אופ"ק+ מעלה שוב את יעד התפוקה - אך תוספת הנפט עשויה להישאר על הנייר

אופ"ק+ אישרה להעלות בספטמבר את יעד הפקת הנפט המשותף של שבע מהיצרניות המרכזיות בקבוצה בכ-188 אלף חביות ביום. זו ההעלאה החודשית השישית ברציפות, והיא משלימה את ההחזרה ההדרגתית של קיצוץ וולונטרי בהיקף של 1.65 מיליון חביות ביום, שעליו הוחלט ב-2023.

ההחלטה התקבלה ביום ראשון בפגישה מקוונת של סעודיה, רוסיה, עיראק, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן. המדינות מסרו כי הן בחנו את מצב השוק ואת התחזית העולמית, וכי ההגדלה נועדה לתמוך ביציבות שוק הנפט ולאפשר למדינות שהפיקו בעבר מעבר למכסות שלהן להאיץ את קיזוז התפוקה העודפת.

אלא שההחלטה עוסקת בהעלאת מכסות הייצור ולא מבטיחה שכל 188 אלף החביות יגיעו בפועל לשוק. המלחמות באיראן ובאוקראינה, השיבושים ביצוא מהמפרץ והפגיעה בפעילות ברוסיה ובקזחסטן הביאו לכך שחלק מהעלאות היעדים הקודמות נשארו בעיקר על הנייר. נכון ליוני הפיקו שמונה חברות אופ"ק הכפופות למכסות כ-6.25 מיליון חביות ביום פחות מהיעד המשותף שלהן, ואילו רוסיה הפיקה כמעט מיליון חביות ביום פחות מהמכסה שנקבעה לה.

הקיצוץ מ-2023 בוטל - אבל מגבלות אחרות עדיין בתוקף

תוספת התפוקה לספטמבר מסיימת את ביטולו של קיצוץ וולונטרי בהיקף של 1.65 מיליון חביות ביום, שנקבע באפריל 2023. הקיצוץ נועד בשעתו לצמצם את ההיצע ולתמוך במחירי הנפט, והחזרתו לשוק נעשתה בשלבים באמצעות שורה של העלאות חודשיות.

עם זאת, אין פירוש הדבר שאופ"ק+ ביטלה את כלל מגבלות ההפקה. שכבה נוספת של קיצוצים, בהיקף של כ-2 מיליון חביות ביום, עדיין חלה על מרבית מדינות הקבוצה וצפויה להישאר בתוקף לפחות עד סוף 2026. המשמעות היא שגם לאחר הגדלת המכסות בספטמבר, היצרניות ימשיכו להפיק פחות מהכמות שהיו יכולות להפיק ללא ההסכמות הקבוצתיות.

מצר הורמוז הופך את החלטת התפוקה לפחות משמעותית

אחד הגורמים המרכזיים שמגבילים את השפעת ההחלטה הוא מצב נתיבי השיט במזרח התיכון. כל עוד המעבר במצר הורמוז נותר מוגבל וקיים איום גם על נתיב באב אל-מנדב, הגדלת יכולת ההפקה אינה בהכרח מתורגמת ליכולת לייצא את הנפט ללקוחות באסיה, באירופה ובאזורים אחרים.

ועדת המעקב המשותפת של אופ"ק+ הזהירה כי פגיעה בתשתיות אנרגיה ושיבוש נתיבי שיט בינלאומיים מגדילים את התנודתיות בשוק ומחלישים את ביטחון האספקה. הוועדה ציינה כי תיקון מתקני אנרגיה שנפגעו הוא תהליך יקר וממושך, ולכן תקיפות על בתי זיקוק, נמלים, צינורות ומתקני הפקה עלולות להשפיע על ההיצע גם לאחר שהלחימה נחלשת.

מחיר הנפט ירד - אך לא רק בגלל אופ"ק+

מחירי הנפט ירדו בחדות ביום שני, לאחר החלטת אופ"ק+ ובמקביל להודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא דוחה תקיפה נוספת באיראן לצורך קידום שיחות. מחיר חבית ברנט ירד בכ-5% לכ-83.5 דולר, והנפט האמריקאי מסוג WTI ירד ביותר מ-6% לכ-79.5 דולר לחבית במסחר המוקדם.

הירידה הגיעה לאחר שמחירי ברנט ו-WTI זינקו ביותר מ-20% במהלך יולי, על רקע ההסלמה מול איראן והחשש מפגיעה נוספת בנתיבי היצוא במזרח התיכון. לכן, החלטת אופ"ק+ הגבירה את הלחץ על המחירים, אך הגורם המרכזי במסחר היה התקווה להתקדמות מדינית ולפתיחה רחבה יותר של מצר הורמוז.

• הנפט נופל ביותר מ-5% אחרי שטראמפ ביטל תקיפה באיראן
• החוזים בוול סטריט עולים, אסיה נופלת; הנפט יורד והין מתחזק

המאבק הבא: המכסות לשנת 2027

אופ"ק+ בוחנת כעת את יכולת ההפקה של המדינות החברות, כדי לקבוע את קווי הבסיס שעל פיהם יחושבו המכסות ב-2027. הבדיקה צפויה לעורר מחלוקות, משום שמדינות שהשקיעו בהרחבת מתקני ההפקה יבקשו להגדיל את חלקן, בעוד מדינות אחרות מתקשות לעמוד אפילו במכסות הנוכחיות. עיראק היא בין המדינות שכבר פועלות לקבל מכסה גבוהה יותר שתשקף את כושר ההפקה שלה.

שבע המדינות שקיבלו את ההחלטה ייפגשו שוב ב-6 בספטמבר, אז יבחנו את מצב השוק ויחליטו על יעד התפוקה לאוקטובר. ועדת המעקב המשותפת של אופ"ק+ צפויה להתכנס ב-4 באוקטובר ולהמשיך לבדוק את עמידת המדינות בהסכמות ואת השפעת המלחמות והשיבושים בנתיבי השיט על שוק האנרגיה.