לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר | (4)

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

קבוצת וואלה, אז בבעלות בזק, רוכשת את האתר תמורת כ-117 מיליון שקל. יזמי יד2 פורשים, ווואלה מתחילה בהרחבת הפעילות והשקת שירותים חדשים סביב הלוחות.

2014 - אקזיט כפול: וואלה מוכרת לאקסל שפרינגר

קיראו עוד ב"בארץ"

המו"ל הגרמני אקסל שפרינגר רוכש את יד2 תמורת כ-820 מיליון שקל. הסכום ממקם את האתר כאחד מנכסי המדיה הפרטיים היקרים בישראל. הרוכשת רואה בפלטפורמה בסיס לפיתוח שירותים דיגיטליים נוספים, כולל ניסיונות להתרחבות בינלאומית.

2017 - קרן KKR נכנסת לתמונה

הבעלות על יד2 עוברת לידי קרן ההשקעות האמריקאית KKR, שמרכזת את פעילותו תחת קבוצת Greenhouse, לצד אתרי תוכן נוספים. האתר נשאר רווחי אך אינו מונפק וממשיך לפעול כחברה פרטית.

2020-2024 - הרחבת הפעילות ושמירה על דומיננטיות

יד2 מחזק את מעמדו בתחום הנדל"ן והופך לכלי מרכזי לא רק בחיפוש דירות אלא גם בתמחור שוק הנדל"ן - עם מדדים עצמאיים, דאטה מקיף ושיתופי פעולה עם גופים ציבוריים ופרטיים. במקביל, האתר מרחיב פעילות גם לתחום השירותים, ביטוחים ומימון לרכב.

2025 - האקזיט הגדול: נמכר לאייפקס ב-950 מיליון דולר

קרן אייפקס רוכשת את יד2 מקרן KKR, לאחר שגברה במכרז על קרנות השקעה אחרות, בהן בלקסטון ו-CVC. זהבית כהן, ראש אייפקס ישראל, מעורבת אישית בתהליך. המנכ"ל תומי שנפלד צפוי להמשיך בתפקידו. העסקה משקפת הכרה בפוטנציאל של פלטפורמות מבוססות דאטה מקומי ומודל הכנסות יציב.


העסקה הנוכחית - מה קרה בחודשים האחרונים

ונחזור לעסקה של היום: אייפקס רוכשת את יד2 בכ-950 מיליון דולר, באחת העסקאות הדיגיטליות הגדולות שנעשו בישראל.

המשא ומתן שהחל באוגוסט והתנהל בעיקר בלונדון הסתיים בהסכם סופי, בתיווך הבנקים סיטי וברקליס. המכירה מגיעה כתשעה חודשים לאחר ש-KKR קיבלה לידיה את יד2 במרץ 2025, במסגרת פיצול נכסי קבוצת המדיה הגרמנית אקסל שפרינגר. בזמן הזה האתר ממשיך לצמוח, בעיקר בזכות התאוששות שוק הנדל"ן והרכב והשקעות בטכנולוגיה - אפליקציה משודרגת, בינה מלאכותית להמלצות והגנה מפני הונאות.

השווי של 950 מיליון דולר משקף עלייה של כ-30%-35% בתוך פחות משנה, תמחור שנחשב גבוה יחסית לשוק המודעות המסווגות העולמי אך מסתדר עם הדומיננטיות של יד2 בישראל.


למה דווקא אייפקס

אייפקס לא מגיעה במקרה. הקרן השוודית-בריטית בנתה בשנים האחרונות רשת רחבה של אתרי מודעות מקומיים: ב-2019 רכשה את Baltic Classifieds במדינות הבלטיות, את Trade Me הניו זילנדי ב-1.7 מיליארד דולר, וב-2021 השקיעה 1.3 מיליארד אירו ב-Idealista הספרדית.

יד2 משתלבת בתמונה הזו - שוק מקומי חזק, שליטה כמעט מוחלטת בקטגוריות הליבה, ופוטנציאל להעתקת מודלים עסקיים שהצליחו בשווקים אחרים.

במכרז התחרו מול אייפקס שמות כבדים: בלקסטון (שכבר מחזיקה ב-Adevinta האירופית), CVC הבריטית, פרנסיסקו פרטנרס וורבורג פינקוס. חלקן פרשו בשלבים מתקדמים, בין היתר בגלל אי-הוודאות הגיאופוליטית והחשש מהאטה בנדל"ן. אייפקס, לעומת זאת, רואה כאן מהלך ארוך טווח ומוכנה לשלם פרמיה.


מה הלאה?

תומי שנפלד צפוי להמשיך כמנכ"ל, מה שמבטיח המשכיות תפעולית. אייפקס נחשבת לקרן שמעדיפה פיתוח על פני מימוש מהיר, ולכן על הפרק עומדות השקעות נוספות במוצר: סיורים וירטואליים מתקדמים, כלים חזקים יותר של בינה מלאכותית לזיהוי הונאות בנדל"ן וברכב, ואפשרות להרחבה לשווקים סמוכים כמו קפריסין או יוון - שווקים שבהם הקרן כבר פעילה.

דברים שכדאי לדעת על יד2 

  • הוקמה ב-2005 כאתר יד שנייה שהתבסס על מודעות חינמיות.
  • ב-2009 נרכשה על ידי וואלה (בזק) לפי שווי של כ-120 מיליון שקל והפכה לחלק מקבוצת תקשורת גדולה.
  • ב-2014 נמכרה לאקסל שפרינגר הגרמנית תמורת כ-820 מיליון שקל - האקזיט הגדול הראשון של בעלי המניות.
  • במרץ 2025 עברה לידי KKR במסגרת פיצול נכסי אקסל שפרינגר.
  • בעסקה הנוכחית נמכרת לקרן אייפקס ב-950 מיליון דולר, שווי שמגלם קפיצת ערך משמעותית מאז 2014.
  • מעסיקה כ-350 עובדים, רובם במגדל ששון חוגי בפתח תקווה.
  • הכנסות שנתיות מוערכות בכ-300-320 מיליון שקל, עם רווח תפעולי של כ-20%-25%.
  • כ-10-12 מיליון כניסות ייחודיות בחודש וכ-2 מיליון משתמשים פעילים.
  • שולטת בכ-70% משוק המודעות המסווגות בישראל, בכ-60% משוק מודעות הרכב ובכ-40%-45% מפרסום הנדל"ן הפרטי.
  • בבעלותה גם אתר "דרושים IL", שהפך לאחר הרכישה ב-2015 לאחד מפורטלי הגיוס הגדולים במדינה.
  • כעת האתר עובר לשליטת אייפקס, שתעצב את הכיוון שלו בשנים הקרובות בהתאם לאסטרטגיית הלוחות הדיגיטליים הבינלאומית שלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טעות בכתבה. משפחת תל היזמית (ל"ת)
    אנונימי 02/12/2025 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מצחיק בניו זילנד מכרו אתר דומה במחיר כפול למרות שאוכלוסיית ניו זילנד היא מחצית מאוכלוסיית ישראל (ל"ת)
    אנונימי 02/12/2025 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המאוכזב 02/12/2025 00:17
    הגב לתגובה זו
    כהן מקבל ריח מסריח ומדרדר.גם מתנובה הזיכרון חמוץ
  • 1.
    אנונימי 01/12/2025 22:58
    הגב לתגובה זו
    יהודון בריטי עושה קופות אעלק ציונות עם המשועבדת לכסף כהן עוד שנתיים ימכרו לסינים.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.