
חברת איתור כספים לקחה מלקוחות כספים על בדיקות "חינמיות"
הרשות להגנת הצרכן קבעה כי אלמוג פתרונות פיננסיים הטעתה לקוחות בשיטתיות, וגבתה מהם כסף עבור "בדיקות" שהובטחו בחינם. בית המשפט בחיפה החליט לעכב חלק מהסנקציות שהוטלו עליה, אך לא את כולן
אלמוג פתרונות פיננסיים והבעלים שלה, מיטל נלי מזרחי, מצאו את עצמן החודש בלב סערה משפטית: הרשות להגנת הצרכן קבעה כי הן "עוסק מפר בנסיבות מחמירות", הקפיאה את פעילותן הפיננסית, ואף הודיעה על כוונה להטיל עליהן עיצום כספי של יותר מ-4 מיליון שקל. באחרונה הגיעה הפרשה לפתחו של בית משפט השלום בחיפה, שהכריע בבקשה לעיכוב ביצוע הסנקציות, ואישר אותו, אך באופן חלקי בלבד ובתנאים מחמירים.
כדי להבין מה עומד מאחורי הפרשה, צריך להכיר את שיטת העבודה שתיארה הרשות. לפי ממצאי החקירה - שכללה עדויות עובדים, תסריטי שיחות, הקלטות ואף חקירה של מזרחי עצמה - השיטה היתה מתוחכמת ביסודה. לקוחות שפנו לחברה בבקשה לקבל הלוואה, קיבלו במפתיע "בשורה טובה": נציג מהחברה ספר להם שמחשב פנימי של משרד האוצר מצא שיש להם כספים ישנים ששוכבים בחברות ביטוח. הוצע להם לאתר אותם, בחינם לגמרי, ואם הם יחליטו למשוך אותם, הם ישלמו עמלה של 20% בתוספת מע"מ. אבל - ואת ה"אבל" הזה, אומרת הרשות, לא תמיד הדגישו מספיק - אם יחליטו לא למשוך, יצטרכו לשלם לחברה 1,800 שקל.
ואז הגיע השלב הבא: הלקוחות הוחתמו על מסמכים שונים, כולל שטר חוב ריק מסכום, מבלי שהוסבר להם כי הם חותמים על שטר חוב ומה המשמעות של הדבר. ומכיוון שכמעט לכולם יש כסף בפנסיה, בגמל, בקרנות השתלמות, "הבדיקה" כמעט תמיד הצליחה.
כאן נקלעו הלקוחות למעין מלכוד 22: האם לפדות את הכסף מוקדם ולשלם מס גבוה, או לא לפדות ולשלם לחברה 1,800 שקל על "בדיקה" שהובטחה בחינם? מי שסירב לשלם, גילה שנפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל.
1,000 תיקים ו-4.5 מיליון שקל
הנתונים שהציגה הרשות לא מותירים הרבה מקום לספק לגבי היקף הפעילות: המבקשות פתחו תיקי הוצאה לפועל נגד כ-1,000 לקוחות, בסכום כולל של לפחות 4.5 מיליון שקל. ב-18 בינואר השנה הודיעה הרשות לחברה שבכוונתה לסווגה כ"עוסק מפר בנסיבות מחמירות". החברה הגישה התנגדות מפורטת, אך הרשות דחתה אותה, וב-1 במרץ נהפכה הקביעה לרשמית.
התוצאות היו מיידיות וחמורות: בנקים וחברות כרטיסי אשראי קיבלו הוראה להפסיק לבצע פעולות תשלום לטובת החברה ולהשיב כספים ללקוחות, ומנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל הוראה שלא לפתוח תיקים חדשים ולעכב הליכים בתיקים קיימים. בנוסף, ב-3 במאי הודיעה הרשות על כוונה להטיל עיצום כספי של 2,726,880 שקל על החברה ו-1,287,352 שקל על מזרחי באופן אישי - ובסך הכל יותר מ-4 מיליון שקל.
בפני השופטת טלי מירום בית משפט השלום בחיפה, טענו עורכי דינה של החברה כי הכל מוגזם. לדבריהם, הלקוחות קיבלו הסבר מלא, פעילות החברה חוקית לחלוטין, ואפילו שופטים רבים שדנו בתביעות שהגישו נגד לקוחות פסקו לטובתה. "הממונה", הכריזו, "נוקט נגדנו הליך חסר תקדים כמעט לחלוטין במשפט הישראלי... בנסיון להפכנו לשעיר לעזאזל במטרה לחנך מוסרית את השוק כולו".
לרשות היתה גרסה שונה לגמרי: החקירה היתה מקיפה ומעמיקה, כולל החקירה של מזרחי עצמה, בניגוד לטענתה שלפיה היא לא נחקרה. לגבי "השעיר לעזאזל", הרשות הצביעה על 1,000 תיקי הוצאה לפועל כראיה לכך שמדובר בפעילות שיטתית, רחבת היקף, ולא בטעות בודדת.
ההחלטה: מחצה על מחצה
השופטת מירום קבעה כי סיכויי הערעור של החברה "אינם גבוהים במיוחד". עם זאת, כשבחנה את מאזן הנוחות, היא ביצעה הבחנה חשובה בין שני סוגי ההגבלות שהוטלו. לגבי ההגבלות על פעילות התשלום - הקפאה גורפת של כל פעולות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי - קבעה השופטת כי ביצוע מלא יביא לשיתוק כלכלי מוחלט ולקריסת החברה. לכן, עיכוב ביצוע ההגבלות הפיננסיות האלה אושר.
- חייבה לקוחות שנה אחרי בקשת הניתוק: הוט תקנס ב-2.5 מיליון שקל
- מחיר ההטעיה: שיטת ה"מלגות" של מכללת גורילה עלתה לה 4.8 מיליון שקל
אבל כשמדובר בהוצאה לפועל, שבה הכף נטתה לצד אחר לגמרי, "אינטרס הלקוחות", כתבה השופטת, "גובר על אינטרס המבקשות לגבות מלקוחות אלו כספים שלפי קביעת הממונה מקורם בהטעייתם". כלומר, "קבלת בקשת המבקשות לעיכוב ביצוע ההגבלות הקשורות לתיקי ההוצל"פ משמעה המשך הליכי הגבייה כנגד לקוחותיה, תוך פגיעה צרכנית בהם, ולמעשה בחברה הצרכנית כולה, עניין שיש להפסיקו לאלתר". למעשה החברה לא תיסגר כלכלית, אך תיקי ההוצאה לפועל שהיא פתחה נגד הלקוחות נשארים מוקפאים.
כדי לזכות בעיכוב הביצוע החלקי הזה, נדרשות המבקשות להפקיד ערובה של 200 אלף שקל,בשני תשלומים: 100 אלף שקל עד 1 ביולי ועוד 100 אלף שקל עד 1 באוגוסט.
יש לכל עניין עוד שכבה. מתברר שזו לא הפרשה המשפטית הראשונה של מיטל מזרחי עם הרגולטורים. ב-12 בינואר 2026 כבר הוטל עליה עיצום כספי בסכום של 2.3 מיליון שקל על ידי הממונה על רשות שוק ההון, בעקבות ביצוע עסקות פנסיוניות ללא רישיון יועץ פנסיוני, ועל העיצום הזה היא הגישה ערעור נפרד, שבו מציגה את אותה טענת "שעיר לעזאזל". גם שם היא ביקשה עיכוב ביצוע פטור מערובה, ואושר עיכוב הביצוע, אך בכפוף ל-300 אלף שקל ערובה.