עובדים
צילום: Alex Kotliarskyi on Unsplash

מלחמת הקצבאות: הממשלה נגד השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום והקצבאות: מהלך חסכוני או מכה קשה לשכבות החלשות? הממשלה שוקלת צעד שעלול להעמיק את הפערים החברתיים ולהקשות על אלפי משפחות בישראל. ההחלטה מעוררת מחלוקת ציבורית עזה ומעלה שאלות קשות על תפקיד המדינה ברווחת אזרחיה

גיא אבטליון |

המאבק על הקצבאות והקפאת שכר המינימום עומד במרכז ויכוח ציבורי וכלכלי, כאשר המדינה מתמודדת עם הצורך לאזן בין חיסכון תקציבי לבין דאגה לשכבות המוחלשות. הצעד שהממשלה מקדמת, לפיו יוקפא שכר המינימום, נועד לחסוך כ־1.2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, תוך דגש על ההשלכות החיוביות עבור מגזר השכר הציבורי. באוצר טוענים כי שכר המינימום, הקשור לשכר הממוצע במשק, עלה בשנתיים האחרונות, ומכיוון שהעלאה של שכר המינימום משפיעה על כלל עובדי המגזר הציבורי - לא רק אלו שמרוויחים את המינימום - חיסכון משמעותי זה הכרחי בתקופה של מגבלות תקציביות.

ההשלכות על השכבות החלשות

הקפאת שכר המינימום נוגעת ללבם של העובדים העניים בישראל, אשר מתמודדים עם קושי גובר להתמודד עם יוקר המחיה. שכר המינימום, הנאמד כיום ב-5,880 ש"ח לחודש, מהווה לעובדים רבים את הקו הכלכלי התחתון שמאפשר קיום בכבוד. השכר מוצמד לשכר הממוצע במשק ברמה של 47.5%, כך שכל עלייה בשכר הממוצע - כפי שקרה בשנה האחרונה - אמורה להוביל לעלייה בשכר המינימום בהתאם. העלייה הצפויה בשכר הממוצע בשוק הייתה אמורה להוסיף כ-300 ש"ח לשכר החודשי לעובדים המרוויחים שכר מינימום, וההקפאה הצפויה למעשה "מקטינה" עבורם את היכולת להתמודד עם ההוצאות ההולכות וגדלות.

בפועל, הקפאת שכר המינימום אינה רק מספרית אלא גם משפיעה על חייהם של אנשים המתפרנסים מהמינימום. אוכלוסיות שמרוויחות את שכר המינימום, כגון עובדי שירותים, קמעונאות, ומשרות בתחומים כמו טיפול סיעודי, מוצאות את עצמן לכודות בין יוקר המחיה שעולה בעקביות לבין משכורות שלא מצליחות לעמוד בקצב עליית המחירים. אותם עובדים אינם יכולים לחסוך, ובמקרים רבים אינם יכולים לכסות את כל ההוצאות החודשיות שלהם, דבר שמוביל למצוקה כלכלית ומעמיק את חוסר השוויון הכלכלי במדינה.

המצב מורכב עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את השפעת הקפאת השכר על היכולת הכלכלית של העובדים להרים את עצמם מעל קו העוני. מחקרים רבים מראים כי שכר נמוך פוגע בהזדמנויות לרווחה כלכלית לאורך זמן. כאשר שכר המינימום מוקפא, העובדים נדרשים להסתמך יותר על קצבאות, סיוע כלכלי או הלוואות, ולעיתים אף להיכנס למעגל של חובות.

במדינות אחרות, העלאת שכר המינימום תרמה לשיפור מצבם הכלכלי של עובדים בעלי הכנסות נמוכות, והיא חלק מהותי מהמאבק להפחתת אי השוויון. בישראל, דחיית העלייה בשכר המינימום עשויה להחמיר את המצב של השכבות המוחלשות, אשר מתקשות להדביק את פער ההוצאות ההולך ומתרחב, ולמעשה משאירה אותן במאבק הישרדות כלכלי מתמשך.

 

המאבק על קצבאות הביטוח הלאומי

הצעת משרד האוצר להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי והצמדתן למדד המחירים לצרכן מהווה צעד משמעותי שמכוון להקל על התקציב המדינה, בהיקף חיסכון של כ-5 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, הקפאת הקצבאות נתפסת כמהלך שעלול לפגוע קשות באוכלוסיות החלשות בישראל, כולל זקנים, נכים ומשפחות חד-הוריות, המסתמכים על תשלומים אלה כדי להתמודד עם יוקר המחיה והוצאות מחייה בסיסיות. ההצמדות למדד המחירים לצרכן, אשר עלה ב-3.5% בשנה האחרונה, היא מנגנון חיוני להבטחת הכנסה מינימלית לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, כך שהפסקת ההצמדה תפגע משמעותית בכוח הקנייה שלהן.

לדוגמה, קצבאות הזקנה וקצבאות הנכות מיועדות בעיקר לכסות על הוצאות הכרחיות כמו תרופות, שירותים רפואיים, דיור ומזון. לכן, הפסקת העדכון של קצבאות אלו עשויה להוביל חלק מהקשישים, הנכים והמשפחות החד-הוריות למצב שבו אין להם הכנסה מספקת כדי לכסות על צרכים בסיסיים. במקביל, כאשר עלויות המחיה ממשיכות לעלות, המשמעות היא שהמוחלשים יישארו עם פחות יכולת להתמודדות כלכלית, ויצטרכו להיאבק כדי לשמור על רמת חיים מינימלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

העימות הפוליטי והחברתי סביב ההחלטה

ההחלטה על הקפאת שכר המינימום והקצבאות יצרה זירת מאבק קשה בין ההסתדרות והאוצר. ההסתדרות, אשר רואה בהקפאת שכר המינימום "קו אדום" בלתי עביר, מנסה למנוע את המהלך במסגרת משא ומתן מול משרד האוצר, בעוד ארגוני הנכים מנהלים מאבק במקביל כדי להבטיח שהקצבאות ימשיכו להיות צמודות למדד.

גם בסביבת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשמעו קולות המתנגדים להקפאת קצבאות הזקנה, לאור הביקורת הציבורית הגוברת. עמדות אלה מחדדות את הפערים החברתיים והפוליטיים בין הממשלה לגורמים החברתיים, כשברקע הביקורת היא שהמהלך מיועד לחיסכון תקציבי המכוון לסייע למגזר הציבורי ולעמידה ביעדי התקציב - על חשבון השכבות הפגיעות בחברה.

ככל שמחירי המחיה עולים, דומה שהציבוריות הישראלית מתחלקת לשני מחנות: אלה שמנסים לקדם יעדי חיסכון של הממשלה ומנגד ארגונים חברתיים הנאבקים על שמירת התנאים הבסיסיים של האוכלוסיות המוחלשות.

 

השפעות רחבות וחשיבות הדיון הציבורי

הקפאת שכר המינימום והקצבאות מעוררות שאלות יסוד על תפקידה של המדינה ברווחת אזרחיה, כאשר החיסכון התקציבי שנוצר מההקפאות משפיע בצורה בלתי פרופורציונלית על השכבות החלשות. מעבר לכך, ההקפאה מעלה סוגיות אתיות וכלכליות הקשורות לניהול כלכלת רווחה, וחושפת את הדילמה סביב האיזון הנדרש בין צרכים כלכליים לבין צדק חברתי וסיוע לאוכלוסיות הנזקקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.