דייב לוביצקי
צילום: יחצ
דוחות

הכנסות אי.בי.אי זינקו ב-50% ל-331 מ' שקל; נהנתה מהתנודתיות בשווקים

התנודות בשווקים ברבעון הראשון הביאו לעלייה של כ-15% בהכנסות שירותי המסחר והמשמורת ל-92.6 מיליון שקל; גם הרכישות נקסטאייג' ונטו תרמו להכנסות ברבעון

רוי שיינמן | (1)

אי.בי.אי איביאי בית השק 0.89%   מדווחת כי הכנסות הקבוצה ברבעון הראשון של 2025 צמחו בכ־50% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב־331.1 מיליון שקל, כשהצמיחה נתמכה בעלייה רוחבית ברוב מגזרי הפעילות, לצד תרומה משמעותית מרכישות אסטרטגיות שבוצעו בשנה החולפת - בהן פסגות קרנות נאמנות, נקסטאייג', נטו ואיחוד פעילות החיתום.


התנודיות בשווקים במהלך הרבעון הביאה לעלייה בהיקפי המסחר, כשלצד 8,000 חשבונות מסחר חדשים שנפתחו, הכנסות שירותי המסחר והמשמורת ברבעון הראשון של 2025 עלו בכ־15% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב־92.6 מיליון שקל. החברה ציינה כי הגידול נבע משלושת מנועי ההכנסה המרכזיים הכוללים את: פעילות הברוקראז' המוסדי (36.5 מיליון שקל), המסחר העצמאי (34.9 מיליון שקל) והמגזר העסקי ואחר (21.2 מיליון שקל). פעילות המסחר העצמאי, באמצעות אפליקציית IBI SMART. ה־EBITDA מהפעילות הסתכם ב־30 מיליון שקל, לעומת 33.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעיקר כתוצאה מהגדלת השקעות בשיווק ופרסום.


בפעילות הקרנות וניהול התיקים נרשם גידול של כ־84% בהכנסות ברבעון הראשון של 2025, שהסתכמו ב־72.6 מיליון שקל לעומת 39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. היקף הנכסים המנוהל בקרנות הנאמנות עמד בסוף הרבעון על כ־70.1 מיליארד שקל, לעומת 65.4 מיליארד שקל בסוף 2024 ו־20.5 מיליארד שקל בלבד ברבעון הראשון של 2024 - גידול שנבע הן מהשלמת רכישת קרנות פסגות והן ממגמת גיוסים חזקה, כאשר חברת הקרנות ממשיכה להיות המגייסת הגדולה בענף מתחילת השנה. בתחום ניהול התיקים הסתכמו הנכסים המנוהלים בכ־45.1 מיליארד שקל, לעומת 37.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ה־EBITDA מהפעילות הסתכם ב־16.3 מיליון שקל, לעומת 6.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


הכנסות קבוצת IBI קפיטל הסתכמו ברבעון הראשון של 2025 ב־61.3 מיליון שקל, גידול של כ־87% לעומת הרבעון המקביל, המשקף צמיחה אורגנית לצד תרומה משמעותית מרכישת נקסטאייג'. החברה ציינה כי המיזוג המלא של נקסטאייג' לתוך פעילות הקבוצה חיזק את נוכחות IBI בתחום ה־CFO As A Service והעמיק את סל השירותים הפיננסיים לחברות הייטק וסטארט־אפים. במהלך הרבעון הועמק השילוב בין פעילות קפיטל לאפליקציית סמארט-קפיטל – אפליקציה פיננסית המאפשרת ללקוחות קפיטל מסחר בבורסה לצד ניהול תוכניות תגמול הוני. ה־EBITDA מפעילות הסתכם ב־20 מיליון שקל, לעומת 14.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


הכנסות פעילות קרנות ההשקעה האלטרנטיביות הסתכמו ברבעון הראשון של 2025 ב־44.3 מיליון שקל, גידול של כ־20% לעומת הרבעון המקביל. הגידול נבע בעיקר מעלייה בדמי ניהול ודמי הצלחה, בהובלת קרן 2024 CCF שהחלה לגבות דמי ניהול והצלחה החל מ־1 בינואר 2025 ותרמה כ־4.8 מיליון שקל להכנסות. ה־EBITDA מהפעילות הסתכם ב־14.2 מיליון שקל, לעומת 8 מיליון שקל בתקופה המקבילה.


הכנסות פעילות הסוכנויות הפנסיוניות והפיננסיות הסתכמו ברבעון הראשון של 2025 בכ־36.8 מיליון שקל, לעומת 22.1 מיליון שקל ברבעון המקביל – גידול של כ־67%. הרכישה, שבוצעה במסגרת אסטרטגיית ההתרחבות של הקבוצה, שילבה את פעילות הסוכנים והנכסים תחת ארבע עונות, חיזקה את הפריסה הארצית והגדילה את היקף הסוכנים הפועלים תחת הקבוצה. ה־EBITDA מהפעילות הסתכם ב־6.7 מיליון שקל, לעומת 6.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2024.


העלייה בכמות העסקאות בניהולה של חברת החיתום תרמה לגידול של כ־35% בהכנסות הרבעון הראשון של 2025, שהסתכמו ב־17.8 מיליון שקל לעומת 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח מפעילות לרבעון הראשון לשנת 2025 עמד על 7.8 מיליון שקל לעומת 6.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


עלייה של כ־25% ב־EBITDA ברבעון הראשון של 2025, שהסתכם בכ־91.7 מיליון שקל לעומת 73.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הוצאות הפחת וההפחתות ברבעון הסתכמו ב־17 מיליון שקל, לעומת 9 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בהוצאות פחת והפחתות נובע בעיקר מהפחתות נכסים לא מוחשיים, שגדלו כתוצאה מרכישות שבוצעו בשנת 2024 – בהן קרנות נאמנות, נקסטאייג' ופעילות סוכנות נטו.


הרווח המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם ב־31 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה ליום 31.3.2025 עומד על כ-852 מיליון שקל. מתחילת 2025 חילקה החברה דיבידנד בהיקף כולל של 100 מיליון שקל - מתוכם 80 מיליון שקל בגין רווחי 2024, ו־20 מיליון שקל נוספים שהוכרזו לאחר תאריך המאזן.


"הרבעון הראשון של 2025 מהווה המשך ישיר לאסטרטגיית הצמיחה שלנו - עם עלייה של כ-50% בהכנסות וגידול של כ-25% ב EBITDA לעומת הרבעון המקביל אשתקד", מסר דייב לובצקי, מנכ"ל IBI בית השקעות. "מהלכים אסטרטגיים כמו רכישת קרנות הנאמנות של פסגות, רכישת נקסטאייג' והשלמת עסקת נטו מתחילים להניב פירות - בהתרחבות הפעילות, בגיוון השירותים ובחיזוק מעמדנו בשוק ההון הישראלי. תחום קרנות הנאמנות תרם תרומה מהותית לצמיחה, כאשר בסוף הרבעון עמד היקף הנכסים המנוהלים בקרנות IBI על 70 מיליארד שקל - לעומת 53 מיליארד שקל בעת השלמת רכישת פסגות. רכישת נטו, שהושלמה בתחילת הרבעון, חיזקה את נוכחותנו בתחומי השירותים הפנסיוניים והפיננסיים, הרחיבה את הפעילות וביססה את מערך הסוכנויות - כחלק ממדיניות ברורה של חיבור בין פתרונות מתקדמים, טכנולוגיה והבנת השטח. ההשקעה המתמשכת בחדשנות, בפיתוח טכנולוגי וביכולת ביצוע והבנת השווקים – היא שמאפשרת לנו לייעל תהליכי עבודה פנימיים, לצמוח בקצב מואץ ולספק ללקוחותינו פתרונות ושירותים דיגיטליים מדוייקים ורלוונטים, בהתאם לתנאים המשתנים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איך הרווח ירד ככה (ל"ת)
    אנונימי 29/05/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.