בין אירופה וסעודיה: בזק רוצה להפוך למרכז תקשורת עולמי

ההודעה של בזק בזק -0.73%   כי היא בוחנת את האפשרות להקים כבל תת-ימי חדש שיחבר את ישראל לנקודות נחיתה באירופה, מעלה כמה שאלות על גודל ההזדמנות עבור החברה. בזק מתכננת קפיצת מדרגה: כבל תת ימי חדש יחבר את ישראל לאירופה

 הכבל החדש צפוי להוות תוספת תשתיתית משמעותית, שתאפשר תנועה של מאות טרה-בייטים בין ישראל לאירופה – ותגביר את העצמאות והאיתנות של תשתיות התקשורת הישראליות. בבזק מסבירים כי המהלך מגיע על רקע מגמות עולמיות של גידול חד בנפחי התעבורה, בין היתר בעקבות התרחבות הפעילות של ענקיות הענן והדאטה בישראל ובאזור כולו.

קיצור הדרך בין אירופה לאסיה

העולם הדיגיטלי נמצא בעיצומו של מרוץ אדיר להקמת תשתיות דאטה. כמעט כל הכבלים שמחברים את אירופה לאסיה עוברים כיום דרך מצרים ותעלת סואץ, מה שהופך אותם לרגישים מאוד לסיכונים פוליטיים וביטחוניים. הסיכונים האלה התממשו בצד נתיבי השיט שנסגרו לתנועה בצל תקיפות החות'ים, ורק העלה את המודעות לסכנות באזור. ענקיות הענן שמשתמשות בתשתית הקיימת כבר הבינו שהן זקוקות לנתיבי גיבוי נוספים, והחלו בשנים האחרונות לחפש מסלולים חלופיים.

כאן נכנסת לתמונה בזק. החברה סיימה לא מזמן לקחת חלק כקבלן משנה בפרויקט כבל תת-ימי, המחבר בין איטליה לישראל ומשם ממשיך ביבשה דרך ירדן לסעודיה. כעת, בזק שואפת להוביל פרויקט חדש, קו נוסף שיחבר את אירופה ישירות לישראל, ומשם ירד שוב במתווה דומה למזרח התיכון, מבלי לעבור באזורים בעלי סיכון גיאופוליטי.

• בזק מתכננת קפיצת מדרגה: כבל תת ימי חדש יחבר את ישראל לאירופה
• מנוע הצמיחה הנוסף של בזק

אם יצא לפועל הפרויקט, בזק צפויה למלא תפקיד מרכזי בו, כלומר שותפה אסטרטגית מרכזית בפרויקט כולו. זה עשוי לתת לחברה מעמד חדש בתור שחקנית תשתית גלובלית המחברת בין ההאבים של מרכזי הנתונים באירופה, ככל הנראה בצרפת ואיטליה, ובין אלו בסעודיה, ולא רק כ"ספק אינטרנט".

למה דווקא סעודיה? המהלך של בזק עשוי להשתלב היטב בגל ההשקעות העצום שלה בתחום ה-AI, שם מוקמות תשתיות ענק ומוקצים מיליארדי דולרים להקמת מרכזי נתונים ולרכישת שבבים מתקדמים שעלו לכותרות לאחרונה לאחר ביקור של הנשיא טראמפ במדינה. חיבור ישיר בין אירופה, ישראל וסעודיה יקל על זרימת דאטה בקצבים אדירים, מגמה שמשרתת את האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של כל הצדדים.

מקורות הכנסה פוטנציאליים

הפוטנציאל הכלכלי של פרויקט כזה הוא משמעותי. במודלים דומים בעולם, ההכנסות ממכירת תעבורת דאטה והשכרת סיבים אפלים מגיעות לעשרות ואף מאות מיליוני דולרים לאורך חיי הכבל, בפרט כשמדובר בחוזים ארוכי טווח מול ענקיות ענן ותאגידים בינלאומיים.

• מניית שטראוס התאוששה - יש לזה 3 סיבות
• סופווייב קיבלה אישור FDA למכשיר לחיזוק ומיצוק שרירים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ההכנסות לבזק יתמקדו בשני ערוצים עיקריים:  הראשון מכירת תעבורת דאטה בהיקפים עצומים לחברות ענן ותאגידים גלובליים שמחברים בין מרכזי הדאטה שלהם ברחבי העולם, והשני מכירת תשתיות "סיב אפל" (Dark Fiber) כלומר מכירת או השכרת סיבים אופטיים עצמם לחוזים רב-שנתיים מול לקוחות אסטרטגיים. לצד זה, הקמה וניהול של התשתיות בקטע הישראלי צפויים להניב גם בעצמם הכנסות ישירות מביצוע ותפעול הרשתות המקומיות.

בעולם הכבלים הבינלאומיים, נהוג שמיזמים כאלה מתבצעים במסגרת שיתופי פעולה שבהם שותפות חברות ענק מהתחום, שחולקות בעלויות ובסיכונים. עבור בזק, שמחזיקה בישראל את הידע, הרשתות והיכולת לבצע את המקטע היבשתי, עשוי להיות תפקיד מרכזי, מבלי שהיא תידרש להשקעות עתק על חשבונה כלומר הוצאה הונית נמוכה, מה שמשאיר לה פוטנציאל ליהנות מתזרים עתידי גבוה מול סיכון מוגבל.

אותן השותפות במיזמים מסוג זה מתבצעת לרוב לצד ענקיות הטכנולוגיה והענן שמחפשות להבטיח לעצמן קיבולת וגמישות, אלו עשויות להיות גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואפילו אינבידיה, שהפכה לשחקנית משמעותית בתחום המחשוב מבוסס ענן. השחקנים האלה לא רק מממנים חלק ניכר מעלויות ההקמה, אלא גם הופכים ללקוחות עוגן שצורכים את רוחב הפס והסיבים לאורך שנים רבות, מה שמספק יציבות וחוזי תזרים בטווח הארוך.

ישראל על המפה

מעבר לחשיבות עבור בזק, פרויקט כזה טומן בחובו השפעה רחבה על ישראל כולה. תשתיות תקשורת בינלאומיות מתקדמות הן אחד השיקולים המרכזיים בבחירת מיקום להקמה של מרכזי נתונים על ידי חברות ענן ותאגידים גלובליים, שמחפשים קישוריות ישירה ומהירה לשווקים באירופה ובאסיה. כבל תת-ימי נוסף שמחבר את ישראל לאירופה ללא סיכון גיאופוליטי יחזק את אמון השחקנים הזרים ביציבות התשתית המקומית, יקל על הבאת פרויקטים של ענן, מחשוב מתקדם ובינה מלאכותית, ויתרום גם ליצירת מקומות עבודה, להכנסות ממסים ולחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. בנוסף, פרויקט כזה מגדיל את רמות הגיבוי והשרידות של רשת האינטרנט בישראל עצמה, מה שחשוב הן במצבי חירום והן בהבטחת רציפות עסקית לענפים כמו בנקאות, ביטחון ובריאות.

מנוע הצמיחה הנוסף של החברה?

בתחילת השבוע משרד התקשורת דרש מידע מחברות התקשורת לקראת החלטה על עתיד ההפרדה המבנית עד סוף השנה. לכאורה דיווח שולי, אפילו משעמם, אבל מאחוריו יש סיפור גדול. אם המהלך יאושר, בזק תוכל סוף סוף לאחד את הפעילות שלה תחת קורת גג אחת, ולהציע חבילות משולבות של אינטרנט, טלוויזיה, סלולר וטלפון קווי, בדומה למתחרותיה, מהלך שצפוי לחזק את כוחה בשוק ולהגדיל את ההכנסות מכל לקוח. בנוסף, מיזוג הפעילויות יאפשר לחברה לצמצם כפילויות בין החברות הבנות, לחסוך בעלויות ניהול, שיווק ותפעול, ולייעל משמעותית את מבנה ההוצאות שלה.

מעבר לכך, ביטול ההפרדה המבנית יאפשר לבזק לנצל סוף סוף את ההפסדים הצבורים של yes, המוערכים בכ-1.2 מיליארד שקל, לקיזוז מול רווחי הקבוצה. מדובר בהטבת מס שעלולה לחסוך לבזק מאות מיליוני שקלים כבר בטווח הקצר, ולחזק את תזרימי המזומנים שלה, בדיוק בשעה שהיא שוקלת השקעות תשתית חדשות כמו הכבל התת-ימי והרחבת פריסת הסיבים האופטיים.

עם זאת, משרד התקשורת כבר הבהיר כי כל ביטול של ההפרדה יתבצע תחת פיקוח, ויוכל לכלול התחייבויות להוזלות מחירים לצרכנים. במקביל, ועדי העובדים בבזק וב-yes לוחצים להשיג הסכמות מוקדמות, ודורשים נתח מהתועלות הכלכליות הצפויות. ככל שהמו״מ יתארך, או שהמשרד יתנה את המהלך במגבלות כבדות, חלק מהאפקט החיובי על בזק עלול להתמתן.

ביצועי החברה

בתוצאות הרבעון הראשון של 2025, בזק הציגה תמונה מעורבת: ההכנסות ירדו ב-0.9% ל-2.35 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי דווקא עלה בכ-2.7% ל-303 מיליון שקל, בין היתר בזכות קיטון בהוצאות ירידת ערך ב-yes. הכנסות הליבה צמחו ב-2.4%, בעיקר מתחום בזק קווי ופלאפון, שממשיכה ליהנות מגידול במנויי דור 5 ומהתאוששות בשירותי נדידה.

גם yes תרמה לשיפור, ההכנסות שלה עלו ב-1.3%, והיא עברה מרווח נקי מתואם שלילי של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח נקי מתואם של כ-12 מיליון שקל כעת. במקביל, פלאפון רשמה שיא הכנסות רבעוני מאז 2017 עם עלייה של כ-4.6% לסך של 525 מיליון שקל. כל אלה ממחישים עד כמה יוכל ביטול ההפרדה המבנית, שיאפשר ניהול וגיוס לקוחות חוצה חברות, לשפר עוד את התוצאות ולהגביר את החיסכון בקבוצה.

גרף מניית בזק בשנה האחרונה

שווי השוק של החברה עומד על כ-16 מיליארד שקל, לאחר שהמניה עלתה בכ-40% בשנה החולפת.