
LeanCon גייסה 6 מיליון דולר בסבב סיד ומכניסה AI לשוק הנדל"ן
הטכנולוגיה של LeanCon מובילה פרויקטי בנייה בניו יורק בהיקף של למעלה מ-650 מיליון דולר, וגייסה פי שניים מיעד הגיוס שתכננה בתחילת הדרך.
LeanCon, סטארט-אפ המשלב טכנולוגיות AI בתכנון פרויקטי בנייה, הודיע היום כי השלים גיוס של 6 מיליון דולר, פי שניים מהיעד ההתחלתי שהציב בסך 3 מיליון דולר. את סבב הגיוס הראשוני של החברה הובילה פירמת ההשקעות האמריקאית Ibex Investors (אייבקס), בהשתתפות Fusion VC, Newman Architects, TCA LA, Connecticut Innovations, Siegel Capital, וקבוצה מכובדת של משקיעי אנג'ל מעולמות הבנייה, הנדל"ן והטכנולוגיה, וביניהם פיל ברנשטיין, שכיהן כסגן נשיא AEC ב-Autodesk וכיום משמש כסגן דיקן בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת Yale היוקרתית שבארה"ב.
LeanCon הינה חלוצה בפיתוח צוות הנדסה לשלב "טרום-הבנייה" (Pre-construction), צוות המבוסס על פלטפורמת AI - שהופכת את השלב המורכב ביותר בבנייה למדע מבוסס נתונים. צוותי "טרום-הבנייה" העובדים על מכרזים לפרויקטים, משקיעים בממוצע חודשים בהערכה, בתכנון ובתמחור של מאות הזדמנויות (לו"ז, אספקה, בחירת שיטת בניה, ציוד הנדסי כבד, כ"א ועוד), אך רק כ-8% מהפרויקטים הללו מגיעים בסופו של דבר לכדי מימוש. הטכנולוגיה של LeanCon מייצרת תחזיות בנייה מפורטות תוך כשבע דקות בלבד, במקום תהליך שבדרך כלל לוקח חודשים, ומאפשרת לצוותים להתמקד בהחלטות החשובות ביותר, תוך שיפור דרמטי ביעילות, לוחות הזמנים, בשיעורי הרווח, תכנון מספר רב יותר של פרויקטים בכל שנה, ותוך הפחתת עלויות תכנון הפרויקט מכ-2 מיליון דולר לכמעט אפס. באמצעות יישום הלוגיקה הייחודית שלה ומינוף תובנות מפרויקטים קודמים בשילוב עם נתונים קנייניים, הפלטפורמה מבטיחה כי כל תהליך ותוצר עבור כל לקוח יהיו ייחודיים, מאובטחים ומותאמים באופן מדויק לצרכי העסק שלו. גישה מבוססת-נתונים זו מאפשרת לפלטפורמה להציף תרחישים ופתרונות מתקדמים ויעילים יותר, שייתכן והלקוח כלל לא ידע שהם אפשריים. הטכנולוגיה כבר פעילה בתכנון פרוייקטים בהיקף של מעל 650 מיליון דולר בניו יורק, ומייעלת לוחות זמנים, עלויות, לוגיסטיקה ושיטות בנייה באופן מידי ובהתאם לכל שינוי.
LeanCon עובדת כיום עם אחת מחברות הבנייה והפיתוח הנדל"ני הפרטיות הגדולות ביותר בארצות הברית. מערכת היחסים הזו התפתחה לשותפות אסטרטגית, המדגישה את התבססותה של LeanCon בתעשייה.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זיו לוי, מנכ"ל וממייסדיה של LeanCon, אמר כי "פרוייקטי בנייה פשוט מורכבים מדי מכדי לתכנן אותם באופן אופטימלי, ועד היום השיטות הקיימות לא נבנו כדי להתמודד עם מורכבות שכזאת, במיוחד בהינתן האתגרים ההולכים וגדלים על הענף. LeanCon המציאה מחדש את תכנון הבנייה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, וכבר היום חוסכת לצוותי הפרויקטים זמן וכסף, תוך הגדלת שיעורי הזכייה במכרזים והגדלת הוודאות."
לוי וספיר טובול, ממייסדי LeanCon כשהאחרון מכהן כ-CTO גדלו שניהם באתרי בנייה לצד אבותיהם שעבדו בענף, וזכו בכך לחשיפה מוקדמת לצדדיה המאתגרים של התעשייה. השניים הכירו במהלך לימודי הנדסה בטכניון ולפני שהשיקו את LeanCon עבדו כמהנדסים בפרויקטים רחבי היקף, שם ראו מקרוב כיצד שינויים קטנים עלולים לשבש תהליכי עבודה שלמים. חוויות אלה עיצבו את החזון המנחה של LeanCon להפוך את שלב תכנון הבנייה לתהליך מבוסס-נתונים, מדויק, ומהיר.
ההבנה המעשית והעמוקה הזו העניקה למייסדים אמינות בקרב ותיקי התעשייה, גם בקרב אלה שגילו ספקנות בתחילת הדרך. כאשר לוי וטובול הציגו לראשונה את הרעיון שלהם בפני פיל ברנשטיין, אחד הקולות הבולטים ביותר בעולם בענף הAEC, תגובתו הייתה גלויה וישירה.
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- טכנולוגית AI ישראלית לניתוח צילומי אויר, תשמש להערכת עמידות מבנים ביפן בפני שריפות ואסונות טבע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל...
"אמרתי להם שהטכנולוגיה נשמעת בלתי-אפשרית, מדע בדיוני." סיפר פיל ברנשטיין. "אבל, תשעה חודשים לאחר מכן, לאחר ש-LeanCon הציגה מוצר בר-קיימא מינימלי (MVP) בפרויקט פעיל במנהטן, השתכנעתי. אני שמח לשמש כיועץ וכמשקיע בזמן שהם פועלים לפתור בעיות אמיתיות ודחופות בתעשייה. השילוב בין הבנה עמוקה של עולם הבנייה וביצוע טכנולוגי ברמה גבוהה הוא בדיוק מה שהופך את LeanCon לכל-כך מעוררת עניין עבור רבים מהתעשייה".
אהרון רינברג, שותף בפירמת ההשקעות האמריקאית אייבקס Ibex Investors אמר: "הצוות של LeanCon בונה יותר מתוכנה, הם מגדירים מחדש את עתיד הבנייה. באמצעות הפיכת שלב טרום הבנייה מתהליך ידני וממושך לתהליך עבודה חכם ואוטומטי, LeanCon מציגה יעילות ויצירת ערך חסרי תקדים בתעשייה שהינה מסורתית מאוד באופייה."
מעבר לשותפויות פרטניות, הבינה המלאכותית של LeanCon מתחילה לייצר אימפקט כלכלי רחב יותר. באמצעות אוטומציה ואופטימיזציה של שלב טרום הבנייה, הפלטפורמה מסייעת להפחית עלויות פרויקטים, לקצר לוחות זמנים ב-20% לכל היותר, ולהגדיל את הרווחיות עבור יזמים וקבלנים, וכך מאפשרת להם לקחת פרויקטים נוספים ולהשקיע בצמיחת החברה. בנוסף, הטכנולוגיה נבחנת לשימוש בתכנון תשתיות ובמגזר הציבורי, שם הפחתת חריגות תקציב יכולה להעניק ערך עצום למשלמי המיסים.
ראיון עם היזמים, זוי לוי וספיר טובול
מה הרקע שלכם:
זיו: אני נמצא בענף הבניה מגיל 8 בן לאבא קבלן, חופשות קיץ היו מתחלקות אצלי לכדורסל בחודש יולי ובאוגוסט באתרי בניה. למדתי הנדסת בנייה בטכניון, שם הכרתי את ספיר. בשנים האחרונות גר בארה"ב עושה תואר שני באוניברסיטת ייל וכאן גם התחברנו שוב והתחלנו לעבוד על LeanCon
ספיר: בן 34 נשוי פלוס 3 בנים מגן יבנה, גם בן לאבא קבלן ככה שאני מכיר את אתרי בנייה מילדות. שירתתי ביחידת יהלו"ם כלוחם וכקצין. סיימתי הצטיינות תואר ראשון בהנדסת בנייה בטכניון ולאחר מכן בחרתי לעשות תואר ראשון ושני במדע המחשב, גם מהטכניון, במטרה לשלב את טכנולוגיות של AI בתחום הבניה, עוד לפני שזה הפך לדבר, לפני ה-Chat GPT וכדומה. הרגיש לי שהעולם הולך לכיוון הזה. יש לי גם ניסיון בפיתוח תוכנה ברפאל והייתי ב-data science באינטל.
מה החברה עושה?
ספיר: LeanCon בונה את צוות הפרי קונסטרקשן או הקדם בנייה, הראשון בעולם שבנוי מ-AI. אנחנו פונים ליזמי נדל"ן עוזרים לחברות בניה לעשות אופטימיזציה לתהליך הביצוע שלהם. הטכנולוגיה שלנו מקצרת תהליך של חודשים למספר דקות בלבד. משפרים את האיכות של התכנון וגורמים לקיצור לוחות זמנים וחיסכון בעלויות. עובדים גם מול חברות בארץ.
זיו: הרעיון ל-LeanCon הגיע מהניסיון של שנינו כמו שספיר אמר שנינו מגיעים מהענף ונמצאים בו מאז הילדות. הניסיון זה מה שחשף אותנו לאתגר של תכנון מדויק של פרויקטי בניה. במקביל, בתור מהנדסים בפרויקטי ענק וגם בתור מתכננים וגם מבצעים, ראינו איך כל שינוי קטן שובר לחלוטין את כל תהליך העבודה כאשר כל ההחלטות קשורות אחת בשניה ומדובר בהמון החלטות. המטרה זה להפוך את כל התהליך למדע מבוסס נתונים מהיר ומדויק.
מתי הוקם הסטארטאפ?
2024.
כמה עובדים?
8 עובדים שנמצאים בישראל. כרגע ספיר נמצא בישראל ואני בארה"ב ועכשיו אנחנו בתהליך של גדילה ונעלה לאוויר משרות נוספות בקרוב.כמה גייסתם עד כה?
גייסנו 6 מיליון דולר, כשהמטרה של הסבב הייתה לגייס 3 ולשמחתנו עקב הביקוש הגדלנו את זה לטיפה יותר.
מי המשקיעים?
זיו: את סבב הגיוס של החברה הובילה פירמת ההשקעות האמריקאית Ibex Investors (אייבקס), בהשתתפות Fusion VC, Newman Architects, TCA LA, Connecticut Innovations, Siegel Capital, וקבוצה מכובדת של משקיעי אנג'ל מעולמות הבנייה, הנדל"ן והטכנולוגיה, וביניהם פיל ברנשטיין, שכיהן כסגן נשיא AEC ב-Autodesk וכיום משמש כסגן דיקן בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת Yale היוקרתית שבארה"ב. יש קבוצה מרשימה של משקיעים פרטיים מעולם הטכנולוגיה.אילו יתרונות יש לכם על פני המתחרות ומה יש למתחרות?
היו הרבה ספקות מאוד גדולים של מומחים בתעשיה בנוגע לאפשרות להוציא את המידע בדרך שאנחנו מספקים אותו, ללא התערבות חיצונית. כאן הבינה המלאכותית נכנסת לעניינים והיתרון שלנו על פני אחרים זה שאנחנו יודעים לספק את התוצר ללא כל התערבות וזה נותן לנו יתרונות. התהליך מתקצר מחודשים לדקות, מה שמאפשר ללקוחות לתכנן הרבה יותר פרויקטים, לקצר לוחות זמנים, עבור חברות גדולות זה גם לחסוך מיליוני דולרים ומעלה את האיכות של התכנון.מה החזון שלכם לחברה? טכנולוגי ועסקי
זיו: החלום מבחינה עסקית הוא לבנות חברה גדולה שתוביל מהפכה בשוק לאורך שנים ותשנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על ענף הבניה ולשם אנחנו שואפים
החלום הגדול באמת זה אוטומציה מלאה בכל תחום התכנון, הביצוע וההבנה של הפרויקט בשלב הכי מוקדם שלו, ולא רק עבור חברות בניה ויזמי נדל"ן שהם הלקוחות הטבעיים הראשוניים שלנו. עוד בשלב הראשון של גיבוש הרעיון לחברה, ניהלנו באזור ה-300 שיחות עם כל השחקנים הקשורים לתחום בין אם חברות קונסטרקשן טק, בנקים, חברות ביטוח אדריכלים, קרנות פיירבט אקוויטי בנוסף לחברות הבניה והמנדסים. לכולם יש את אותה הבעיה ואף אחד לא יודע לענות על 3 שאלות פשוטות: כמה זמן יקח לבנות את הפרויקט, כמה הוא יעלה ואיך להוציא אותו לפועל. אלו השאלות שלינקון עונה עליהן בצורה מאוד איכותית. ובאמת כדי להתכונן לשלב הבא שלנו הבאנו עכשיו משקיעים חדשים.
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
