הישראלים קונים יותר בגדים ורהיטים אבל מוותרים על חופשות - מה זה אומר על המצב במשק?
הרכישות באשראי עולות נומינלית האם זה אומר שמצב במשק משתפר? לא בטוח; חלק מהגידול נובע מהמעבר ממזומן לכרטיסים כשבמיטב מצביעים על פער בין רכישת מוצרים כמו ביגוד ורהיטים לבין קימוץ בהוצאות על בילוי, תיירות ונופש וזה מוביל אותם להסיק כי: "דפוסי הצריכה משקפים
רמה גבוהה של אי-ודאות"
אשראי צרכני הישראלים ממשיכים להעביר את כרטיס האשראי בקופה, אבל הנתונים שמאחורי הגיהוצים מציגים תמונה מורכבת יותר. בעוד שהרכישות של מוצרים מוחשיים, ובהם בגדים, רהיטים ומוצרי חשמל, נמצאות במגמת עלייה, ההוצאה על שירותי מותרות כמו בילוי, פנאי, תיירות ונופש נותרה חלשה. הפער הזה מלמד כי משקי הבית אולי לא הפסיקו לצרוך, אבל הם עדיין נזהרים מהוצאות שאפשר לדחות או לבטל.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, כותב בסקירתו השבועית כי דפוסי הצריכה הפרטית משקפים רמה גבוהה של אי-ודאות. הרכישות הנומינליות בכרטיסי אשראי אמנם ירדו קצת ביוני, אבל בסך הכול הן ממשיכות לצמוח בקצב מהיר ואף נמצאות מעל המגמה של השנים האחרונות.
אלא שהעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי לא בהכרח מעידה על גידול דומה בצריכה עצמה. בשנתיים האחרונות גדל משמעותית השימוש בכרטיסים על חשבון אמצעי תשלום אחרים, ובעיקר מזומן. מספר משיכות המזומן מהכספומטים נמצא במגמת ירידה ברורה, שהתחזקה מתחילת השנה. לכן, חלק מהעלייה ברכישות בכרטיסי אשראי משקף פשוט שינוי באופן שבו הישראלים משלמים.
כלומר, יותר כסף שעובר דרך חברות כרטיסי האשראי לא אומר בהכרח שהישראלים מוציאים הרבה יותר. כדי להבין את מצב הצרכן צריך לבחון גם על מה הוא מוציא את הכסף, ושם מתגלה פיצול ברור.
נרשם גידול משמעותי ברכישת מוצרים תעשייתים שבזה נכללים בגדים, רהיטים ומוצרי חשמל, וכן בקטגוריות נוספות של מוצרים. זבז'ינסקי מעריך כי גם התחזקות השקל, שהוזילה מוצרים מיובאים, עשויה לתרום לעלייה בביקוש. רכישת מוצר במחיר שנראה אטרקטיבי היא גם הוצאה שקל יותר לתכנן ולשלוט בה.
מנגד, צריכת השירותים נותרה חלשה, בעיקר בתחומי הבילוי והפנאי, התיירות והנופש. אלה הוצאות שתלויות יותר בתחושת הביטחון של משקי הבית לגבי החודשים הבאים. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, הצרכן עשוי לקנות מוצר שהוא צריך, אבל לחשוב פעמיים לפני הזמנת חופשה או התחייבות להוצאה שאינה הכרחית.
"התאוששות בביקוש לשירותים אלה מחייבת תקופת רגיעה ממושכת וצמצום אי-הוודאות", כותב זבז'ינסקי. לדבריו, החולשה אינה מוגבלת לנתוני כרטיסי האשראי. גם נתוני הפדיון בענפי המשק מצביעים על ביקושים חלשים בענפי שירותים התלויים בצרכן, ובהם חינוך, אירוח ואוכל, בידור ופנאי.
התמונה הכללית במשק דווקא אינה מצביעה על עצירה. הפדיון הריאלי בכלל ענפי המשק עלה בקצב שנתי של 3.7% בחודשים מרץ-מאי, לאחר עלייה של 8.7% בשלושת החודשים הקודמים, ואף נמצא מעל המגמה ארוכת הטווח. אבל ההתאוששות אינה אחידה: התעשייה והמסחר הקמעונאי צומחים, בעוד שחלק מענפי השירותים עדיין מתקשים לחזור למסלול שקדם למלחמה.
לחולשה בשירותים עשויה להיות גם השפעה ממתנת על האינפלציה, שכן ביקושים חלשים מקשים על עסקים להעלות מחירים. עם זאת, במיטב מזהירים כי מדובר בענפים עתירי עבודה. אם תחושת הביטחון תחזור והביקוש לבילויים ולחופשות יתאושש במהירות, המחסור בעובדים ושוק העבודה ההדוק עלולים שוב להפעיל לחץ כלפי מעלה על מחירי השירותים.
