עליות בורסה תל אביב
צילום: Bizportal; Getty images Israel

שוק קרנות הנאמנות גדל; לאן המשקיעים הזרימו כסף ברבעון הראשון?

קרנות פסיביות המשקיעות במניות בחו''ל רשמו גיוס של כ-6.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון; הקרנות הכספיות ממשיכות בגיוסים גבוהים אם כי בקצב פוחת לעומת 2023

על רקע העליות בשוקי המניות בארץ ובעולם ברבעון הראשון של השנה, תעשיית קרנות הנאמנות רשמה התרחבות נאה וצמחה ברבעון הראשון מהיקף נכסים מנוהלים של כ-456 מיליארד שקל בתחילת השנה ל-496.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון, עלייה של כ-8.8%.

מסקירה של בית ההשקעות מיטב עולה כי הצמיחה נבעה בחלקים שווים מהתשואה החיובית שתרמה עליית ערך של כ-20.3 מיליארד שקל וכניסת הכספים שהסתכמה בכ-20 מיליארד שקל.

לאחר שבשנת 2023 נרשמו תשואות גבוהות במיוחד במדדי המניות העיקריים בעולם, מגמה זו נמשכה לתוך תחילת 2024 עם עליות חדות בשווקים כאשר מדד S&P 500 עלה מתחילת השנה ב-10.2%, מדד הנאסד"ק הוסיף לערכו 9.1%, הדאקס הגרמני עלה ב-10.4% ומדד הניקיי זינק בשיעור חד של 20.6%. יחד איתם גם מדדי המניות המובילים בישראל עלו מתחילת השנה ועד לסוף מרץ, כשמדד ת"א 35 עלה ב-7.8%, מדד ת"א 125 טיפס ב-8.3% ומדד ת"א 90 עלה בשיעור של 10.9%. מדדי האג"ח בארץ נסחרו במגמה מעורבת מתחילת השנה, כשמדד אגרות החוב הקונצרניות עלה ב-1.5% ואילו מדד ממשלתי כללי ירד בכ-0.5%. 

הקרנות האקטיביות המסורתיות חזרו לגייס ברוב הקטגוריות במהלך הרבעון כאשר הקטגוריה המגייסת בתעשייה, קטגוריית אג''ח כללי, סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס נאה של כ-2.1 מיליארד שקל לאחר שבשנה שעברה סיימה כקטגוריה הפודה ביותר על רקע עליית הריבית.

אחריה קטגוריית אג''ח בחו''ל אשר גייסה סכום של כ-860 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בארץ-חברות והמרה עם גיוס דומה של כ-750 מיליון שקל, הקטגוריה של מניות בישראל הוסיפה גיוס של כ-380 מיליון שקל וקטגוריית מניות בחו''ל גייסה 90 מיליון שקל, הקטגוריה האחרונה במגייסות היא אגד קרנות אשר גייסה סכום של כ-40 מיליון שקל. לעומת זאת, קטגוריית אג"ח בארץ מדינה רשמה פדיונות של כ-450 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם פדיון של כ-60 מיליון שקל, וקטגוריית גמישות רשמה פדיונות של כ-20 מיליון שקל.

גיוסים גדולים גם בקרנות הפסיביות

לאחר שבשנה שעברה עקפו לראשונה הקרנות הפסיביות את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל, ברבעון הראשון של השנה הן גם המגייסות הגדולות בתעשיית הקרנות עם גיוס כולל של כ-8.4 מיליארד שקל, אשר נחלקו בצורה די מאוזנת, כך שבסיכום רבעוני תעשיית קרנות הסל גייסה כ-4.3 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו כ-4.1 מיליארד שקל. חשוב לציין כי רק בחודש האחרון הושג האיזון הזה בעקבות פדיונות מצד גופים מוסדיים בקרנות הסל בעיקר בקטגוריית המתמחות במניות בישראל בעקבות שינויים שחלו בהחזרי דמי ניהול שהם קיבלו. עד לפדיונות אלו, קרנות הסל הובילו את הגיוסים באופן ניכר הרבה יותר.

הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בחו''ל, סיכמה רבעון עם גיוס של כ-6.4 מיליארד שקל. כשעיקר הגיוס הגיע מקרנות הסל אשר גייסו כ-4.6 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו גיוס של כ-1.8 מיליארד שקל. הקטגוריה הבאה בהיקף הגיוס היא קטגוריית חברות והמרה שסיימה את הרבעון עם גיוס כולל של כ-1.85 מיליארד שקל אשר נחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל וקרנות הסל אשר גייסו סכום של כ-740 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קטגוריית מניות בארץ מסכמת את הרבעון הראשון של שנת 2024 כפודה ביותר עם פדיון של כ-280 מיליון שקל בעיקר בעקבות הפדיונות הגבוהים מצד קרנות הסל בחודש האחרון אשר רשמו פדיונות של כ-1.1 מיליארד שקל ומסיימות את הרבעון עם פדיון כולל של כ-790 מיליון שקל ולעומת זאת הקרנות המחקות מקזזות חלק מהפדיון עם גיוס נאה של כ-510 מיליון שקל.

הכספים ממשיכים לזרום לקרנות הכספיות

הקרנות הכספיות ממשיכות בגיוסים גבוהים אם כי בקצב פוחת לעומת 2023. הן מסכמות את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס של כ-7.7 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השקליות רשמו ברבעון הראשון של השנה גיוסים נאים של כ-6.6 מיליארד שקל , והקרנות הכספיות הדולריות זכו להזרמה של 1.1 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יצחק 03/04/2024 02:02
    הגב לתגובה זו
    תשואות יחסית גבוהות לאומת רמת ממדים של שוק ההון מסיתים כספים על משהו בטוח ,האם זה בגלל ההשלכות המלחמה בעתיד לבוא . מה יעשה בנק ישראל בעדכון הקרוב עם הרבית ,באם תקצץ ב-0.25% ?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה? השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה.    


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):