
הרפורמה בבנקים מתעכבת: בכנסת דורשים לקדם ביטוח פיקדונות
חצי שנה לאחר אישור הרפורמה שנועדה לעודד הקמת בנקים חדשים, בכנסת מזהירים מפני עיכובים שעלולים לפגוע ביישום שלה. במוקד הביקורת עומד העיכוב בהקמת צוות לבחינת ביטוח פיקדונות, שנחשב כלי חשוב להגברת התחרות במערכת הבנקאית. במקביל, עלתה גם מחלוקת סביב העלאת
תעריפי שב"א, שלדברי גורמים בענף עלולה להתגלגל בסופו של דבר לציבור
ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית בכנסת, בראשות ח"כ רון כץ (יש עתיד), קיימה דיון מעקב אחר יישום הרפורמה שנועדה לאפשר הקמת בנקים קטנים וחדשים בישראל. אף שהחקיקה כבר אושרה לפני כמה חודשים, בדיון התברר כי חלק מהמהלכים המרכזיים עדיין לא יצאו לדרך.
כץ הביע דאגה בעיקר מהעיכוב בהקמת הצוות שאמור לבחון את נושא ביטוח הפיקדונות. לדבריו, מדובר ברפורמה משמעותית שנועדה לשנות את מבנה שוק הבנקאות, ולכן אסור לתת לבעיות ביורוקרטיות או לעיכובים טכניים לפגוע בה. הוא ציין כי כמעט חצי שנה חלפה מאז אישור החוק, אך הצוות עדיין לא הוקם, אף שבעוד כמה חודשים צפוי להימסר דיווח בנושא לוועדה.
במשרד האוצר הסבירו כי יישום החקיקה עדיין לא החל בפועל, בין היתר בגלל המלחמה ועיכובים נוספים. נציגת אגף התקציבים, טל ישראלי, אמרה שהמשרד פועל לקדם את החקיקה הנלווית, כולל הסדרת הפיקוח על חברות אחזקה, אך בנושא ביטוח הפיקדונות עדיין לא מונה צוות ייעודי והדיונים מול בנק ישראל עדיין נמשכים.
בבנק ישראל הציגו תמונה מעט אופטימית יותר. מנהלת יחידת הרישוי והבנקים החדשים, סימה שפיצר, סיפרה כי קיימת התעניינות רבה מצד גופים חוץ־בנקאיים, הן מישראל והן מחו"ל, שמבקשים לבחון כניסה לשוק. לדבריה, הוראת ניהול בנקאי חדשה שמותאמת לבנקים קטנים וחדשים כבר עברה את השלב של הערות הציבור וצפויה להתפרסם באופן סופי בתוך כחודש.
בדיון הוזכר גם כי ישראל היא כיום המדינה היחידה מבין מדינות OECD שבה עדיין לא קיים מנגנון ביטוח פיקדונות. לטענת נציגי ארגונים הפועלים להגברת התחרות במערכת הפיננסית, מדובר בחסם משמעותי לבנקים חדשים, שכן לקוחות רבים עלולים להירתע מהעברת כספם לגופים חדשים שאינם נהנים ממנגנון הגנה כזה.
לצד הדיון על התחרות בבנקאות, עלתה גם סוגיית העלאת התעריפים של שב"א, המפעילה את תשתית סליקת התשלומים בישראל. נציג ישראכרט, אלון שגינהור, מתח ביקורת חריפה על המהלך וטען כי מדובר בחברה בעלת כוח שוק משמעותי, שכבר העלתה מחירים בעבר וכעת מבקשת לייקר שוב שירותים שונים בעשרות אחוזים. לדבריו, העלויות הנוספות צפויות להגיע בסופו של דבר לצרכנים ולהכביד על יוקר המחיה.
מנגד, בשב"א דחו את הביקורת. נציגת החברה, נעה לוינסון, הסבירה כי מדובר בתשתית לאומית חיונית שנדרשת לצורך התמודדות עם איומי סייבר מתמשכים. לדבריה, ההתייקרות נועדה לחזק את ההגנה על המערכת הפיננסית ונעשתה בתיאום ובשקיפות מול בנק ישראל. גם ברשות התחרות הבהירו כי האחריות לפיקוח על תעריפי החברה נמצאת בידי בנק ישראל.
כץ לא השתכנע מההסברים ואמר כי קשה לקבל מצב שבו חברה רווחית מעלה מחירים כשהמשמעות עלולה להיות פגיעה בציבור. לדבריו, מטרת הרפורמות והדיונים היא להגביר תחרות ולהפחית את יוקר המחיה, ולא ליצור עלויות נוספות לצרכנים.
למרות הביקורת והעיכובים, בדיון נשמעו גם חדשות חיוביות. ארגון עוגן הודיע כי הוא נערך להגשת בקשה לרישיון בנק, במטרה להקים את הבנק החברתי הראשון בישראל. בבנק ישראל ובוועדה רואים במהלכים כאלה חלק מרכזי מהמאמץ להגדיל את מספר השחקנים במערכת הבנקאית ולחזק את התחרות.
בסיום הדיון הודיע כץ כי הוועדה תדרוש בתוך שבועיים תשובות ברורות מבנק ישראל לגבי ההרכב של הצוות לבחינת ביטוח הפיקדונות ולגבי מועד הקמתו. לדבריו, אם המדינה רוצה לראות בנקים חדשים נכנסים לשוק, עליה לוודא שהרפורמה מיושמת במלואה וששום עיכוב לא יעצור אותה בדרך.