבטיח שהקצבאות ימשיכו להיות צמודות למדד.

גם בסביבת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשמעו קולות המתנגדים להקפאת קצבאות הזקנה, לאור הביקורת הציבורית הגוברת. עמדות אלה מחדדות את הפערים החברתיים והפוליטיים בין הממשלה לגורמים החברתיים, כשברקע הביקורת היא שהמהלך מיועד לחיסכון תקציבי המכוון לסייע למגזר הציבורי ולעמידה ביעדי התקציב - על חשבון השכבות הפגיעות בחברה.

ככל שמחירי המחיה עולים, דומה שהציבוריות הישראלית מתחלקת לשני מחנות: אלה שמנסים לקדם יעדי חיסכון של הממשלה ומנגד ארגונים חברתיים הנאבקים על שמירת התנאים הבסיסיים של האוכלוסיות המוחלשות.

 

השפעות רחבות וחשיבות הדיון הציבורי

הקפאת שכר המינימום והקצבאות מעוררות שאלות יסוד על תפקידה של המדינה ברווחת אזרחיה, כאשר החיסכון התקציבי שנוצר מההקפאות משפיע בצורה בלתי פרופורציונלית על השכבות החלשות. מעבר לכך, ההקפאה מעלה סוגיות אתיות וכלכליות הקשורות לניהול כלכלת רווחה, וחושפת את הדילמה סביב האיזון הנדרש בין צרכים כלכליים לבין צדק חברתי וסיוע לאוכלוסיות הנזקקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.