הפניקס ביקשה לבטל את הנכות בגב - וחתכה את הפיצוי: התובעת תקבל 115 אלף ש"ח

בית משפט השלום בבת ים חתם פרק בתביעת נזקי גוף שהגישה נהגת נגד הפניקס חברה לביטוח, וקבע כי חברת הביטוח תשלם לה סך של 115,000 ש"ח בלבד - הרבה מתחת לסכומים שנתבעו. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת אידית קליימן-בלק (ת"א 38702-09-22), ממחיש עד כמה הפער בין נכות רפואית לנכות תפקודית, ובעיקר היעדר תשתית ראייתית לפגיעה בהשתכרות, עשוי לצמצם דרמטית את הפיצוי.

התובעת, ילידת 1991, נפגעה בתאונת דרכים ביום 7/5/2019 בעת שנהגה ברכב שבוטח בביטוח חובה על ידי הפניקס. התאונה הוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי. הנתבעת לא חלקה על חבותה לפצות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן המחלוקת נסבה על שאלת הנזק בלבד.

עוד פסיקה מול אותה מבטחת: חיכתה ליד מחסום על כביש 443 בחושך - והפניקס תשלם לה 5,000 שקל.

ועדות המל"ל קבעו לתובעת נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 19%, המורכבת מ-10% בגין עמ"ש מתני/תחתון ו-10% בגין פגיעה בכתף שמאל. הפניקס לא השלימה עם הקביעה והגישה בקשה לסתור. בית המשפט התיר הבאת ראיות לסתור אך ורק ביחס לגב התחתון, על רקע עברה הרפואי של התובעת בתחום זה, ומינה את ד"ר אמנון ישראלי כמומחה אורתופדי מטעמו.

המומחה, שנפטר במפתיע זמן קצר לאחר עריכת חוות הדעת, שלל את הקשר הסיבתי בין תלונות התובעת לתאונה. בחוות דעתו כתב כי "התובעת פנתה לראשונה לטיפול רפואי עקב כאבי גב תחתון כשנה לאחר התאונה הנדונה", וכי היעדר תיעוד בסמוך לאירוע "אינו תומך בקשר בין התאונה לתלונותיה על כאבי גב תחתון". מסקנתו הייתה חד-משמעית: "אינני מוצא כל קשר בין תלונותיה על כאבי גב תחתון לאירוע נושא התביעה".

ב"כ התובעת שמר על זכותו לעתור למינוי מומחה חלופי תחת ד"ר ישראלי שהלך לעולמו, אך בסופו של דבר בקשה כזו לא הוגשה. השופטת קבעה כי בנסיבות אלו חוות הדעת לא נסתרה, וכי היא מקבלת את קביעות המומחה במלואן. משכך, הנכות בגב הופחתה מ-10% ל-0%, ונכותה הרפואית של התובעת הועמדה על 10% בגין הכתף בלבד.

מכאן עברה השופטת לשאלת הנכות התפקודית, ושם דחתה את עמדת התובעת. בעוד התובעת טענה לנכות תפקודית זהה לרפואית וכי מגבלותיה פוגמות ביכולתה לעבוד שעות נוספות, השיבה השופטת כי "אין בידי לקבל טענותיה של התובעת הנטענות בעלמא, ללא כל תימוכין במסד הראייתי ובבחינת משאלת לב". בית המשפט הדגיש כי התובעת לא זימנה אף גורם ממקום עבודתה לתמוך בטענותיה, ואף הפנה להלכה לפיה הימנעות מהבאת ראיה רלוונטית פועלת לחובת הנמנע.

נהפוך הוא: מנתוני ההשתכרות עלה כי דווקא בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשכר התובעת. בעדותה סיפרה כי לאחר התאונה עברה הסבה מקצועית, וכיום היא משמשת מנהלת מרפאת שיניים לאחר שקודמה בתפקיד. השופטת ציינה כי לתובעת "עוד 32 שנות תוחלת חיי עבודה בעתיד ואין לדעת מה ילד יום", ולפיכך העמידה את הנכות התפקודית על 5% - מחצית מהרפואית - לצורך חישוב הפגיעה בכושר ההשתכרות.

התובעת, מצדה, לא הסתירה את הקושי. בעדותה תיארה: "אני נותנת את כל כולי בעבודה אבל להיות שם כל היום זה לא אפשרי. כי אני כל היום עם כאבים... אני חייבת לתפקד. ביום יום זה קשה לי". עם זאת, בית המשפט קבע כי אין לכך ביטוי מעשי בכושר ההשתכרות ולא הובאו ראיות התומכות בכך.

• קרן סל חדשה בנאסד"ק תאפשר להשקיע ב-120 חברות ישראליות
• הפניקס, מגדל וווישור זכו במכרז ביטוח הרכב של עובדי המדינה ב-400 מיליון שקל

בשורה התחתונה פסקה השופטת את ראשי הנזק הבאים: 10,000 ש"ח בגין הפסד שכר לעבר, 165,000 ש"ח בגין פגיעה בכושר השתכרות לעתיד בתוספת פנסיה, 3,000 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעה, 10,000 ש"ח עזרת צד ג' ו-24,000 ש"ח כאב וסבל - סה"כ 212,000 ש"ח. לאחר ניכוי תגמולי המל"ל בסך כ-97,000 ש"ח, יעמוד הפיצוי נטו על 115,000 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% ומע"מ ואגרה.

פסק הדין מצטרף לשורת הכרעות שבהן חברות הביטוח מצליחות לצמצם את הפיצוי באמצעות מומחים מטעם בית המשפט. לקריאה נוספת על התמודדות עם חברות הביטוח בערכאות ראו בסוגיה דומה שבה עלתה שאלת סיווג התאונה מול הפניקס, וכן על היקף הפיצוי במקרי נזקי גוף חריגים בפרשה שבה נפסקו 370 אלף שקל בגין פגיעה נפשית בתאונה.