פודהוצר אקונרגי
צילום: ללא קרדיט

אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות

הפניקס, מנורה, מגדל ומור היו בין המשקיעים המרכזיים; מחיר ההקצאה נקבע על 38 שקל למניה, הנחה של כ-4% על מחיר הבסיס

רן קידר |
נושאים בכתבה אקונרג'י

אקונרג'י אנרגיה מתחדשת  אקונרג'י -0.8%  השלימה גיוס הון משמעותי בהיקף של כ-250 מיליון שקל, באמצעות הקצאה פרטית של 6,578,948 מניות רגילות למספר גופים מוסדיים מהגדולים בשוק. מחיר הקצאת כל מניה נקבע על 38 שק, כ-6.54% מתחת למחיר הנעילה של המניה ביום המסחר שקדם להחלטת הדירקטוריון. מדובר בגיוס שנועד לחזק את מבנה ההון של החברה ולהמשיך לתמוך באסטרטגיית הצמיחה בתחום הפרויקטים המתחדשים.

לפי הדוח המיידי, בין המשקיעים הבולטים נמנות הפניקס, מנורה, מגדל ומור גמל ופנסיה, ששבו להיות בעלת עניין לאחר שחדלו מכך בעקבות דילול טכני בהקצאה קודמת. הגופים המוסדיים הגדולים השקיעו סכומים מהותיים וקיבלו נתח משמעותי מהמניות שהוקצו: מור גמל ופנסיה השקיעה 30 מיליון שקל וקיבלה 789,474 מניות; הפניקס (נוסטרו + עמיתים) השקיעה יחד 60 מיליון שקל וקיבלה 1,580,474 מניות; מנורה מבטחים השקיעה 62,999,972 שקל וקיבלה 1,657,894 מניות; מגדל השקיעה 25 מיליון שקל וקיבלה 657,896 מניות.

בנוסף אליהם, השתתפו בהקצאה גם מיטב, ילין לפידות, הראל, מחוג עובדי חברת החשמל וגופים פיננסיים נוספים. בסך הכול חולקו 6.58 מיליון מניות בהיקף של 250 מיליון שקל. עם השלמת המהלך יגיע שיעור החזקות הגופים שהשתתפו בהקצאה ל-9.94% מהון החברה.

אוריון חיתום הובילה את הגיוס, שהיה אחד מהמהלכים ההוניים הגדולים שביצעה החברה בשנים האחרונות, ומעמיד את אקונרג'י בעמדה טובה יותר לשנה הקרובה, שבה צפויים פרויקטים בהיקפים משמעותיים להגיע לאבני דרך מהותיות.

דוח הרבעון השלישי

לפני כשבוע, דיווחה אקונרג'י על הרבעון השלישי, והציגה שיפור ניכר בפרמטרים התפעוליים מבחינה רבעונית. עם זאת בסיכום תשעת החודשים ישנה ירידה בהיקפי הפעילות, בעיקר בשל דחיית חיבור פרויקטים. במקביל, חברת האנרגיה המתחדשת מעדכנת למטה את התחזיות לשנים 2025-2027 ביחס לתחזית שסיפקה בדוח התקופתי ל-2024.

ברבעון השלישי רושמת אוקנרג'י הכנסות של 5.6 מיליון אירו, לעומת 3.4 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-62%. עיקר השיפור מגיע מהתייצבות בקצב ההקמה ומהתקדמות במספר פרויקטים שנמצאים בשלבי חיבור שונים. לצד זאת, ההפסד התפעולי הצטמצם משמעותית ועמד על כ-336 אלף אירו בלבד, לעומת הפסד תפעולי של כ-4.1 מיליון אירו ברבעון המקביל, שיפור של כ-92%. גם ב-EBITDA נרשם שיפור: 3.2 מיליון אירו ברבעון הנוכחי לעומת 2.1 מיליון אירו ברבעון אשתקד עלייה של כ-56%.

בעוד שבסוף 2024 העריכה החברה כי הכנסותיה יעמדו על 83 מיליון אירו ב-2025, 107 מיליון אירו ב-2026 ו-233 מיליון אירו ב-2027, ולאחר שברבעון השני לא עדכנה את התחזית - אקונרג'י מעדכנת את התחזית למטה משמעותית. 78 מיליון אירו, 68 מיליון אירו ו-152 מיליון אירו בהתאמה. הירידה לא מוגבלת להכנסות בלבד; תחזית ה-EBITDA נחתכת גם היא, מ-78 / 95 / 199 מיליון אירו בתחזית הישנה ל-70 / 56 / 126 מיליון אירו בתחזית החדשה. גם תחזית ה-FFO מראה ירידה ברורה מ-60 / 80 / 161 מיליון אירו ל-60 / 41 / 97 מיליון אירו בהתאמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העדכון מטה נובע משילוב של דחייה בלוחות זמנים לחיבור פרויקטים וירידה במחירי החשמל הפוטו־וולטאי ללא אגירה. לפי הנהלת החברה, העדכון אינו משקף שינוי בצבר הפרויקטים עצמו אלא שינוי בעיתוי המימוש ובהנחות המחיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?