ביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי הוא רשת הביטחון הסוציאלי המרכזית של מדינת ישראל, האחראית על תשלום קצבאות זקנה, נכות, אבטלה, ילדים, שאירים ועוד, ועל גביית דמי הביטוח מהציבור. הקצבאות מהוות מקור הכנסה חיוני לחלקים נרחבים באוכלוסייה, וגובהן ותנאי הזכאות אליהן
נמצאים תדיר במרכז הדיון החברתי והתקציבי. שינויים דמוגרפיים מעמיסים על יציבות המוסד לאורך זמן. בעמוד זה מסוקרים שינויים בגובה הקצבאות ובתנאי הזכאות, עדכוני דמי הביטוח, זכויות מבוטחים שרבים אינם מודעים להן, התמודדות המוסד עם אתגרי המימון ארוכי הטווח והשפעת ההחלטות
על השכבות התלויות בקצבאות.
גם באמריקה יש משבר בתקציב הביטוח הלאומי ואחד הפתרונות המוצעים - לא לשלם קצבאות לאנשים שמשתכרים מעל שכר מסוים; ההצעה הזו נבחנה גם בישראל ועל רקע הקופה המתרוקנת, היא עשויה לחזור לדיונים
באגף התקציבים מזהירים: ב-2029 ידרשו התאמות של 15.7 מיליארד ש"ח, משקל הביטחון בתקציב יתקבע על 22.1% מההוצאה, והמוסד לביטוח לאומי "לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו" החל מאותה שנה
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי אשה שעבדה בחברה של בעלה יותר מ-20 שנה, פעלה כ"בעלת שליטה בעקיפין" ולא כעובדת שכירה. בין השאר, התברר שלבעל לא היה כרטיס אשראי, והוא השתמש בזה של העסק לצרכים פרטיים - וההוצאות האלה קוזזו מהשכר של אשתו דווקא
אשה צעירה תבעה דמי לידה מהביטוח הלאומי לאחר שעבדה כשכירה בעסק של בעלה בבני ברק. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי: לא הוכח "גרעין מהותי" של יחסי עבודה, והתביעה נדחתה
בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של עובד שנפגע בתאונת עבודה ב-2020 ותבע דמי פגיעה מביטוח לאומי. למרות מצוקה אישית קשה וטיפול בבנו החולה, נקבע כי סעיף 296 לחוק הוא הסדר מהותי שלא ניתן לעקוף, גם במקרה כמו שלו
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה תביעה של ראש צוות בחברת בנייה שביקש להכיר בפגיעותיו בגב ובברך כפגיעות בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. בית הדין קבע כי עבודתו היתה מגוונת מדי ולא כללה תנועות חוזרות ונשנות כפי שדורש החוק: "אין בכוחה של עבודה פיזית, קשה ומאומצת
ככל שתהיה, להפוך את המאמץ הפיזי למיקרוטראומה"
בית הדין לעבודה בירושלים דחה את ערעורו של משה ברוינר על אי הכרה בתאונת דרכים בדרכו חזרה מעבודתו לביתו. הסיבה: עצר למשך שעה בבית הוריו והייתה זו "הפסקה של ממש"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מטפל שאינו בן משפחה עומד בתנאי הסכם הניידות, וביטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי שסירב להכיר בו כמורשה נהיגה עבור האשה. החלטות ביטוח לאומי ניתנות לערעור, אבל חלק גדול מהציבור לא יכול להילחם בבתי משפט
התובעת שילמה דמי ביטוח יום אחרי הלידה, לא הגישה מעולם תביעה לדמי אבטלה, ובכל זאת זכתה בדמי לידה - בזכות תיקון חוק שנחקק בעקבות הקורונה, ובגלל שביטוח לאומי פשוט לא טרח להתייחס לטענה הזו