אחרי מרכזי הנתונים, שוק החוב נערך לגל הבא של ה־AI: מימון השבבים

שוקי האשראי כבר מימנו במאות מיליארדי דולרים את הקמתם של מרכזי נתונים, אך גל ההלוואות הבא עשוי להגיע דווקא מהשבבים שמותקנים בתוכם. לפי סיטאדל סקיוריטיז, חברות הטכנולוגיה עשויות לגייס עד 2028 יותר מ־500 מיליארד דולר בחוב ציבורי ופרטי לצורך רכישת מעבדים ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית.

היקף כזה יהיה שווה ליותר מ־5% ממדד האג״ח האמריקאיות בדירוג השקעה של בלומברג. בסיטאדל מעריכים כי התחזית עשויה להתברר כשמרנית, בעיקר אם הביקוש למחשוב ימשיך לצמוח מהר יותר מיכולתן של החברות להקים קיבולת חדשה. רוב החוב צפוי להיות מונפק לתקופות של שלוש עד חמש שנים, בדומה לאורך החיים הכלכלי של שבבי AI. חלק מהגיוסים עשויים להתבצע בהנפקות פרטיות מסוג 144A, שמאפשרות לחברות לפנות במהירות למשקיעים מוסדיים בלי לעבור הליך רישום ציבורי מלא.

החוב הקיים הוא רק השלב הראשון

השווקים בעולם כבר ספגו חוב בהיקף של כ־570 מיליארד דולר הקשור להשקעות ב־AI. חלק גדול מהסכום גויס בידי ענקיות ענן כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל, שמקימות מרכזי נתונים ומרחיבות את קיבולת החשמל והמחשוב שלהן. מאז השנה שעברה גייסו החברות הגדולות בארה״ב כ־60 מיליארד דולר בחוב קצר יחסית, לתקופות של עד חמש שנים. אלא שלפי סיטאדל, הסכום הזה עשוי להיראות קטן לעומת יותר מ־250 מיליארד דולר שיצרניות שבבים לבדן עשויות לגייס במהלך 2028.

הצורך במימון נובע מקצב ההשקעות. סיטאדל מעריכה כי הוצאות ההון הקשורות ל־AI יעלו מכ־400 מיליארד דולר ב־2025 לכ־600 מיליארד דולר ב־2026 - גידול של 50% בתוך שנה.

גם חברות שמייצרות עשרות מיליארדי דולרים בתזרים מזומנים מתקשות לממן את מלוא ההתרחבות ממקורות פנימיים. הקמת מרכזי נתונים דורשת רכישת קרקע, מערכות חשמל וקירור, ציוד תקשורת ושבבים, כאשר חלק ניכר מההוצאה מתבצע עוד לפני שהמתקן מתחיל לייצר הכנסות.

כתוצאה מכך, חברות הטכנולוגיה פונות לא רק לאג״ח רגילות, אלא גם לאשראי פרטי, הלוואות מובטחות ומבנים שבהם הנכסים או ההתחייבויות אינם נרשמים במלואם במאזן. המטרה היא להמשיך להשקיע בלי לפגוע במהירות במדדי החוב ובדירוגי האשראי.

עסקאות מורכבות מחברות בין מעבדות AI לוול סטריט

אחת הדוגמאות היא חבילת מימון של כ־35 מיליארד דולר שקיבלה אנתרופיק לצורך רכישת שבבי TPU של גוגל. זו הייתה אחת מעסקאות האשראי הפרטי הגדולות שנרשמו, כאשר ברודקום סיפקה גיבוי לתשלומים בחלקים הבכירים של החוב ואפשרה לבנקים לסחור בהם. העסקה ממחישה כיצד חברות AI שעדיין שורפות מזומנים מנסות להגיע לשוק האג״ח בדירוג השקעה. מכיוון שאין להן בהכרח מאזן או תזרים שמצדיקים גיוס כזה לבדן, הן מסתמכות על ערבויות, חוזי רכישה וגיבוי מצד ספקיות טכנולוגיה גדולות.

מורגן סטנלי מעריך כי שוק האשראי הפרטי למרכזי נתונים מבוססי AI עשוי להגיע לכ־800 מיליארד דולר עד 2028. לפי הבנק, מול הוצאות הון עולמיות צפויות של כ־2.9 טריליון דולר עומד פער מימון של כ־1.5 טריליון דולר.

קצב הגיוסים כבר החל לעלות. בספטמבר ובאוקטובר 2025 לבדם הנפיקו ענקיות הטכנולוגיה אג״ח והלוואות בהיקף של כ־75 מיליארד דולר לצורך תשתיות AI. במקביל, החוב המובטח למרכזי נתונים בארה״ב הגיע ב־2025 ל־25.4 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 112%.

• מפעל שקיים על הנייר מפיל מניה שעלתה 600%: מה עומד מאחורי הצניחה במיקרון
• מניית השבבים הסינית שזינקה 523% בשבוע - האנליסטים חלוקים

גם יצרניות השבבים מתחילות לגייס ישירות לצורך הרחבת כושר הייצור. מדיה־טק, לדוגמה, אישרה חבילת מימון של 5 מיליארד דולר שנועדה להגדיל את הייצור של שבבים למרכזי נתונים, סימן לכך שהמימון עובר בהדרגה מהחברות שמקימות את האתרים אל ספקיות הרכיבים עצמן.

גל ההנפקות עשוי לשנות את שוק האג״ח

היצע חדש בהיקף של מאות מיליארדי דולרים עשוי לשנות את הרכב תיקי האג״ח בדירוג השקעה. מנהלי השקעות יצטרכו לפנות מקום לחוב הקשור לשבבים ולתשתיות AI, ככל הנראה באמצעות צמצום החשיפה הקיימת לטכנולוגיה, מדיה ותקשורת או לסקטורים אחרים.

מבחינת המשקיעים, השאלה אינה רק אם הביקוש ל־AI ימשיך לגדול, אלא אם ההכנסות העתידיות יצדיקו את היקף החוב. האטה בהשקעות, ירידה במחירי השבבים או התיישנות מהירה מהצפוי של הציוד עלולות להגדיל את סיכון האשראי. מנגד, אם התחזיות יתממשו, מימון השבבים עשוי להפוך בתוך שנים ספורות לאחד התחומים המרכזיים בשוק החוב הקונצרני.