סכסוך בעלים בקבוצת חצי חינם: האשמות קשות של משפחת שלום נגד מוטי קופרלי

מזל שלום ואורית בג-שלום, אלמנתו ובתו של זקי שלום, מבקשות מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות על פירוק השותפות בינן לבין משפחת קופרלי בחברת הנדל"ן קופרלי ושלום - חברת-אחות של רשת חצי חינם. המשפחות שותפות בשתי החברות, ומשפחת שלום מבקשת לחייב את משפחת קופרלי לרכוש את מניותיה (33%). התביעה מעלה, כי הסכסוך נמשך למעלה משנה והגיע לנקודת רתיחה עם מינויו של מוטי קופרלי למנכ"ל בתחילת החודש.

זקי שלום, שהלך לעולמו אשתקד, היה ממייסדי חצי חינם; אלמנתו היא בעלת מניות בשתי החברות; בתו גם היא בעלת מניות והייתה מנכ"לית משותפת של חצי חינם עד תחילת החודש. הנתבע העיקרי הוא מוטי קופרלי, שהקים את הרשת עם זקי שלום, ולצידו בני משפחתו המחזיקים גם הם במניות בשתי החברות; משפחת קופרלי כולה מחזיקה ב-33%.

"עושה בחברות כבתוך שלו"

לטענת שלום, מוטי קופרלי עושה מזה שנים בחברות כבתוך שלו, בניגוד לכללי משטר תאגידי תקין, ללא דיווחים וללא אישור הדירקטוריון. התוצאה היא קיפוח מתמשך שלהן, עד כדי אובדן אמון מוחלט בין הצדדים. מצב זה נוצר לפני שש שנים, כאשר זקי שלום חלה, וקופרלי ניצל את החלל הניהולי כדי לרכז בידיו כוח וסמכויות; לאחר פטירתו של זקי, השתלט קופרלי על קופרלי ושלום - נטען עוד.

שלום אומרות, כי לפני שנה וחצי נבחנה האפשרות להנפיק את חצי חינם, אך קופרלי בלם את המהלך כאשר במסגרת זו נבחנו בצורה מסודרת עסקיה של הקבוצה והיה צורך להסדיר בצורה מקצועית את הממשל התאגידי בה. פניות חוזרות ונשנות של הבנקים חשפו "נתונים מדאיגים בדבר התנהלות החברות והסיכונים הפיננסיים הרובצים לפתחן, כתוצאה מפעילות חד-צדדית" של קופרלי. אורית פנתה שוב ושוב  "לשותפיה, לנושאי המשרה ולדירקטוריוני החברות, והתריעה על ממשל תאגידי לקוי, חוסר שקיפות, מינוף חריג, חובות בין-חברתיים בלתי מוסדרים ושעבודים מהותיים", אך קופרלי בלם את המהלכים שניסתה לקדם לשם פתרון הליקויים.

שלום טוענות: "במקום להשלים את מנגנוני הפיקוח והבקרה, קוּדַם מהלך נגדי של מינוי מוטי קופרלי כמנכ"ל החברות, בהחלטה לאקונית וללא בחינת חלופות, חרף התנגדות התובעת 2 [אורית] ועוד בטרם הובטחו זכויותיה לקבל מידע, לפקח ולהשפיע על החלטות מהותיות. בהמשך נעשה ניסיון להכניס לפרוטוקולי זכויות החתימה תיקונים שיאפשרו למוטי קופרלי לחתום לבדו ביחס ל'עסקאות קיימות', באופן המרוקן מתוכן את מנגנון הפיקוח שנועד להגן על התובעות ומאפשר לו להמשיך ליטול אשראי בסכומי עתק,ללא הסכמתן ותוך סיכון אחזקותיהן. דפוס זה בא לידי ביטוי בשורה של חברות ופרויקטים".

חוב של 197 מיליון שקל לחצי חינם

"מכלול הדברים מלמד על דפוס מתמשך של ריכוז כוח ושליטה, מידע וסמכויות בידי מוטי קופרלי, תוך הותרת התובעות כבעלות מניות מיעוט, ללא יכולת השפעה על התנהלות החברה, כשהן חשופות להשלכות הכלכליות של פעילות החברות, אך ללא יכולת ממשית לפקח, להשפיע או להגן על זכויותיהן. התובעות כבולות, בפועל, למבנה חובות, ערבויות וחשיפות שאינו שקוף ואינו נשלט על ידן, באופן הפוגע בציפייה הלגיטימית שלהן לקחת חלק פעיל, שוויוני והוגן בניהול עניינה של קריש ושל מערך החברות שבאמצעותן מתנהלת פעילותה". במצב זה, הן טוענות, אין מנוס מהפרדה בין הצדדים.

בין היתר טוענות שלום, כי נכסיה של חצי חינם שועבדו לטובת קופרלי ושלום; נכסי הקבוצה משמשים כבטוחה לעסקאות אישיות של קופרלי; חצי חינם הפכה למעשה למממנת של חברות קשורות; קופרלי ושלום חייבות 197 מיליון שקל לחצי חינם; בשנת 2023 הפסידה קופרלי ושלום 86 מיליון שקל וההפסד המצטבר שלה הגיע ל-200 מיליון שקל; בינואר 2025 הטיח קופרלי בקבוק מים לעבר אורית ופגע בפניה ובישיבות אחרות השתמש באלימות מילולית; החברה הקשורה מגדלי שרונים חייבת 42 מיליון שקל לחצי חינם ו-38 מיליון שקל לקופרלי ושלום; החברה הקשורה ארמונות חן יצרה לחצי חינם חשיפה של 80 מיליון שקל; חברת-הבת יקבי בנימינה הפסידה 18 מיליון שקל ב-2023, לאחר שהושקעו בה 200 מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד גיא גיסין, יואל פרייליך ושחר אלפסי-עינב, וטרם הוגש כתב הגנה.