גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

רבעון ראשון מניות: שמות חדשים בין המובילות; איזה קרן עקבית?

רבעון ראשון מוצלח עבר על שוק המניות בארץ ובעולם, מה עשו הקרנות בקטגורית הגמישות, מניות ישראליות ומניות בחו"ל? קרנות צעירות וקטנות חדשות בין המובילות, אך הן עדיין צריכות להוכיח את עצמן לטווח הארוך; איזו קרן מצליחה להציג עקביות מרשימה?
גיא טל | (1)

הזמן חולף במהירות והרבעון הראשון של שנת 2024 כבר הסתיים. ההשוואות שערכנו בסוף השנה שעברה טרם נס לחן, אך הגיע כבר הזמן לבדוק האם מתחילים להסתמן כוכבים חדשים בשוק הקרנות הישראלי. מה ביחס למובילות, האם הן עדיין בראש? האם הגרועות השתפרו?

 

ראשית, נציין שהרבעון הראשון היה מצויין בשווקי המניות ברחבי העולם וגם בישראל. ת"א 90 עלה ב-11%, ה-SP500 בכ-10%, ת"א 35 והנאסד"ק בכ-8%. גם שוק האג"ח עם ביצועים נאים. תל בונד גלובל עלה ב-4.74%, תל בונד 100 ב-2.17% ותל בונד 60 ב-1.56%.

 

לקריאה נוספת:

>>>  לאן המשקיעים הזרימו כסף ברבעון הראשון

 

מה היו הביצועים שלו מנהלי הקרנות לנוכח הגאות בשוק? לפחות חלקם ניצלו זאת לא רע עם תשואות יפות. נבדוק השבוע את קרנות הנאמנות המשקיעות במניות ונראה מי הכוכבים של שנת 2024 עד כה. נבדוק הפעם את קטגוריית הגמישות, קטגוריית מניות לפי גודל שוק, ומניות חו"ל. לא ירדנו הפעם לרזולוציה של תתי קטגוריות.

כיון שעבר כבר די הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שבדקנו את הביצועים בטווח הארוך, נוסיף לבדיקה גם השוואה של הביצועים בחמש השנים האחרונות.

 

גמישות

להלן המובילות והאחרונות בקטגוריית הקרנות הגמישות ברבעון הראשון של שנת 2024, וכן השוואה של חמש הנשים האחרונות:

כשמסתכלים על סיכום הרבעון הרביעי של שנת 2023 ושל השנה כולה בקרנות הגמישות, נגלה שאף אחת מהמובילות של השנה שעברה לא מובילה בשנה הנוכחית. אז כיכבו בראש הרשימה קבין, אביב שגב, פינסה ודיאמונד. השמות הללו לא מופיעים ברשימת המובילות של הרבעון הראשון. המנצחת הגדולה של שנת 2023, קבין גמישה, נמצאת רק במקום ה-28 מתוך 46, ואביב שגב, השניה, נמצאת גבוה יותר, אבל עדיין רק במקום ה-13. 

יחד עם זאת נציין שבסופו של דבר גם מהמקום ה-28 קבין עדיין עברה את תל אביב 35 והנאסד"ק, וההבדל בין המקום ה-28 למקום החמישי עומד על כ-3%. אמנם זה עדיין פער משמעותי בטווח זמן כל כך קצר, אבל חשוב לזכור שהשקעות זה מרוץ למרחקים ארוכים. אי אפשר להיות הראשונים בכל חודש ובכל רבעון. תוצאות טובות באופן עקבי מובילים בסופו של דבר לתשואת גבוהה יחסית ואובייקטיבית. 

עוד נקודה מעניינת היא שכל המובילות ברבעון הראשון למעט אלפא טק גמישה לא מילאו עדיין חמש שנים לקיומן, עציוני גמישה חגגה רק לאחרונה יום הולדת שנה. כלומר מדובר בקרנות צעירות למדי, כך שמוקדם מאד להתלהב מביצועי רבעון אחד, והן צריכות להוכיח את עצמן בטווח הארוך. 

במובן זה אלפא טק גמישה מוכיחה את עצמה בצורה יפה. לא רק שהיה לה רבעון מצויין עם תשואה פנומנלית של 17.54%, גם בטוח של 5 השנים היא במקום השני. כמובן שהרבעון האחרון המצוין הקפיץ את המיקום שלה, אבל בסופו של דבר תשואה של קרוב ל-100% בחמש שנים היא עדות לניהול השקעות טוב. נוסיף לכך את דמי הניהול הצנועים - 0.95% בלבד, והועבדה שהקרן קטנה יחסית - 35.3 מיליון שקל של נכסים מנוהלים, ונקבל בחירה לגיטימית לבחירה בקרן הנאמנות המעודפת בקטגוריית הגמישות. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הקרן המובילה, של איילון, היא קרן קטנה למדי. לפי נתוני האחזקות של הקרן (נכון לסוף ינואר 2021) מדובר בקרן שמשקיעה כמעט 100% מהנכסים במניות בחו"ל. נראה שבאיילון עושים עבודה לא רעה בכלל בבחירת המניות, רובן לא מהמוכרות או המובילות בוול סטריט, ובכל זאת הצליחו להכות את השוק בפער משמעותי מאד. 

אסטרטגיה דומה ניתן לראות באלפא טק, השניה. לעומת זאת עציוני גמישה מושקעת כמעט ב-100% בישראל, עם 50% מניות ישראליות ו-35% אג"ח קונצרני ישראלי (שוב, נכון לסוף ינואר). כלומר ניתן להכות את השוק בדרכים שונות, במיוחד ברבעון שהשווקים בכל רחבי העולם נצבעים בירוק. 

מניות ישראלית לפי גודל שוק

להבדיל ממניות לפי ענפים, הקרנות הללו לא מגבילות את עצמן לענף מסוים. בדרך כלל הקטגוריה הזו מחולקת לפי גודל השוק. ישנן קרנות שמשקעים במניות בכל הגדלים, אחרות דווקא בגדולות יותר ואחרות בקטנות. איחדנו את כל תתי הקטגוריות הללו כיוון שלא ניכרו הבדלים משמעותיים מבחינת פיזור ההצלחות או הכשלונות בין תתי הקטגוריות השונות. הנה התוצאות: 

במקרה זה ישנם שני שמות שחוזרים. תמיר פישמן שהייתה מהמובילות בשנה שעברה גם ברבעון וגם בשנה מוכיחה שהיא שחקנית לטווח ארוך, והיא השלישית בטווח של החמש שנים. יחד עם זאת, אם מסתכלים על הרבעון הראשון תמיר פישמן לא הציגה רבעון מרשים. 8.62% זה לא תשואה רעה, מעל ת"א 35 ומעל הנאסד"ק, אבל ביחס למתחרות היא לא התבלטה. 

מי שכן ממשיך להציג באופן מרשים תוצאות עקביות היא דולפין יתר. מספר הקרנות המשקיעות במניות היתר קטן יחסית, לכן לא עשינו השוואה בתת הקטגוריה הזו בשנה שעברה, אבל גם אז היא הייתה המובילה בתת הקטגוריה שלה, וגם בהשוואה לתתי קטגוריות אחרות היא הייתה מהמובילות. היא ממשיכה בעבודה הטובה גם ברבעון הראשון של שנת 2024, והיא מהמובילות בכל הקרנות המנייתיות הישראליות גם בחמש השנים האחרונות. בדולפין פשוט יודעים לבחור מניות יתר, ומצליחים להרוויח כסף בעקביות עבור הלקוחות שלהם. 

כפי שראינו לעציוני היה רבעון טוב, וגם פה הם מופיעים בין המובילות. נזכיר שוב שמדובר בקרנות קטנות בתחילת דרכן, והשקעות הן מרתון, לא ספרינט, אך בינתיים בית ההשקעות הקטן מצליח בצורה יפה. 

לאחר שנה לא מוצלחת בשנה שעברה, גם ברבעון הראשון של שנת 2024 הראל עם שתי קרנות בין האחרונות. אמנם עם תשואה חיובית, אבל הרבה מאחורי המדדים בשתי הקרנות שנכנסו לטבלה. גם קסם הכניסה שתי קרנות לאחרונות, שתיהן בטווח הארוך של 5 שנים. 

מניות חו"ל כללי

גם בחו"ל הרבעון הראשון היה מוצלח מאד. לבדיקה נכנסו רק הקרנות המשקיעות במניות באופן כללי ולא לפי שיוך גיאוגרפי או ענפי. על פי רוב מדובר בקרנות שמשקיעות בארצות הברית. כחמישית מהקרנות הצליחו להשיג תשואות גבוהות מהSP500, וכמעט כולן עקפו את הנאסד"ק. בטווח הארוך לעומת זאת מעט מאד עקפו את המדדים. הנה התוצאות: 

גם במקרה זה הקרנות המובילות הן קרנות צעירות יחסית, עם מעט יחסים נכסים מנוהלים. לא קל לגבור על המדדים בארצות הברית לאורך זמן, ועל פניו לא נראה שלמנהלי הקרנות בארץ הקודש ישנו איזה שהוא יתרון יחסי ביחס לקרנות נאמנות גלובליות או תעודות סל. יחד עם זאת, לפחות ביחס לרבעון הראשון, מנהלי הקרנות מצליחים לאתגר את הקביעה הזו. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי 08/04/2024 09:15
    הגב לתגובה זו
    יש קרן אחת של חברה אחת שגם ב5 שנים נראה שהיא עקפה את מדד ההשוואה. והיא לא קרן קטנה (בהשוואה לאחרות) ובטח לא קרן צעירה, אלא עקבית לגמרי (תבדוק גם 3 שנים או 10 שנים ותבין)
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.