שלח לאביו מיליונים מחו"ל, אבל אחיו ירש הכל

סכסוך ירושה בין שני אחים, שהחל עוד במהלך חיי האב ונמשך גם אחרי מותו, הסתיים השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בניצחון מלא לאח שהתגורר שנים בחו"ל. השופטת מירית פולוס קבעה כי על האח שיושב בישראל וירש את כל רכוש האב להשיב לאחיו סכום של 3,693,847 שקל, בתוספת ריבית והצמדה שיכולה להגיע עד לכ-4.6 מיליון שקל, וכן הוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל.

הסיפור מתחיל עוד ב-2006, אז עבר התובע להתגורר בחו"ל, שם ניהל חברה לייצור ושיווק מוצרים. לאורך השנים, כך טען, הוא העביר מכספיו לחשבון בנק משותף שהחזיק עם אביו בישראל, מתוך רצון שלא להשאיר הון במדינה שבה הוא מתגורר. את הכסף בפועל ניהל האב - עובדה שלא היתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. גם האח הנתבע אישר בעצמו בסיכומיו כי החשבון היה "תחת ניהולו הריבוני של המנוח".

הבעיה התחילה כשהתברר לתובע שהחשבון המשותף התרוקן. לדבריו, כשפנה לאביו ושאל מה עלה בגורל כספו, המנוח השיב לו: "תעשה מה שאתה רוצה". מבירור שערך עלה כי הכספים, או דירות שנרכשו בהם, הועברו בפועל לאחיו. עוד בחיי האב הגיש התובע תביעה כספית נגדו, אך ההליך נמחק עם פטירת האב ב-2020. רק אחרי שצו קיום הצוואה - שהוריש את כל רכוש האב לאח השני - אושר, הוגשה התביעה הנוכחית נגד היורש.

הנתבע מצדו טען לשלל גרסאות: התביעה התיישנה כי חלפו שבע שנים; מדובר בכספים משותפים ששימשו את כל המשפחה; ולחילופין, שהכסף שייך לו בזכות שותפות עסקית עם אחיו. "לא היה אצלנו מה שלי ומה שלך. היה מישמש," הוא אמר בעדותו.

מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מהרגע שבו הנאמן כופר בחובתו 

בית המשפט דחה את כל הטענות, אחת אחרי השנייה. לגבי ההתיישנות, קבעה השופטת פולוס כי הפקדת הכספים בחשבון שניהל בפועל האב יצרה יחסי נאמנות לפי חוק הנאמנות, ובתביעות כאלה מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מהרגע שבו הנאמן כופר בחובתו - במקרה הזה, כשהאב השיב לבנו "תעשה מה שאתה רוצה". השופטת נשענה על פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה כשמדובר "בתביעתו של נהנה נגד נאמן", מירוץ ההתיישנות מותנה בכך שהנאמן יביא לידיעת הנהנה את דבר ההפרה.

חוות דעת של רואה חשבון שמונה מטעם בית המשפט היתה מכרעת. לפי המומחה, התובע העביר לחשבון בישראל 4,617,125 שקל, מתוכם רק כ-923 אלף שקל ניתן לשייך לצרכיו האישיים - דירות שנרשמו על שמו והעברות ישירות אליו. את היתרה, 3,693,847 שקל, לא הצליח הנתבע להסביר. הנתבע אף בחר שלא לזמן את המומחה לחקירה, כך שממצאיו נותרו ללא עוררין.

מנגד, כשל הנתבע להוכיח את גרסתו. בחקירתו הוא נשאל כמה כסף חייב לו אחיו במסגרת השותפות הנטענת, והשיב כי, "צריך לעשות התחשבנות כמה הוא חייב". כשנשאל אם חלקו בעסק הוא שליש או מחצית, הוא ענה: "תביאי מה שאת רוצה בכיף". הגרסאות שלו סתרו זו את זו גם לגבי הסכומים עצמם - פעם הוא טען לחוב של 4-3 מיליון דולר, ואילו פעם אחרת ל"כסף נטו שלי". בית המשפט ציין כי גרסה מסוג הודאה והדחה, כזו שמאשרת את קבלת הכספים אך טוענת שהם שייכים לטוען, מטילה את נטל ההוכחה על מי שטוען אותה - ובנטל הזה הנתבע לא עמד. הוא גם לא הביא ולו עד אחד לתמיכה בטענת השותפות, אף שהוא אמר בעצמו כי כולם ידעו עליה.

לא דיווח על הכספים לרשויות המס

הנתבע אף העיד כי לא דיווח על הכספים לרשויות המס, וטען שסוכם בינו לבין התובע ש"שמנו אותו בפרונט" מול רשויות המס. השופטת התייחסה לכך בביקורתיות, וציינה כי מי שבוחר במודע להימנע מרישום כספים על שמו, אינו יכול להתפלא כשהוא לא מצליח להוכיח בעלות עליהם.

לגבי בקשת התובע להעביר לבעלותו את הדירות שנרכשו מכספיו, בית המשפט דחה גם אותה - לא נמצאה התאמה בין הדירות שצוינו בכתב התביעה לאלה שבדק המומחה, ומכל מקום, גם לפי גרסת התובע עצמו, ההסכם עם אביו היה להשבת כסף ולא להעברת נדל"ן.

• העביר לה 100 אלף שקל כדי שתחזור אליו - ואז תבע
• נתן לאחותו קרקע במתנה, התחרט - מה קבע ביהמ"ש?

בסיכומו של ההליך חויב הנתבע להשיב לאחיו את מלוא הסכום שהוכח, בתוספת ריבית והצמדה מה-2 ליולי 2018, ועד לתקרה של 4,625,545 שקל נכון למועד הגשת התביעה - ומעבר לכך, בתוספת הפרשי הצמדה נוספים עד התשלום בפועל.