אי.בי.אי: בית השקעות ותיק, עם תשואות ממוצעות
IBI בית השקעות הוא אחד הגופים הוותיקים בשוק ההון הישראלי. החברה הוקמה עוד בשנת 1971 על ידי צבי לובצקי ודוד וויסברג, ובהמשך הצטרף עמנואל קוק. שלושת המייסדים עדיין פעילים בדירקטריון החברה, שכיום מנוהלת בפועל על ידי דייב לובצקי, בנו של צבי לובצקי אחד משלושת המייסדים.
החברה פעילה בתחומים נוספים בשוק ההון, אך עניינו של טור זה הוא קרנות נאמנות בלבד. סך הכל מנהלת החברה 52 קרנות נאמנות לא מחקות. מדובר בכמות לא גדולה במיוחד ביחס לחברות אחרות, מה שמעיד על מיקוד בפעילות.
לחברה שלוש קרנות כספיות עם יותר מ-2.9 מיליארד שקל בכל אחת מהן. בנוסף, 4 קרנות מסורתיות מנהלות בין חצי מיליארד למיליארד שקל, 11 קרנות בין 100 מיליון לחצי מיליארד שקל, 9 קרנות נוספות עם מעל 50 מיליון שקל, ורק 7 קרנות עם מתחת ל-10 מיליון שקל.
כדי לבחון את פעילות החברה השוונו כרגיל בין קרנות החברה לקרנות המקבילות בשוק. לא בדקנו את כל הקרנות של אי.בי.אי. אלא רק אלו שעמדו בקריטריונים הבאים: קרנות מסורתיות (לא כספיות), הפעילות לפחות 3 שנים ומנהלות מעל 80 מיליון שקל. סך הכל ישנן 17 קרנות העונות על הקריטריונים האלו, מתוכן 3 קרנות שייכות לקטגוריות קטנות מדי להשוואה, כך שאף הן נותרו בחוץ. את הקרנות הנותרות חילקנו למנייתיות (2), אג"חיות (5) ומעורבות (7), ובדקנו את הביצועים ביחס לקרנות המתחרות באותן קטגוריות בשנה, שלוש שנים וחמש השנים האחרונות.
- הכנסות אי.בי.אי זינקו ב-50% ל-331 מ' שקל; נהנתה מהתנודתיות בשווקים
- "התשואה להון בבנקים תעלה ל-17% ברבעון השני"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוספנו טור נוסף בטבלה בנוגע לדמי הניהול. דמי הניהול, כפי שכתבנו כמה פעמים בעבר, הם אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תשואה לאורך זמן וצריכים להיות אחד השיקולים המרכזיים בבחירת קרן נאמנות. יחד עם זאת קשה להגדיר באופן מוחלט מה נחשב יקר ומה נחשב סביר, שכן דמי הניהול משתנים בהתאם לאופי ההשקעה ותלויים בין השאר בכמות המשאבים הנדרשת מהמנהלים ובפוטנציאל התשואה בקטגוריה בה הקרן פעילה. זו הסיבה שעל פי רוב קרנות מנייתיות יהיו יקרות יותר מקרנות אג"ח וכדו'.
לכן, לצד הטור על דמי הניהול הוספנו את מיקום גובה דמי הניהול ביחס לשאר הקרנות בקטגוריה. אם לדוגמה ישנן 20 קרנות בקטגוריה והקרן אותה אנחנו בודקים גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר נרשום בטור הזה 1 מתוך 20. באופן דומה רק הפוך סימנו גם בצבעים. ה-10% היקרות ביותר באדום כהה, ה-20% באדום בהיר, וההיפך בירוק.
מניות
אי.בי.אי. מנהלת שתי קרנות מנייתיות בלבד שעונות על הקריטריונים של זמן פעילות והיקף נכסים מנוהלים – אי.בי.אי. מניות ואי.בי. אי. גלובל אקוויטי. הראשונה שייכת לקטגוריית "מניות All Cap", השניה לסגמנט ה"מניות כללי בחו"ל חשופת מט"ח". הכנסנו להשוואה רק קרנות שעונות על שני הקריטריונים שהצבנו לעיל – מינימום של 60 מיליון שקל נכסים מנוהלים ושלוש שנות פעילות, מה שמצמצם מאד את כמות הקרנות בהשוואה, אך מאפשר השוואה הוגנת יותר שכן קרנות מאד קטנות נהנות מהיתרון לקוטן, בנוסף ישנן קרנות ש"מככבות" בשנים הראשונות לפעילותן אך דועכות לאחר מכן. הדרך הנכונה לבחון היא בביצועים לאורך זמן, בקרנות שמנהלות מינימום מסויים של נכסים.- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
בקטגוריה של מניות All Cap נותרנו עם 27 קרנות בלבד לאחר הסינון. הקרן של אי.בי.אי. בתחום הזה לא מוצלחת, וגם מאד יקרה. בקטגוריה של מניות בחו"ל אי.בי.אי. מגיעה למקומות האמצעיים פחות או יותר בטווחי הזמן השונים, בכל מקרה ב-50% התחתונים. מבחינת דמי ניהול היא בשליש העליון.
אג"ח
חמש קרנות עמדו בקריטריונים של 60 מיליון שקל ו-3 שנות פעילות, והן פעילות ברוב הסגמנטים המרכזיים של קרנות אג"ח ללא מניות – אג"ח מדינה, אג"ח כללי ואג"ח קונצרני. לאחר צמצום לקטגוריות משנה - אג"ח מדינה ללא מניות, חברות והמרה עם ובלי סימן קריאה ואג"ח כללי - הגענו לקבוצות השוואה קטנות למדי, בין 14 ל-22 מניות בכל קבוצה. הנה הביצועים של אי.בי.אי. ביחס לקבוצות הללו:
הדבר הראשון שבולט לעין הוא שאי.בי.אי. מתמחרת את קרנות האג"ח שלה בטווח הגבוה של המחירים בקטגוריה. בשני מקרים היא גובה את דמי הניהול היקרים ביותר בתת הקטגוריה. יחד עם זאת באף מקרה לא מדובר ביותר מ-1% דמי ניהול, כך שנראה שמדובר אמנם בקרנות יקרות אבל לא באופן קיצוני.
מבחינת ביצועים המצב מעט טוב מאשר בקרנות המנייתיות. שתי קרנות בולטות לטובה – אי.בי.אי. תיק קונצרני שאף מובילה בתשואות לשלוש שנים, וגם קרן אג"ח המדינה, שלמרות שלא נמצאת ב-20% העליונים הסיבה היא שיש מעט יחסית קרנות בתחום.
מצד שני אג"ח חברות מדורג עם ביצועים גרועים למדי – היא בין האחרונות בתשואות לשלוש וחמש שנים. גם הקרן בתת הקטגוריה של האג"ח הכללי עם תשואות נמוכות בכל טווחי הזמן.
סך הכל ב-7 מהמקרים הקרנות של אי.בי.אי. היו ב-50% הגרועות, 7 פעמים ב-50% הטובים ופעם אחת בדיוק ב-50%. כמעט ההגדרה המילונית ל"ממוצע".
קרנות מעורבות
גם במקרה זה לאי.בי.אי. נציגות בכמעט כל אחד מהסגמנטים החשובים מ-10% ועד 30% מניות, סך הכל 7 קרנות שונות שעומדות בקריטריונים של היקף נכסים מעל 60 מיליון שקל ו-3 שנות פעילות.
אג"ח כללי בארץ עד 10% מניות היא אולי תת הקטגוריה הפופלריות ביותר בקרנות המסורתיות בישראל, וגם לאחר הסינון נשארנו עם 46 קרנות שונות. בשאר המקרים מדובר על 11 עד 29 קרנות.
התמחור פה נוטה יותר לממוצע לעומת הקטגוריות הקודמות, למעט בשתי הקרנות עם אחוז המניות היותר גבוה (25% ו-30%). גם התוצאות באופן כללי טובות יותר, אם כי יש הבדל בין טווחי הזמן השונים.
בטווח הזמן של 5 שנים אף אחת מהקרנות של אי.בי.אי. לא נמצאת בין המובילות. 6 נמצאות בין ה-50% הגרועות, ורק אחת במחצית העליונה של הקרנות מבחינת התשואות.
כשבודקים את טווח הזמן של 3 שנים התוצאה משתנה ל-5 קרנות שנמצאות בין המובילות (50% עליונות) ורק 2 בין האחרונות, וישנן אף 2 קרנות שנמצאות ב-20% הטובות.
בשנה האחרונה התוצאות דומות – 5 קרנות ב-50% הטובות ו-2 ב-20% הטובות.
כמה מילים על קרן נוגה 75\25 – מדובר באחת הקרנות הוותיקות ביותר בשוק הישראלי עם יותר מ-40 שנות פעילות (מאז 1981) ללא החלפת מדיניות. נדיר למדי. הביצועים שלה בטווחי הזמן שנבדקו לא רעים ביחס למתחרות, אך יש לציין שהיא היחידה בקטגורית ה-75\25 שיש לה סימן קריאה בשם, כלומר אגרות החוב בקרן מוגדרות ככאלה עם סיכון גבוה, מה שאומר שיש גם פוטנציאל רווח גבוה יותר. דמי הניהול גבוהים מאד יחסית לקרן מעורבת (היא הקרן היחידה של אי.בי.אי. בין כל הקרנות האג"חיות והמעורבות עם מעל 1% דמי ניהול) אך ההתמקדות באגרות חוב בסיכון גבוה ובמניות אכן דורשת יותר משאבי אנליזה, וגם בעלת פוטנציאל תשואה גבוה יותר. האם בכל זאת מדובר בהגזמה? נשאיר לקורא להחליט.
מסקנה
קשה לאפיין את קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אי.בי.אי. בצורה כוללת כמקשה אחת. בצד החיובי נציין שבאי.בי.אי. לא מגזימים עם מספר הקרנות ולא מציפים קטגוריות עם הרבה קרנות שעושות את אותו דבר כפי שנוהגים בתי השקעות גדולים אחרים.
מבחינת דמי ניהול: באי.בי.אי. נוטים לצד היותר יקר בספקטרום אבל על פי רוב לא בצורה חריגה או קיצונית.
מבחינת תשואות: למעט מקרים בודדים, נתקשה למצוא את הקרנות של אי.בי.אי. בין המצטיינות אבל גם לרוב לא נמצא אותם בין האחרונות (למעט הקרן המנייתית). נראה שהמילה "ממוצע" יכולה לאפיין את הנושא הזה.
- 2.נונהמטרה שהקרנות יעשו יותר מהמדד (ל"ת)29/04/2024 13:02הגב לתגובה זו
- 1.דור המייסדים עשה חיל, דור ילדיהם כחול ברוח (ל"ת)א 29/04/2024 12:33הגב לתגובה זו
.jpg)
זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?
אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .
תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים
הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.
מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסים ופדיונות