קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד
ראיון

בזק: "הדיבידנד גדל כל שנה ואנחנו מצפים שימשיך לצמוח"; וכמה הרוויחה סרצ'לייט בהשקעה בבזק?

בזק מסכמת רבעון שני עם תוצאות חיוביות ועדכון תחזית שנתי עם חלוקת דיבידנד של 583 מיליון שקל; בשיחה עם ביזפורטל, הנהלת החברה מדברת על מנועי הצמיחה, המהלכים האסטרטגיים, הרגולציה והסיכונים שנותרו

תמיר חכמוף | (9)
נושאים בכתבה בזק ראיון

בזק בזק -0.75%   מסכמת רבעון שני חיובי, עם הפתעה בשורת הרווח הנקי שהגיע ל-427 מיליון שקל, מעל ציפיות השוק. מאחורי התוצאה בולט שיערוך יס שהוסיף כ-147 מיליון שקל, אך ההנהלה מדגישה כי גם הליבה צומחת בקצב יציב. ההכנסות הסתכמו ב-2.14 מיליארד שקל, כשמנועי הצמיחה האסטרטגיים, פריסת הסיבים, דור 5 בפלאפון וחבילות הטריפל ממשיכים להתרחב.

ברקע הנתונים, קיימנו שיחה עם הנהלת החברה שהציגה תמונה אופטימית, לצד התייחסות ישירה לסיכונים, השקעות אסטרטגיות והסביבה הרגולטורית.

יו"ר בזק, תומר ראב"ד, והמנכ”ל ניר דוד פתחו עם הנקודות החשובות של הדוחות: 

"הקבוצה סיכמה רבעון שני מצוין סוגר חציון טוב מאוד בקבוצה. הראנו צמיחה של 3% בהכנסות הליבה שלנו, הרווח הנקי זינק ב-46% וה‑EBITDA המתואם צמח ב־11%. חלק מהשיפור נובע משיערוך יס, אך גם ליבת הפעילות ממשיכה להתרחב. כל המנועים האסטרטגיים צמחו בדגש על ההכנסה ללקוח (ARPU) בכל מגזרי הקבוצה. ראינו את החשיבות של ההשקעות שעשינו, בתשתיות ובחדשנות. 

אישרנו חלוקת דיבידנד של 583 מיליון שקל (21 אגורות למניה) והחלוקה משקפת תשואת דיבידנד של כ-7% בקצב שנתי. עדכנו את התחזית השנתית לרווח נקי מתואם של כ-1.45 מיליארד שקל ו‑EBITDA מתואם של כ-3.85 מיליארד שקל וצופים להישאר ברמת הוצאות ההון הנוכחיות.

בזק ממשיכה במגמה הודות להשקעה בתשתיות והאסטרטגיה שמממשת את עצמה. הכנסות הליבה ממשיכים לעלות בעקביות, ממשיכים לפרוס סיבים בקצב גבוה פריסת הסיבים מגיעה כבר ל-924 אלף לקוחות, עם שיעור חדירה של 33%. אנו ממשיכים בהשקעות בתשתיות תוך שמירה על מינוף נמוך, יחס חוב נטו ל‑EBITDA של 1.5, מה שמאפשר גם חלוקת דיבידנד גבוהה".

ומה לגבי העסקאות שדיווחתם עליהם לאחרונה?

"הגשנו הצעה לרכוש את חטיבת המובייל של הוט מובייל, השוק מאוד תחרותי ואנחנו בוחנים עסקאות כל הזמן ונעדכן ככל שהנושא יתקדם, וכחלק מהאסטרטגיה היותר רחבה אנחנו בוחנים רכישת חברת אקסלרה, כאשר אנחנו שואפים להיות אחד הכבלים הראשוניים המחברים בין אירופה לסעודיה בצורה קווית. בזק סיימה פרויקט כקבלן משנה עבור גוגל ואנחנו רואים עצמנו חלק חשוב מהצמיחה שם". יש צרכים גלובליים משמעותיים, לא רק לתעבורה בינלאומית. אנחנו מצפים שזה ישפיע לחיוב על הכנסות הליבה שאנחנו צופים שימשיכו לצמוח בשנים הבאות במעל 2%.

קיראו עוד ב"ראיונות"


קצת רקע בנושא: בבזק רואים פוטנציאל ארוך טווח בתחום תעבורת הדאטה הבינלאומית. החברה כאמור בוחנת את רכישת אקסלרה, המחזיקה כבל תת ימי פעיל בין ישראל לאירופה ורישיון להנחת כבל נוסף מאילת. המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה למצב את ישראל כצומת תקשורת אזורי, במיוחד על רקע הביקוש הגובר לקישוריות מהירה בין המזרח למערב. פרויקט הכבל התת ימי מוערך בהיקף השקעה של מאות מיליוני דולרים, אך חלקה של בזק צפוי להיות מדוד ולהתפרס על פני מספר שנים, כך שההשפעה על התזרים בטווח הקרוב תהיה שולית. בטווח הארוך, בבזק רואים הזדמנות להרחיב את שירותי התקשורת הבינלאומיים, להעמיק שיתופי פעולה עם שחקנים גלובליים ולחזק את מעמדה של החברה כספקית תשתית מועדפת לשוק המקומי והבינלאומי. בין אירופה וסעודיה: בזק רוצה להפוך למרכז תקשורת עולמי



ומה עם הרגולציה?

"ההפרדה המבנית קודמה באופן רשמי ופורסמה דרישת מידע בנושא, וגם בנושא השוק הסיטונאי. יש לא מעט ביקורת אך במקביל מקדמים רגולציה בדומה לאירופה עם הסרת הפיקוח באופן מדורג. המתווה שנבחר הוא מורכב, יהיה בו יתרונות גם לבזק יהיה לנו גם הערות למתווה, אבל בסה"כ אנחנו רואים בזה הזדמנות וודאות בשוק התקשורת".

מה לגבי חדשנות ו-AI? כמה השפעה תהיה לו על מצבת העובדים?

"אנחנו מתקדמים בצורה מהירה ומאוד גאים בכך. בחודש שעבר עלינו עם מוקד דיגיטלי לחלוטים ונשען על פיתוחים שעשינו, ועד סוף השנה נראה עוד חידושים שיעלו כיאה לחברה שמובילה בתחום הטכנולוגי". ההנהלה ציינה כי השימוש ב‑AI מתקדם במהירות, אך לא צפוי להביא לצמצום כוח האדם בטווח הקרוב. “ה‑AI נועד לשפר את היעילות, להוריד תקלות, להפחית נטישה ולשפר את חוויית הלקוח. כבר היום מוקד השירות הדיגיטלי שלנו פועל עם כלים מבוססי AI, תהיה לו השפעה על התוצאות ואנחנו מכוונים לכמת את זה בהמשך לשוק מבחינת הכנסות והוצאות”

יס השפיעה מהותית על התוצאות, מה המצב שם?

אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes אמר שמדובר ברבעון של מהפך ביס. המהלכים שנעשו בשנתיים האחרונות מבשילים ולכן רואים את התוצאות בשטח. אנחנו רואים צמיחה במנויי הטלוויזיה לראשונה מ-2023 במקביל לצמיחה ב-ARPU, והחברה הגיעה ל-100 אלף לקוחות טריפל. בפלאפון אנחנו רואים המשך צמיחה יציבה למרות הפגיעה ברומינג כתוצאה מהמערכה מול איראן. אנחנו ממשיכים בפריסת האתרים של דור 5, במקביל לסגירת דור 3 ומכוונים להמשיך להתקדם עם הטכנולוגיה.

מה הסיכונים הגדולים כיום לקבוצת בזק?

לדברי ההנהלה, הקבוצה כבר גידרה את רוב הסיכונים שהיו מהותיים בעבר. “סיכונים כמו ירידה בטלפוניה, הרשת הישנה או מה שהיה הסיכון הגדול, הלוויין, כבר מאחורינו. אין היום איום בודד שמסכן את פעילות הקבוצה, לכל היותר גורמים נקודתיים כמו רומינג או רגולציה שיכולים להשפיע בטווח הקצר”

אז מדוע לא להגדיל את המינוף?

אנחנו עדיין בשיא של תקופת השקעות שמסתיימת השנה ומתחילה לרדת בהדרגה. אנחנו מרוצים מרמות המינוף ומכוונים דווקא להוריד אותה, אך מגדילים את שיעור החלוקה של הדיבידנד, כך שזה מאפשר לנו גמישות פיננסית כולל רכישות והשקעות נוספות.

מה לגבי תחום החשמל?

אנחנו הגדרנו שעד 2030 נגיע ל-400 אלף לקוחות ואנחנו בקצב יותר גבוה ממה שתכננו. בחודש שעבר התפרסם שימוש בנושא שיכול לסייע לשוק בכלל, ואנחנו מתקדמים בתכנית שלו.

הגדלת הדיבידנד נותנת תשואה שנתית נאה, האם זה משהו שיהיה חד פעמי או שזה יכול להיות מייצג לשנים הבאות?

אנחנו שומרים על מדיניות שאנחנו בוחנים כל שנה, 80% מהרווח הנקי בשלוש השנים האחרונות, והוא ממשיך לצמוח בכל שנה. מאז שבזק חזרה לשלם דיבידנדים חולקו כ-85 אגורות, וכולל החלוקה הקרובה כ-1.05 שקל למניה.  מדובר בחלוקה של מעל 23% מהשווי מאז שחזרה בזק לחלק דיבידנדים, וכשליש מהשווי מאז רכשה אותה קרן סרצ'לייט עם דוד פורר. למעשה, בתקופה של כ-6 שנים הניבה בזק תשואה של  של מעל פי 2.5 כשקרן סרצ'לייט ופורר שהשקיעו באמא  של בזק - בי קומיוניקיישנס השיגו תשואה פנומנלית של בערך פי 4. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הרמן 07/09/2025 22:42
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף לא פרה חולבת אלא סוס עבודה
  • 8.
    אנונימי 17/08/2025 12:28
    הגב לתגובה זו
    מפטרים גם שהרווחים עצומים
  • 7.
    כל יום מנפחים ואז יזרקו (ל"ת)
    אנונימי 13/08/2025 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מתעללים בעובדים שלהם שיצאו לשירות מילואים (ל"ת)
    גבריאל 08/08/2025 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם 07/08/2025 17:47
    הגב לתגובה זו
    מפטרת בלי חשבון
  • 4.
    אנונימי 07/08/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
    מפטרת בלי חשבון שכר נמוך לשוק
  • 3.
    כמה אתם מנסים להריץ את בזק (ל"ת)
    אנונימוס 07/08/2025 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מי שיקנה כעת בגלל 21 אג לפני מס יפסיד המניה תרד בגדול (ל"ת)
    דיבידנד 07/08/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הזרים מוכרים בזק . טבע. טאואר וכיל . המניה תרד (ל"ת)
    בזק 07/08/2025 09:55
    הגב לתגובה זו
אשר בן שימול, קרדיט: יחצאשר בן שימול, קרדיט: יחצ

אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"

בריאיון לביזפורטל, אשר בן שימול, מנכ"ל אלמור חשמל, מסביר כי הזכיות החדשות בתחום חוות השרתים הן חותמת איכות של החברה: " אנחנו מקבלים פרמיה על איכות כי הלקוחות מוכנים לשלם יותר עבור שקט תעשייתי וביצוע ללא טעויות"

תמיר חכמוף |

בשבוע שעבר, אלמור אלמור חשמל 1.92%  רשמה קפיצה משמעותית בצבר ההזמנות. החברה דיווחה על חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל, בתחום התשתיות של חוות השרתים, תחום שממשיך לצמוח בעולם וגם בישראל. ברקע הזכיות שוחחנו עם מנכ"ל אלמור חשמל, אשר בן שימול, על הפרויקטים החדשים, הביקוש הגובר לחוות שרתים, הרווחיות בענף, וגם על מצב שוק התשתיות הציבוריות בישראל.


נתחיל עם הפרויקטים החדשים. מדובר בשתי זכיות בהיקף משמעותי, תוך ימים ספורים. ספרו קצת עליהם.

שני הפרויקטים הם המשך ישיר לעבודה שלנו עם לקוחות ותיקים. מדובר בחברות שמפעילות חוות שרתים ואנחנו הקבלן היחיד שביצע עבורן עבודות מהיום שבו התחילו לפעול. למרות שיש תחרות, בסוף נבחרנו בזכות הניסיון, השירות והאמינות. בעולם חוות השרתים לא לוקחים סיכונים, השורה התחתונה היא זמינות מקסימלית (Uptime), ולא כל קבלן חשמל יודע לעמוד בדרישות האלה.

האם יש לכם כבר פרויקטים נוספים על הפרק?

כן. יש ארבע חוות נוספות שאנחנו כבר מתמודדים על מכרזים עבורן, ומקווים שנוכל לדווח עליהם בקרוב. נציין יש גם כמה פרויקטים בביצוע שלא פורסמו, פשוט כי הם קטנים יחסית ואינם מחייבים דיווח.

 איך אתה רואה את התפתחות התחום בישראל?

אנחנו בתחום חוות השרתים כבר יותר מ-20 שנה, עוד מהימים שעבדנו מול חברות התקשורת, בזק, פלאפון, פרטנר ואחרות. לפני כעשור בנק ישראל חייב את הבנקים להקים חוות שרתים לגיבוי, וגם שם היינו שחקן מרכזי, ביצענו את חוות השרתים של הבנק הבינלאומי, שהייתה אז אחד הפרויקטים הגדולים בארץ. עם השנים נכנסו גם יזמים פרטיים, שהבינו שמדובר בתחום כלכלי מאוד. מאז תחילת המלחמה, גם גופים ביטחוניים מפתחים חוות שרתים משלהם. היום הדרישות האנרגטיות של חוות שרתים צמחו בצורה דרמטית, אם פעם דיברנו על 3-5 קילוואט למ"ר, היום מדובר ב-20, 30 ואפילו 50 קילוואט, תלוי בגודל ובמפרט.

 עד כמה מורכבת העבודה בפרויקטים מהסוג הזה?