מחשב1
צילום: FREEPIK

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

עוזי גרסטמן |

מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.

המחקר מצטרף לשורה של פרסומים העוסקים במפגש בין טכנולוגיה לאי־שוויון, ומדגיש כי גם מהפכות טכנולוגיות שנראות נייטרליות עשויות לשנות את מאזן הכוחות בשוק העבודה. המסקנה המרכזית העולה ממנו היא שהטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה כדי לצמצם פערים - והיא יכולה אף להעמיק אותם, אם החברה ומערכות ההכשרה לא יפעלו במקביל להתאמת כלים שיאפשרו השתתפות שוויונית יותר.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.

דיגיטל
צילום: אטומי

הסבה מקצועית בעידן ה-AI: מסלולים מהירים שמבטיחים קריירה - ללא צורך בתואר אקדמי

כשהבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה, המונים מפוטרים והביקוש למיומנויות דיגיטליות גובר - שנת 2026 היא זמן מצוין לחשב מסלול מחדש

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הסבה מקצועית

בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה בקצב מסחרר, אלפי ישראלים מחפשים דרך מהירה להסבה מקצועית. פיטורים בהייטק, פיטורים במוקדי שירות, פיטורים בעיתונות - המוני משרות כבר לא רלבנטיות. אז מה עושים? יוזמים. מתחילים בלהפנים שיש שחיקה בעבודה המסורתית וביקוש גובר למיומנויות דיגיטליות. זה קרה כבר בשנה החולפת וזה יתעצם בשנים הבאות. זה לא אומר בהכרח שהעבודה שלכם בסיכון, אבל זה אומר שיש סיכוי טוב שהתפקיד ישתנה, ידרוש יותר מיומנות דיגיטלית ושיח עם AI והרבה יותר פעילויות-תפקידים. כולם אומרים באופן ברור ששוק העבודה ישתנה, יש כאלו שאומרים שהעובדים יעשו הרבה יותר פעילויות במקביל לכך שפעולות אוטומטיות ייחסכו מהם. אבל מה זו פעולה אוטומטית? מידענות היא פעולה שה-AI יכול להחליף? תכנות היא עבודה שניתן להחליף? מסתבר שכן.

ואז עולה המחשבה - "מספיק עם השטויות", ה-AI עשוי להחליף את כולם או כמעט כולם. אף אחד לא יודע איך והאם זה יקרה, אבל השוק ישתנה לחלוטין - משרות ייעלמו, משרות חדשות יתווספו, ותהיה תקופה של חוסר איזון. מה צריך לעשות כדי לעבור ולשרוד את התקופה הזו? להיות גמישים, קשובים, להבין את העולם החדש ואולי לנצל הזדמנויות  - לרכוב על העולם החדש ולעשות הסבה מקצועית. זה חלום של יותר מחצי מהאנשים.    

2026 תהיה שנה קריטית לקריירה שלכם. מסתבר שתואר אקדמי כבר אינו הכרטיס הבלעדי להצלחה: בעידן ה-AI, שוק העבודה מעריך יותר מיומנויות מעשיות, גמישות מחשבתית ויכולת למידה מהירה.

החדשות הטובות? ניתן לרכוש מיומנויות אלו במסלולי הסבה מקצועית ממוקדים ומהירים, חלקם אורכים כחצי שנה בלבד, שמכינים אתכם לתפקידים מבוקשים. הנה שמונה מסלולים להסבות מקצועיות שיכניסו אתכם לתפקידים מבוקשים בשוק המשתנה, כולל שכר ועלויות לימוד.

מנתח/ת נתונים (Data Analyst) - הפיכת מספרים לתובנות

נתונים הם הזהב החדש. כל ארגון זקוק לאנשים שיודעים לאסוף, לנקות ולפרש מערכי נתונים גדולים כדי לקבל החלטות עסקיות נכונות.