מאסאושי סון נגד חוות השרתים בחלל: "פנטזיה רחוקה שלא תפתור את המחסור ב-AI"
מייסד סופטבנק מטיל ספק ברעיון השאפתני להעביר את מחשוב העל למסלול סביב כדור הארץ, ומבהיר כי קצב הפיתוח איטי מדי מול הצרכים המיידיים של השוק. מנגד, מי שעשויה להרוויח מטילת השרתים לשמים היא בעיקר SpaceX של אילון מאסק, שזקוקה לחוזי שיגור חדשים
מאסאושי סון, המייסד והמנכ"ל הכריזמטי של חברת ההשקעות היפנית סופטבנק, מצנן את ההתלהבות הגלובלית סביב אחד הפתרונות העתידניים והמדוברים ביותר בתעשייה. סון מעריך כי פרויקטים להקמת חוות שרתים במסלול סביב כדור הארץ אינם מספקים פתרון מעשי או כלכלי למחסור החמור בכוח חישוב, המאפיין את תעשיית הבינה המלאכותית בשנים האחרונות. לדבריו של איל ההון היפני, הידוע בהימורי הענק הטכנולוגיים שלו, גם אם הרעיון השאפתני הזה יוכח בסופו של דבר כיתרון ויתממש מבחינה טכנית, משך הזמן הנדרש להקמתו יהיה ארוך מדי ביחס לקצב ההתקדמות המהיר והתחרות הרצחנית הנוכחית בשוק .
הצורך בפתרונות יצירתיים נולד בעקבות הזינוק הפנומנלי בביקוש למעבדים גרפיים ולמאיצים ייעודיים, הנדרשים לאימון והרצה של מודלי שפה ענקיים שצורכים כמויות עצומות של אנרגיה וחישוב. חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארטאפים ברחבי העולם מתמודדות כיום עם קשיים פיזיים קשיחים על פני הקרקע: מחסור חמור באספקת חשמל, אתגרי קירור מורכבים וזמינות נמוכה של שטחי נדל"ן מתאימים. עלויות ההקמה רק הולכות וצומחות, והליכי רישוי ממשלתיים ממושכים מאטים משמעותית את הרחבת התשתיות הקרקעיות הקיימות. הרעיון להעביר חלק ניכר מעומס המחשוב אל מחוץ לאטמוספירה נועד לעקוף את המגבלות האלו, אך סון טוען בתוקף כי הזמן הנדרש להשלמת מערכת חללית כזו הוא ארוך מכדי להשפיע על מפת האינטרסים ותמונת המצב הנוכחית בענף.
הנהנית המרכזית מהמודל החללי: תעשיית השיגורים של מאסק
הניתוח הפיננסי של המודל החללי חושף כי השאלה למי משתלם המהלך הזה מובילה בעיקר לזרוע אחת - שיגור לוויינים קטנים לחלל והצורך בהחלפתם בתדירות גבוהה עקב שחיקה מייצרים ביקוש קשיח ומתמשך לשירותי שיגור מסחריים. חברת SpaceX השולטת כיום ביד רמה ובנתח שוק בלעדי בשוק השיגורים העולמי, היא הנהנית המרכזית מהיקף השיגורים המונומנטלי הנדרש לפרויקטים מסוג זה, בדומה למודל הכלכלי שמניע את רשת הלוויינים של סטארלינק. הערכות מעודכנות בשוק ההון מצביעות על כך שבלי לווייני סטארלינק, נתח השוק של החברה היה נמוך בהרבה, ומודל עסקי המבוסס על קונסטלציות לוויינים גדולות עשוי לחזק משמעותית את פעילות השיגורים הרווחית של מאסק, גם אם הוא אינו פותר את המצוקה האמיתית של מחשוב ה-AI על הקרקע.
מאידך, מספר החברות שמגייסות הון סיכון לפיתוח שבבים ייעודיים ופתרונות ארכיטקטורה חדשים על הקרקע הולך וגדל. דוגמה מובהקת לכך היא סבב גיוס ענק של 650 מיליון דולר שביצעה לאחרונה חברה בולטת בתחום, שמטרתו להאיץ פיתוח חלופות מעשיות שיכולות להקל את העומס הקיים כבר ברבעונים הקרובים, ולא לפרויקטים ארוכי טווח שנמדדים בעשורים. השחקנים המרכזיים בשוק מחזיקים באינטרסים מנוגדים: חלקם מושקעים עמוק בתשתיות ובחוות שרתים קרקעיות, בעוד שאחרים עשויים להרוויח מהרחבת פעילות השיגורים לחלל.
צריך לזכור: הגדלת קיבולת החישוב בטווח הקצר והבינוני נשענת ותמשיך להישען בעיקר על השקעות מסורתיות בתשתיות רשת החשמל, שיפור היעילות האנרגטית של השבבים עצמם והקמת מתקנים באזורים גיאוגרפיים עם זמינות גבוהה וזולה יותר של אנרגיה ירוקה. פרויקטים חלליים, גם אם יתפתחו ויוכחו ככלכליים, צפויים להשפיע על השוק רק בשלב מאוחר בהרבה, בעוד שהקרב על הובלת ה-AI מוכרע כאן ועכשיו.
לקריאה נוספת ב-ביזפורטל: ההנפקה שתשנה את כל מה שחשבתם על תעשיית החלל
