מסוכן לקחת יותר מדי מסים: לעשירי נורבגיה נמאס והם עוזבים את המדינה
מרשם האוכלוסין של נורווגיה מראה שלפחות 30 מיליארדרים ומיליונרים היגרו מהאומה הסקנדינבית המשגשגת (הרבה בזכות מזל - יש למדינה המון מצבורי גז) לשוויץ בעלת המס הנמוך ביותר ב-2022. בין אנשי העסקים הבולטים שעזבו ניתן למצוא את קייל אינגה רוקה, האדם העשיר ביותר בנורווגיה. אנשי עסקים נוספים עברו למדינות כמו קפריסין, איטליה וקנדה.
סביר להניח שעוד ילכו בעקבותיהם, שכן העשירים מביעים את דאגתם בעקבות שינויי מס שלדבריהם פוגעים בתחרותיות במדינה. האחרון הוא פרדריק האגה, מייסד שותף בן 31 של עסק נתוני המטבעות הקריפטוגרפיים "Dune" בשווי מיליארד דולר, אשר ירשום בשבת רשמית את המעבר שלו מנורבגיה לשוויץ. "הייתי צריך לבחור: האם להישאר מבוסס בנורבגיה או שאני רוצה שהחברה הזו תצליח? זה לא קשור לאי רצון לשלם מיסים. מדובר בתשלום מסים על כסף שאין לי" אמר.
בלב הדיון עומד מס העושר של נורווגיה המוטל על כל ההון העצמי הגבוה מ-1.7 מיליון כתר נורבגי (173,000 דולר) בשיעור של 1.1% לעשירים ביותר. גם בשוויץ יש מס עושר אך היא מציעה הטבות לזרים. עבור יזמים כמו האגה, שרוב הונם קשור בחברה שלו, מבנה המס יכול להביא אותם להוציא דיבידנדים גדולים או אפילו למכור חלק מהעסק. עם זאת, מכיוון ש-dune מפסידה אך גדלה במהירות, לא הייתה לו יכולת לארגן דיבידנד והוא אינו רוצה למכור נתח. "או שאני צריך להוציא כסף מהחברה או לעבור", אמר האגה, שחשש שתשלום המס הבא שלו יהיה פי כמה מההכנסה הפנויה שלו.
קבוצת הנורבגים העשירים שעזבה השנה לשוויץ הייתה עם הון משותף של 29 מיליארד כתר נורבגי ושילמה 550 מיליון כתר נורבגי במס, על פי דוחות המס השנתיים של המדינה. מדובר בעזיבה אשר גדולה יותר מאשר ב-13 השנים הקודמות ביחד. רוקה עבר ללוגאנו בספטמבר ושילם מס של 181 מיליון שקל בשנה שעברה.
- נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
- למרות המגמה באירופה: למה נורבגיה ממשיכה להעדיף את טסלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס העושר של נורבגיה, אחד הבודדים שעדיין נגבים באירופה מאז שצרפת ביטלה אותו לטובת מס רכוש ב-2018, היה זה מכבר סלע מחלוקת בקרב עשירי המדינה. "זה מעוות את העסקים הנורבגיים בכל מיני דרכים", אמרה מתילדה פאסטינג, מומחית מס. "זה מאלץ בעלים לבקש מהחברות שלהם דיבידנדים, לפעמים גדולים מהרווחים. זה מגביר משמעותית את הרצון לא להשקיע בחברות".
מס העושר הוא גם קו הפרדה בין השמאל והימין של נורבגיה. בעוד שהאחרון היה רוצה לראות את זה יבוטל, ממשלת המרכז-שמאל של ראש הממשלה ג'ונאס גאהר סטורה העלתה השנה את גובה מס העושר, העלתה את ההיטל על דיבידנדים והפחיתה את ההפחתה בנכסים עסקיים עבור מס העושר. פאסטינג אמרה כי מס העושר על נכסים עסקיים צפויים להיות מוכפלים בשנת 2022 בהשוואה לשנה הקודמת, בעוד מס הדיבידנד עלה כמעט ב-50% והמס על רווחי הון עומד על 38%. מס יציאה שנועד להרתיע מיליונרים נמלטים אמור להיכנס לתוקף בקרוב.
ומה בישראל?
המס בישראל על רווחי הון ועל דיבידנדים עומד על 25%. שנים רבות נשמעות בציבור הישראלי קריאות לבטל את המס הזה או לכל הפחות להפחיתו שכן מדובר ב"גזל קל" של הממשלה על השקעות של אזרחיה מכספם הפרטי. בנוסף לכך, ולאור הקמת הממשלה החדשה, נשמעו קריאות לעזוב את ישראל על מנת "לא לממן את למידי הישיבות וקצבאות הילדים של החרדים".
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
אז בישראל המצב לא דומה לזה של נורווגיה, אין כאן מס של 38%, אך עדיין מדובר במס מהגבוהים ביותר בעולם. חרף הקריאות הישראלים לא נוהרים וגם לא נהרו לנתב"ג להזדכות על האזרחות שלהם אך אין ספק כי הקלות שבה אזרחים יכולים לעבור למדינה פטורה ממס רווחי הון מהווה טריגר לעזיבה של עשירי המדינה וצריכה להיות תמרור אזהרה ברור לפוליטיקאים שרוצים לשמור על נכסים במדינה.
- 10.דויד - הצבר 10/01/2023 10:35הגב לתגובה זווהעשערים מסרבים לשלם את חלקם במיסים. כן אפילו מיסים בגובה 75%! המדינה (העם כולו) נותנת תנאים והאזרחים משלמים עבור אותם תנאים.
- יו יו 10/01/2023 10:59הגב לתגובה זומשתלמות יותר, אז הם ממשים אותם , זה חוקי הטבע. אם יש לך דירה יפה שאתה מתעקש למכור ב5 מליון שקל ולשכנים דירה דומה שהם מוכרים ב3 מליון , למה שמישהו יקנה ממך את הדירה?!
- 9.רענני ויק 10/01/2023 10:14הגב לתגובה זודרך היחידה היא לעודד בעלי הון להשקיע ולקדם את עסקיהם. זה טוב להם, טוב לכל העובדים והספקים שלהם, וטוב למדינה. זה בסדר לקחת מס על הכנסה, ואפילו היטלים ואגרות על עסקאות שונות (למשל מקרקעין), אך להטיל מס על עושר שנצבר כתוצאה מהכנסה שכבר שילמה מס, ובזכות יזמה וחריצות, זה לא הוגן וגם לא חכם.
- 8.זה מה שיקרה אצלנו בקרוב (ל"ת)רון 10/01/2023 09:09הגב לתגובה זו
- 7.דניאל הרוש 10/01/2023 09:02הגב לתגובה זולמה שמישהו ישאר פה לשלם מיסים של מדינה של הביוקר ולקבל שירותים של מוגדישו פינת חוף השנהב? כל הכסף כאן ילך על תשתיות ביהודה ושומרון, רפואה חינם חינם לכל משריצי הילדים וחצי מיליון תלמידי ישיבות בלתי מועסקים ובלי פוטנציאל העסקה
- 6.עופר 10/01/2023 08:35הגב לתגובה זוהשמאל הכלכלי רואה רק זכויות וזכויות לכל בכיין ולא מקדיש דקה מחשבה על מי יממן את כל הזכויות האלה.
- 5.אצלנו לא רק עשירים 10/01/2023 06:58הגב לתגובה זושחולבים אותם עבור פרזיטים שלא משלמים מיסים וכמובן לא משרתים בצבא, אבל מאלצים נשים להתרבות וללדת ילדים כול שנה, הם אלו שמעמיסים על כול הנישומים. העיקר מספרים שטויות כמו הון שחור ומיסוי אמת, הרי ההון השחור האמיתי מסתובב אצל ארגוני פשע וכולנו משלמים את מחיר הפרוטקשן בעליית מחירי הדירות ובמוצרים יקרים בחנויות, וכמובן ישנה הגניבה החוקית ברישיון בשלטון שהיא ההון האמיתי, וכולנו משלמים אותה, אם מצביעי שמאל או ימין כווווולם משלמים והרבה יותר מידי! עד מתי?
- 4.לי 10/01/2023 06:06הגב לתגובה זולמה מה קרה? אז עזבו, חכו עוד שנה ובואו נראה אם עדיף לחיות בנורבגיה על ארהב (כנראה שהפער לטובת נורבגיה רק יגדל)
- 3.אליהו 10/01/2023 00:11הגב לתגובה זוהשקפת עולם טיפשית שמביאה חורבן עוני בשם השוויון... אין שיוויון תבריחו את האיכות והכסף למען החלשים והלוזרים ניראה בטווח הארוך מה ייצא מזה.
- 2.אמיר 09/01/2023 23:53הגב לתגובה זו2023 הולכת להיות קטסטרופה. הכנסות המדינה ירדו דרמטית וההוצאות הולכות לעלות בכמה עשרות מיליארדים. הגרעון יהיה כואב ועלול להשפיע על דירוג האשראי של ישראל כשכל זה בעולם של ריביות גבוהות. מישהו יצטרך למממן את ההבטחות לשותפים הקואליציוניים. מחרדים ועניים אין מה לקחת. יצטרכו לקחת מאלו שלוקחים מהם תמיד. מס עושר הרבה יותר פופוליסטי מאשר להעלות מס הכנסה. למרות שלהערכתי שני הדברים יקרו. השותפים הקואליציוניים יתמכו כי בוחריהם או שאינם משלמים מסים או שזוכים להטבות גבוהות בשל ריבוי ילדים ומגורים באזורי עדיפות לאומית. בהצלחה לנו!
- 1.שרוליק 09/01/2023 23:22הגב לתגובה זומצאה הממשלה פיתרון להעלות את המס על הרווחים בשוק ההון ל25% הדבר המטומטם ביותר שגם לכסף לעבור משוק ההון לנדלן מה שגרם לעליית מחירים ונגד את כל עיקרי המחאה אך מי זוכר, מנהיגי המחאה נכנסו לפוליטיקה ושכחו ואנחנו אכלנו קצוץ
- אבל העלו ל25% הרבה לפני המחאה (ל"ת)יו יו 10/01/2023 10:48הגב לתגובה זו
- לא נכון. העלו את המס אחרי ובגלל המחאה ב-2011 (ל"ת)עוזי אברהמי 10/01/2023 15:23
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
