קרוואן
צילום: Stefan Widua unsplash

רכשו בית נייד וגילו שהוא מתפרק - זה הפיצוי שישולם

זוג מזבדיאל תבע חברת בנייה קלה עבור ליקויים חמורים במבנה נייד למגורים שהזמינו ממנה. השופט קבע אשם תורם של 30% בשל בנייה ללא היתר, וכתוצאה מכך פיצויים בסכום של 257 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

נתנאל ואסתר לדני, זוג מהמושב זבדיאל, רכשו בפברואר 2021 מבנה נייד למגורים בשטח 117 מ"ר מהראל לבנייה קלה. המבנה, שהוקם בשני חלקים והועבר למושב ביולי 2021, נועד לשמש בית מגורים למשפחה עם ילדים. אלא שמה שנראה כמו חלום של בית חדש, הפך לסיוט הנדסי. לאחר קבלת המבנה גילו בני הזוג בו ליקויים רבים. הם הזמינו חוות דעת הנדסית, פנו לחברה בדרישה לתקן, אך התיקונים לא בוצעו. בפברואר 2023 הם הגישו תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע.

המומחה שמינה בית המשפט, אינג' חי ישעיהו, ביקר במבנה פעמיים והגיש חוות דעת מפורטת. הממצאים היו קשים: המבנה הונח על 12 כלונסאות בלבד במקום 15, באורך של 6 מטרים בלבד במקום 10 כנדרש בתקן, ועל קרקע תופחת - מבלי שנלקח בחשבון סוג הקרקע בכלל. הכלונסאות מוקמו באופן לקוי כך שתשתית הפלדה לא הונחה על מרכזן.

התוצאה: סדקים בקרמיקה ובריצוף, שקיעות, התפרקות שליכט מהקירות, ורצפה שמתנדנדת. המומחה ציין בפשטות בעדותו כי, "בית לא צריך להתנדנד, בית צריך להיות מוצק... בבית לא צריך להיות תנודות". מעבר לכך, תשתית הפלדה של המבנה נמצאה חלודה וללא הגנה מפני קורוזיה - ממצא שלפי המומחה, "יפגע באופן אנוש בחוזקן וביציבות המבנה כולו". גם חדרי המקלחת לא עמדו בדרישות התקן, דלתות הכניסה היו רעועות, ונמצאו בעיות רטיבות מרובות. המומחה העריך את עלות התיקונים ב-531 אלף שקל בתוספת מע"מ.

מי אחראי לכלונסאות?

המחלוקת המרכזית בתיק היתה סביב השאלה מי אחראי להקמת הכלונסאות. החברה טענה שבני הזוג לקחו על עצמם את ביצוע היסודות כדי לחסוך בעלויות. בני הזוג טענו שמנכ"ל החברה, תמיר, הוא זה ששכר את שירותיו של אדי, קבלן הבטון שביצע את העבודה.

השופט מנחם שח"ק קיבל את גרסת התובעים, בין היתר על סמך הודעת ווטסאפ שתמיר שלח לתובע ובה כתב כי, "אחי את היסודות שהבטחתי קיבלת". השופט קבע כי מדובר "בהודאה של תמיר על כך שהקמת היסודות הייתה חובה של הנתבעת".

גם עדותו של אדי, שלא היה צד להליך ולא היה לו אינטרס מובהק בתוצאה, תמכה בגרסת בני הזוג. השופט קבע כי שירותיו של אדי נשכרו על ידי תמיר, וכי הנתבעת אחראית לפעולותיו.

נקודת מפנה בפסק הדין היתה סוגיית היעדר היתר הבנייה. המבנה הוקם ללא היתר, והמומחה קבע כי "הליך קבלת ההיתר... היה מונע את רובם ככולם של הליקויים". השופט הטיל על בני הזוג אשם תורם של 30%, וציין כי הם "ביכרו ביצוע בניה לא חוקית, תוך הפרה בוטה של הוראות דיני התכנון והבניה".

הסעד: לא תיקון, אלא השבה

בשל הבנייה ללא היתר, השופט סירב לפסוק פיצוי בגובה עלות תיקון המבנה, מחשש שהדבר יהווה "עידוד בנייה לא חוקית". במקום זאת, הוא פסק סעד של השבה: החברה תשלם לבני הזוג את עלות המבנה המשוערכת - 363,486 שקל, בתוספת 30 אלף שקל עבור עוגמת נפש, 15 אלף שקל עבור שיפורים שהשקיעו במבנה, ו-50 אלף שקל עבור עלויות פינוי (אם החברה לא תפנה בעצמה). בתמורה, החברה זכאית לקבל את המבנה חזרה לידיה.

לאחר הפחתת אשם תורם של 30% והוצאות משפט, הסכום הכולל שנפסק הגיע ל-316,211 שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25 אלף שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה