אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי

אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים

כלל כבר לא "מציאה", היא זינקה 130% בשנה האחרונה אבל אקירוב כנראה לא מחפש רק תשואה; גם כשהשוק מתמחר את כלל ביטוח בשיא אקירוב לא מרפה וממשיך לנסות לקחת שליטה - האם מדובר רק במניע כלכלי או במהלך אסטרטגי רחב יותר?

מנדי הניג | (1)

יותר מארבע שנים אחרי שהתחיל לאסוף מניות של כלל ביטוח, ולמרות מקלות בגלגלים מהרגולטור, אלפרד אקירוב לא עוזב את היעד להפוך לבעל שליטה בחברת הביטוח הגדולה. אחרי הדיווח שחברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו (88%) משכה את הבקשה האחרונה לקבלת היתר שליטה בכלל מידי רשות שוק ההון מתרבות השמועות שזה היה רק מן השפה ולחוץ וכי אקירוב מתכוון להגיש בקשה חדשה בקרוב, אולי הפעם דרך חברות פרטיות אחרות שבבעלותו.

למי שמתסכל מהצד, ומנסה לפרש את המהלך של אקירוב דרך "משקפיים כלכליות" זה נראה די תמוה: המנייה של כלל ביטוח עלתה בכ-16.9% רק החודש, כמעט 50% מתחילת השנה, וב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-130%. כיום היא נסחרת בשווי שוק של מעל 10 מיליארד שקל. שווי ההחזקה של אלרוב (14.5%) עומד כבר על כ-1.45 מיליארד שקל, וכדי להשלים לעמדת שליטה להחזקה של 30% אקירוב ידרש להוציא לפחות עוד כ-1.8 מיליארד שקל נוספים. ובכל זאת, נראה כי אקירוב משוכנע שהמהלך כדאי, גם במחיר ובשערים האלה. או שהוא חושב שיש כאן אפסייד שהשוק עוד לא מתמחר וייתכן שאלו שיקולים אחרים לגמרי - אולי כאלו שנוגעים להשפעה ונוכחות ולא מונעים מרווחים פיננסים קצרי-מועד.

עבור מרבית המשקיעים, כלל ביטוח של 2025 נראית שונה מהותית מזו של לפני שנתיים. רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס תמורת כ-2.5 מיליארד שקל, הרחבת תחום האשראי החוץ-בנקאי, וחיזוק תחום ההשקעות האלטרנטיביות הפכו את כלל משחקן מסורתי לקונצרן פיננסי רחב פעילות. החברה מציגה רווחיות תפעולית גבוהה, יחס סולבנסי של 128%, ונכסים מנוהלים בהיקף של 373 מיליארד שקל אבל למרות כל אלה, היא עדיין נסחרת לפי מכפיל הון שמרני של כ-1.1 מה שמשקף פער תמחור ביחס לביצועים ולמעמד שלה בשוק.

בהשוואה לשוק, כלל עדיין מתומחרת בפער מול המתחרות. הפניקס נסחרת לפי מכפיל של 1.7, מנורה נעה בטווח דומה של 1.6, וגם מגדל, על אף רווחיות נמוכה יותר, מציגה תמחור די קרוב. כלל, לעומתן, מציגה שיפור משמעותי בפרמטרים תפעוליים אבל עדיין סובלת מתמחור חסר. אולי כאן אקירוב מזהה את ההזדמנות - שליטה בגוף פיננסי גדול שממוצב טוב ופוטנציאל עסקי לריצה קדימה אבל עדיין עם תמחור אטרקטיבי.

אבל כדי להגיע להחזקה של 30% בחברת ביטוח צריכים היתר שליטה מהרגולטור, אפילו אם אין רוב באסיפה הכללית. בעיני רשות שוק ההון זה סף מהותי להגדרה של "בעל שליטה", על כל המשמעויות הכרוכות בכך. אקירוב, שמחזיק כבר בשני נציגים בדירקטוריון החברה, מחזיק בפועל במעמד של בעל השפעה מהותית אבל כיוון שאין לו עדיין "שליטה פורמלית" הוא נשאר כפוף לרצונם של הרגולטורים, וכנראה הוא לא אוהב את זה.

בדצמבר האחרון הגישה אלרוב את הבקשה השלישית במספר לקבלת היתר שליטה, אבל היא נדחתה שוב על ידי הממונה עמית גל. הרקע לדחייה הוא משפטי ורגולטורי: ועדת הריכוזיות קבעה בעבר כי כללביט - זרוע המימון של כלל - נחשבת לתאגיד ריאלי. בצירוף החוב של אלרוב לבנקים, נוצרת לכאורה קבוצת ריכוז שחורגת מהמותר לפי חוק הריכוזיות. אם אקירוב רוצה להחזיק בכלל, הוא נדרש לעקוף את המכשול הזה ואת זה הוא אולי ינסה להשיג בין היתר באמצעות חברות פרטיות.

המהלך הנוכחי מגיע ככל הנראה גם על רקע התחממות היחסים בין אקירוב לבין הנהלת כלל. בעבר מתחו גורמים מטעם אלרוב ביקורת פומבית על רכישת מקס, אבל כיום נראה שהעמדה שלהם התרככה וכנראה לאור השיפור בתוצאות. ברבעון הראשון תרמה מקס כ-118 מיליון שקל לרווחי הקבוצה, זינוק של 27% לעומת התקופה המקבילה. ייתכן שהמספרים האלו הם שעומדים מאחורי שינוי הטון ואולי גם מעידים על היערכות מחודשת של אקירוב לקראת ניסיון השתלטות נוסף. כך או כך, כלל היא לא רק השקעה פיננסית לכאורה עבור אקירוב היא גם מגלמת הזדמנות לשלוט באחד מהגופים המרכזיים במערכת הפיננסית הישראלית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 20/06/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    בגילו המופלג אקירוב חושב שחיים לנצח ויש לו זמן לאסוף לאט לאט מניות של אלרוב וכלל ....
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.