מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

• חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.

המחקר מצטרף לשורה של פרסומים העוסקים במפגש בין טכנולוגיה לאי־שוויון, ומדגיש כי גם מהפכות טכנולוגיות שנראות נייטרליות עשויות לשנות את מאזן הכוחות בשוק העבודה. המסקנה המרכזית העולה ממנו היא שהטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה כדי לצמצם פערים - והיא יכולה אף להעמיק אותם, אם החברה ומערכות ההכשרה לא יפעלו במקביל להתאמת כלים שיאפשרו השתתפות שוויונית יותר.