אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
כלל כבר לא "מציאה", היא זינקה 130% בשנה האחרונה אבל אקירוב כנראה לא מחפש רק תשואה; גם כשהשוק מתמחר את כלל ביטוח בשיא אקירוב לא מרפה וממשיך לנסות לקחת שליטה - האם מדובר רק במניע כלכלי או במהלך אסטרטגי רחב יותר?
יותר מארבע שנים אחרי שהתחיל לאסוף מניות של כלל ביטוח, ולמרות מקלות בגלגלים מהרגולטור, אלפרד אקירוב לא עוזב את היעד להפוך לבעל שליטה בחברת הביטוח הגדולה. אחרי הדיווח שחברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו (88%) משכה את הבקשה האחרונה לקבלת היתר שליטה בכלל מידי רשות
שוק ההון מתרבות השמועות שזה היה רק מן השפה ולחוץ וכי אקירוב מתכוון להגיש בקשה חדשה בקרוב, אולי הפעם דרך חברות פרטיות אחרות שבבעלותו.
למי שמתסכל מהצד, ומנסה לפרש את המהלך של אקירוב דרך "משקפיים כלכליות" זה נראה די תמוה: המנייה של כלל ביטוח עלתה
בכ-16.9% רק החודש, כמעט 50% מתחילת השנה, וב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-130%. כיום היא נסחרת בשווי שוק של מעל 10 מיליארד שקל. שווי ההחזקה של אלרוב (14.5%) עומד כבר על כ-1.45 מיליארד שקל, וכדי להשלים לעמדת שליטה להחזקה של 30% אקירוב ידרש להוציא לפחות עוד כ-1.8
מיליארד שקל נוספים. ובכל זאת, נראה כי אקירוב משוכנע שהמהלך כדאי, גם במחיר ובשערים האלה. או שהוא חושב שיש כאן אפסייד שהשוק עוד לא מתמחר וייתכן שאלו שיקולים אחרים לגמרי - אולי כאלו שנוגעים להשפעה ונוכחות ולא מונעים מרווחים פיננסים קצרי-מועד.
עבור
מרבית המשקיעים, כלל ביטוח של 2025 נראית שונה מהותית מזו של לפני שנתיים. רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס תמורת כ-2.5 מיליארד שקל, הרחבת תחום האשראי החוץ-בנקאי, וחיזוק תחום ההשקעות האלטרנטיביות הפכו את כלל משחקן מסורתי לקונצרן פיננסי רחב פעילות. החברה מציגה רווחיות
תפעולית גבוהה, יחס סולבנסי של 128%, ונכסים מנוהלים בהיקף של 373 מיליארד שקל אבל למרות כל אלה, היא עדיין נסחרת לפי מכפיל הון שמרני של כ-1.1 מה שמשקף פער תמחור ביחס לביצועים ולמעמד שלה בשוק.
בהשוואה לשוק, כלל עדיין מתומחרת בפער מול המתחרות. הפניקס
נסחרת לפי מכפיל של 1.7, מנורה נעה בטווח דומה של 1.6, וגם מגדל, על אף רווחיות נמוכה יותר, מציגה תמחור די קרוב. כלל, לעומתן, מציגה שיפור משמעותי בפרמטרים תפעוליים אבל עדיין סובלת מתמחור חסר. אולי כאן אקירוב מזהה את ההזדמנות - שליטה בגוף פיננסי גדול שממוצב טוב
ופוטנציאל עסקי לריצה קדימה אבל עדיין עם תמחור אטרקטיבי.
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל כדי להגיע להחזקה של 30% בחברת ביטוח צריכים היתר שליטה מהרגולטור, אפילו אם אין רוב באסיפה הכללית. בעיני רשות שוק ההון זה סף מהותי להגדרה של "בעל שליטה", על כל המשמעויות הכרוכות בכך. אקירוב,
שמחזיק כבר בשני נציגים בדירקטוריון החברה, מחזיק בפועל במעמד של בעל השפעה מהותית אבל כיוון שאין לו עדיין "שליטה פורמלית" הוא נשאר כפוף לרצונם של הרגולטורים, וכנראה הוא לא אוהב את זה.
בדצמבר האחרון הגישה אלרוב את הבקשה השלישית במספר לקבלת היתר שליטה,
אבל היא נדחתה שוב על ידי הממונה עמית גל. הרקע לדחייה הוא משפטי ורגולטורי: ועדת הריכוזיות קבעה בעבר כי כללביט - זרוע המימון של כלל - נחשבת לתאגיד ריאלי. בצירוף החוב של אלרוב לבנקים, נוצרת לכאורה קבוצת ריכוז שחורגת מהמותר לפי חוק הריכוזיות. אם אקירוב רוצה להחזיק
בכלל, הוא נדרש לעקוף את המכשול הזה ואת זה הוא אולי ינסה להשיג בין היתר באמצעות חברות פרטיות.
המהלך הנוכחי מגיע ככל הנראה גם על רקע התחממות היחסים בין אקירוב לבין הנהלת כלל. בעבר מתחו גורמים מטעם אלרוב ביקורת פומבית על רכישת מקס, אבל כיום נראה
שהעמדה שלהם התרככה וכנראה לאור השיפור בתוצאות. ברבעון הראשון תרמה מקס כ-118 מיליון שקל לרווחי הקבוצה, זינוק של 27% לעומת התקופה המקבילה. ייתכן שהמספרים האלו הם שעומדים מאחורי שינוי הטון ואולי גם מעידים על היערכות מחודשת של אקירוב לקראת ניסיון השתלטות נוסף.
כך או כך, כלל היא לא רק השקעה פיננסית לכאורה עבור אקירוב היא גם מגלמת הזדמנות לשלוט באחד מהגופים המרכזיים במערכת הפיננסית הישראלית.
- 1.אנונימי 20/06/2025 19:28הגב לתגובה זובגילו המופלג אקירוב חושב שחיים לנצח ויש לו זמן לאסוף לאט לאט מניות של אלרוב וכלל ....
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגצים עולה 6%, רפק 11%; הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת
רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע
הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל,
פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה
הציבורית והתקשורתית.
סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות
מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות
דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.
.jpg)