קרנות נאמנות

איילון: מלכת ההוסטינג, ללא קרנות משמעותיות בניהול עצמי

איילון בית השקעות הוא ספק שירותי ההוסטינג הגדול בישראל, אבל גם מנהל בעצמו קרנות נאמנות; התקשנו למצוא קרנות שמשאירות רושם כלשהו בשוק הקרנות הישראלי, לטוב או לרע; הצד החיובי: דמי ניהול נמוכים, וכמה קרנות נישה ייחודיות
גיא טל |

איילון בית השקעות הוא אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. החברה מחולקת לשתיים, מחלקה אחת עוסקת בניהול תיקים והשנייה בקרנות נאמנות, בניהולה של קרן עמרם. גם החלק האמון על קרנות הנאמנות של החברה הוא, על פניו, אחד מהגדולים בישראל. לאיילון ישנן לא פחות מ-218 קרנות שונות בהיקף 26 מיליארד שקל (על פי אתר החברה), כ-180 לא כולל הקרנות המחקות, אבל הרוב המוחלט של הקרנות וגם של הנכסים המנוהלים לא נמצאים תחת הניהול הישיר של איילון אלא בבתי ההשקעות המשתמשים בשירותי ההוסטינג שלו. הרשימה מגוונת: הורייזון, קבין, ב. אלטרנטיב, אביב, פסטרנק שהם ועוד ועוד. איילון היא ספקית שירותי ההוסטינג הגדולה בישראל. אם נוריד את הקרנות המתארחות נגיע ל-66 קרנות בלבד בניהולה הישיר של איילון, מעט יותר ממה שראינו בשבוע שעבר ב-אי.בי.אי. (לפני עסקת הרכישה של פסגות). ניגשנו לבדוק את הביצועים של הקרנות של איילון לפי הקריטריונים שקבענו בשבוע שעבר – קרנות עם לפחות 60 מיליון שקל נכסים מנוהלים, ולפחות 3 שנות פעילות, וגילינו להפתעתנו שכמעט ואין קרנות כאלה. הרוב מוחלט של הקרנות שבניהולה הישיר של איילון הן קרנות קטנות של כמה מיליוני שקלים בודדים או לכל היותר כמה עשרות מיליוני שקלים, מתחת ל-50 מיליון שקל, או כאלה שנפתחו לפני פחות משלוש שנים. כך, מרשימה של 180 קרנות הגענו ל-10 בלבד, שתיים מהן הן קרנת ממונפות על הנאסד"ק וה-SP500 וקרן נוספת היא קרן כספית. גם "תיק אג"ח חול נקובה $" פועלת בסגמנט מאד קטן של אג"ח בחו"ל עם 10% מניות עם 3 קרנות בלבד שמתחרות איתה ישירות.  קרן נוספת היא היא "איילון מניות בנקים" (הגדולה ביותר למעט הקרן הכספית) שמנהלת כ-650 מיליון שקל. מדובר בסגמנט מאד מצומצם ללא תחרות של ממש (אולי זו הסיבה לכך שהקרן כל כך גדולה - אין כמעט אלטרנטיבות למי שרוצה קרן אקטיבית בתחום הבנקים בישראל). ישנה קרן נוספת של אילים באותו סקטור, וכמה קרנות נוספות שמתמקדות בענף הפיננסים – הראל מניות פיננסים ונדלן, וקרן נוספת של איילון – מימון ואשראי חוץ בנקאי (עם 4.1 מיליון שקל בלבד) שתיהן לא מהוות תחרות ישירה לקרן הנ"ל, כך שגם את הקרן הזו אין כל כך למה להשוות.  אז עם מה נשארנו? שתי קרנות מניות בחו"ל – "איילון מניות גלובלי" ו"איילון ארה"ב חייבת" – ו-3 קרנות מעורבות: "איילון עוקבת תיק 3 הבנק הבנלאומי", איילון 75\25 כשרה, ואיילון אג"ח + 10%. כך שבסופו של דבר לאיילון יש 5 קרנות בלבד שעומדות בקריטריונים להשוואה, שכולן נכנסות לטבלה אחת:   נקודה חיובית שבולטת לעין מהטבלה היא שבית ההשקעות איילון, לפחות בקרנות המשמעותיות שלו, כלומר אלו עם מעל 60 מיליון שקל, מציע קרנות זולות עם דמי ניהול ברף הנמוך ביותר בקטגוריה. גם הקרן האחרונה שאיננה "ירוקה", כלומר היא לא בין ה-20% הזולות ביותר, לא רחוקה משם (25%). בולטת לטובה בתחום הזה "איילון ארה"ב חייבת" שהיא קרן מניות בחו"ל שגובה פחות מ-1% דמי ניהול – יש רק 5 קרנות נאמנות ישראליות המשקיעות במניות בחו"ל (קרנות מכל הסוגים) שגובות פחות מ-1% דמי ניהול.   בצד הביצועים, מצד שני, אין שום דבר מרגש בקרנות של איילון. כפי שניתן לראות לאותה קרן, "איילון ארה"ב חייבת" הייתה שנה לא טובה במיוחד בהשוואה למתחרות, אם כי התשואות לא מאד גרועות. נציין ש-5 מתוך ה-8 באותה קטגוריה לא הגיעו ל-23% בשנה האחרונה, וכשמסתכלים לטווח ארוך ביותר היא מתמקמת כבר באמצע. אפשר לומר ש"אמצע" זה המקום שמאפיין את איילון בדיוק כמעט מתמטי. רוב הקרנות שלה נמצאות פשוט בדיוק באמצע הטבלה.   קרנות ייחודיות לאיילון כנראה לא בוער, או לא כל כך מצליח, להתחרות באזורים הצפופים של שוק הקרנות הישראלי, ולכן, אולי, היא מציעה כמה קרנות ייחודיות בנישות פחות מאוכלסות.  ראשית, כפי שהזכרנו לעיל, איילון מפעילה את שתי הקרנות הממונפות פי 3. מדובר כמובן בהשקעה בסיכון גבוה, שלעיתים יכולה להניב תשואות גבוהות בפרק זמן קצר. איילון פי 3 על הנאסד"ק הניבה קרוב ל-100% מתחילת השנה, וזו על ה-SP500 עלתה ב-66% באותו פרק זמן. קרן נוספת מהסגנון הזה היא "איילון אקסטרים דולר פי 3" שמעניקה חשיפה לתנודות הדולר כפול 3. מדובר כמובן בקרנות שעלולות גם לגרום להפסדים חדים בפרק זמן קצר. עם זאת בתחום זה ניתן למצוא לא מעט אלטרנטיבות בקרנות המחקות.  הסוג השני דומה לקרן הבנקים שציינו לעיל – קרנות ממוקדות בנישות מסוימות בשווקי המניות, בארץ ובחו"ל. קרנות אלו מקוטלגות כקרנות מנייתיות לפי ענפים, ובארץ אין שפע של קרנות מנוהלות מהסוג הזה. מבין קרנות מניות חו"ל שמתמקדות בנישות מסוימות שמנהלת איילון אפשר למצוא קרן שמשקיעה ב"להיט" של השנה האחרונה – "איילון מניות בלוקצ'יין וכרייה", שגם הניבה מעל 150% בשנת 2023, אבל מדובר בתחום מאד ספקולטיבי, ששנה קודם לכן הפסיד יותר מ-65%. עוד מקרנות חו"ל יש לאיילון קרן שמשקיעה בתחום הקנאביס, גם פה מדובר בתחום מאד תנודתי והקרן הפסידה בשלוש השנים האחרונות כמעט 70%, אם כי מתחילת שנה נרשמת התאוששות (27.75%). בתחום המניות בארץ יש לאיילון קרנות שמשקיעות באנרגיה ירוקה, בבנקים, ובמימון ואשראי חוץ בנקאי. חוץ מהבנקים מדובר בקרנות מאד קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים, אבל די ייחודיות בנוף הקרנות הישראלי, ומעניקות חשיפה לנישות ספציפיות, למי שמעוניין בכך. ישנה קרן נוספת שמציעה שילוב יחודי של הארץ וחו"ל – "מניות צמיחה ישראליות בארה"ב". מדובר בקרן חדשה יחסית שקשה לבחון את ביצועיה והיא מנהלת 3.6 מיליון שקלים בלבד.           

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות