אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים

יותר מארבע שנים אחרי שהתחיל לאסוף מניות של כלל ביטוח, ולמרות מקלות בגלגלים מהרגולטור, אלפרד אקירוב לא עוזב את היעד להפוך לבעל שליטה בחברת הביטוח הגדולה. אחרי הדיווח שחברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו (88%) משכה את הבקשה האחרונה לקבלת היתר שליטה בכלל מידי רשות שוק ההון מתרבות השמועות שזה היה רק מן השפה ולחוץ וכי אקירוב מתכוון להגיש בקשה חדשה בקרוב, אולי הפעם דרך חברות פרטיות אחרות שבבעלותו.

למי שמתסכל מהצד, ומנסה לפרש את המהלך של אקירוב דרך "משקפיים כלכליות" זה נראה די תמוה: המנייה של כלל ביטוח עלתה בכ-16.9% רק החודש, כמעט 50% מתחילת השנה, וב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-130%. כיום היא נסחרת בשווי שוק של מעל 10 מיליארד שקל. שווי ההחזקה של אלרוב (14.5%) עומד כבר על כ-1.45 מיליארד שקל, וכדי להשלים לעמדת שליטה להחזקה של 30% אקירוב ידרש להוציא לפחות עוד כ-1.8 מיליארד שקל נוספים. ובכל זאת, נראה כי אקירוב משוכנע שהמהלך כדאי, גם במחיר ובשערים האלה. או שהוא חושב שיש כאן אפסייד שהשוק עוד לא מתמחר וייתכן שאלו שיקולים אחרים לגמרי - אולי כאלו שנוגעים להשפעה ונוכחות ולא מונעים מרווחים פיננסים קצרי-מועד.

עבור מרבית המשקיעים, כלל ביטוח של 2025 נראית שונה מהותית מזו של לפני שנתיים. רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס תמורת כ-2.5 מיליארד שקל, הרחבת תחום האשראי החוץ-בנקאי, וחיזוק תחום ההשקעות האלטרנטיביות הפכו את כלל משחקן מסורתי לקונצרן פיננסי רחב פעילות. החברה מציגה רווחיות תפעולית גבוהה, יחס סולבנסי של 128%, ונכסים מנוהלים בהיקף של 373 מיליארד שקל אבל למרות כל אלה, היא עדיין נסחרת לפי מכפיל הון שמרני של כ-1.1 מה שמשקף פער תמחור ביחס לביצועים ולמעמד שלה בשוק.

בהשוואה לשוק, כלל עדיין מתומחרת בפער מול המתחרות. הפניקס נסחרת לפי מכפיל של 1.7, מנורה נעה בטווח דומה של 1.6, וגם מגדל, על אף רווחיות נמוכה יותר, מציגה תמחור די קרוב. כלל, לעומתן, מציגה שיפור משמעותי בפרמטרים תפעוליים אבל עדיין סובלת מתמחור חסר. אולי כאן אקירוב מזהה את ההזדמנות - שליטה בגוף פיננסי גדול שממוצב טוב ופוטנציאל עסקי לריצה קדימה אבל עדיין עם תמחור אטרקטיבי.

• אלרוב: רווח של 139 מ' שקל ברבעון, מתוכו 91 מני"ע
• כמה אלפרד אקירוב מורווח בכלל ביטוח?

אבל כדי להגיע להחזקה של 30% בחברת ביטוח צריכים היתר שליטה מהרגולטור, אפילו אם אין רוב באסיפה הכללית. בעיני רשות שוק ההון זה סף מהותי להגדרה של "בעל שליטה", על כל המשמעויות הכרוכות בכך. אקירוב, שמחזיק כבר בשני נציגים בדירקטוריון החברה, מחזיק בפועל במעמד של בעל השפעה מהותית אבל כיוון שאין לו עדיין "שליטה פורמלית" הוא נשאר כפוף לרצונם של הרגולטורים, וכנראה הוא לא אוהב את זה.

בדצמבר האחרון הגישה אלרוב את הבקשה השלישית במספר לקבלת היתר שליטה, אבל היא נדחתה שוב על ידי הממונה עמית גל. הרקע לדחייה הוא משפטי ורגולטורי: ועדת הריכוזיות קבעה בעבר כי כללביט - זרוע המימון של כלל - נחשבת לתאגיד ריאלי. בצירוף החוב של אלרוב לבנקים, נוצרת לכאורה קבוצת ריכוז שחורגת מהמותר לפי חוק הריכוזיות. אם אקירוב רוצה להחזיק בכלל, הוא נדרש לעקוף את המכשול הזה ואת זה הוא אולי ינסה להשיג בין היתר באמצעות חברות פרטיות.

המהלך הנוכחי מגיע ככל הנראה גם על רקע התחממות היחסים בין אקירוב לבין הנהלת כלל. בעבר מתחו גורמים מטעם אלרוב ביקורת פומבית על רכישת מקס, אבל כיום נראה שהעמדה שלהם התרככה וכנראה לאור השיפור בתוצאות. ברבעון הראשון תרמה מקס כ-118 מיליון שקל לרווחי הקבוצה, זינוק של 27% לעומת התקופה המקבילה. ייתכן שהמספרים האלו הם שעומדים מאחורי שינוי הטון ואולי גם מעידים על היערכות מחודשת של אקירוב לקראת ניסיון השתלטות נוסף. כך או כך, כלל היא לא רק השקעה פיננסית לכאורה עבור אקירוב היא גם מגלמת הזדמנות לשלוט באחד מהגופים המרכזיים במערכת הפיננסית הישראלית.

• השבוע הטוב ביותר בבורסה מאז תקופת הקורונה - ומה צפוי בהמשך?
• "בז״א לא יכולה לתפוס את המקום של בז״ן"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"