אפקט טראמפ ומדד פלוסי: האם כדאי לעקוב אחר השקעות של פוליטקאים?

השוק האמריקאי חווה בעשור האחרון תופעה פסיכו-פיננסית מרתקת ומדאיגה כאחד, הזוכה בפי אנליסטים לכינוי "אפקט הסלבריטאי הפיננסי". כאשר דמות בעלת השפעה גלובלית, ובוודאי נשיא כמו דונלד טראמפ, מבצעת פעולה פיננסית מדווחת, השוק מגיב בתנודתיות חריפה ובזינוקי שערים מיידיים. המקרה הנוכחי של חברת אקסון אנטרפרייז Axon Enterprise 8.11%   , הפועלת בתחום בטכנולוגיות אכיפת חוק, ביטחון פנים ושיטור דיגיטלי, מהווה דוגמה קלאסית לאופן שבו חשיפת פוזיציה של אישיות רמת דרג הופכת למנוע צמיחה מלאכותי למניה, לפחות בטווח הקצר.

אקסון, שמוכרת לציבור הרחב בעיקר בזכות מותג מכשירי הטייזר (Taser) ומערכות מצלמות הגוף המשטרתיות שלה, ביססה את מעמדה בשנים האחרונות כספקית מונופוליסטית כמעט של פתרונות טכנולוגיים ורשתות ענן עבור סוכנויות אכיפת חוק בארה"ב וברחבי העולם. החברה נהנית מביקוש קשיח ויציב, אך הראלי המטאורי האחרון שלה אינו נובע בהכרח משינוי פונדמנטלי דרמטי בדוחותיה הכספיים האחרונים, אלא מאפקט הדומינו שיצרה הידיעה על כניסתו של טראמפ להשקעה בה. 

טראמפ רכש "בין מיליון ל-5 מיליון דולר" ממניות החברה בפברואר, אולם הידיעה על כך הגיע לציבור רק בסוף מאי בדו"ח הרבעוני שהנשיא מפרסם על אחזקותיו. הרכישה הקטנה יחסית "הסתתרה" בין הרבה כמה אלפי עסקאות אחרות של מעל אלף מניות ותעודות סל, ולא משכה תשומת לב מיוחדת. יש לציין שמדובר בהיקף עסקאות חריג אפילו עבור טראמפ, וגרם לסיקור נרחב, אולם תשומת הלב לא התמקדה ברכישה הקטנה יחסית.

השבוע פרסמו באתר CNBC כי שבועיים לאחר שטראמפ רכש את המניה, היא זכתה במכרז בשווי 220 מיליון דולר. סביר להניח שהיא הייתה זוכה במכרז בכל מקרה, שכן היא, כאמור, החברה המובילה בתחום, אולם יש כמובן כאלו החושדים שיש קשר בין הדברים. בבית הלבן, כמובן, מכחישים כל קשר. תגובת השוק לפרסום של CNBC הייתה פחות להזעזע מהשחיתות לכאורה, ויותר בכיוון לרוץ לקנות את המניה. כך טיפסה המניה בכ-10% ביום שני, והיום היא מטפסת בכ-8% נוספים. 

הנדסת השוק: ממכתבי וורן באפט ועד לתעודות הסל של ננסי פלוסי

היסטורית, השווקים הפיננסיים תמיד נשאו את עיניהם אל מהלכיהם של "משקיעי על". במשך עשורים, היו אלו המכתבים השנתיים של וורן באפט לבעלי המניות של ברקשייר האת'וויי, או הצהרות של מנהלי קרנות גידור אגדיים כמו ג'ורג' סורוס וביל אקמן, שהיו מקפיצים או ממוטטים מניות. אלא שבעידן הנוכחי, המאופיין ברשתות חברתיות מהירות, נגישות מידע אפסית, ומסחר חופשי באפליקציות, חוקי המשחק השתנו. כיום, המשקיעים גילו "אלפא" חדשה ומפוקפקת: מעקב צמוד וחיקוי עסקאות של חברי הקונגרס, הסנאט והממשל האמריקאי.

הדוגמה החריפה והמוכרת ביותר לתופעה זו היא ננסי פלוסי, לשעבר יו"ר בית הנבחרים האמריקאי. פלוסי ובעלה, איש העסקים פול פלוסי, הפכו לאגדה חיה בקרב קהילות המסחר בטוויטר ובטיקטוק בזכות תזמונים מעוררי השתאות ברכישת אופציות ומניות של ענקיות הטכנולוגיה, ביניהן, מיקרוסופט, גוגל ואפל. התזמונים הללו התרחשו לא פעם שבועות או ימים ספורים בלבד לפני שהממשל האמריקאי העביר חוקים רגולטוריים משמעותיים (כמו חוק השבבים - CHIPS Act) או העניק חוזי עתק ממשלתיים שדחפו את הסקטורים הללו לשיאים חדשים.

העיסוק הציבורי בהצלחה הפנומנלית של פלוסי – שלעיתים קרובות עקפה את ביצועי מדד ה-S&P 500 בעשרות אחוזים בשנה – הגיע לממדים כה מסיביים, עד שבשנת 2023 הושקו בוול סטריט תעודות סל ייעודיות העוקבות באופן אקטיבי אחר הדיווחים הפיננסיים של חברי הממשל. תעודות כמו NANC (העוקבת אחר פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית) ו-KRUZ (העוקבת אחר הרפובליקנים) מאפשרות למעשה למשקיע הקטן ברחוב לבצע "חיקוי עיוור" של תיקי ההשקעות של מקבלי ההחלטות בוושינגטון, מתוך הנחה מובלעת שלהם יש את "מידע הפנים" הטוב ביותר לגבי המדיניות הכלכלית העתידית. בעוד התעודה העוקבת אחר הרפובלקנים נסגרה, את התעודה ה"דמוקרטית" עדיין פעילה והניבה כ-11% מתחילת השנה, בדומה לנאסד"ק. 

כשמידע הפנים חושף את הסיכון המוסרי: פרשת הקורונה בסנאט

אפקט המעקב אחר פוליטיקאים אינו תמיד סיפור של עליות שערים אופטימיות; לעיתים הוא חושף את הצד האפל והציני של הקשר בין הון לשלטון. הדוגמה ההיסטורית המהדהדת ביותר התרחשה בתחילת שנת 2020, שבועות ספורים לפני שנגיף הקורונה התפרץ במערב ושיתק את הכלכלה העולמית. מספר סנאטורים אמריקאים בכירים, ובהם יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט דאז ריצ'רד בר והסנאטורית קלי לופלר, השתתפו בתדרוכים ביטחוניים ורפואיים חסויים שתיארו את חומרת המגפה המתקרבת. מיד לאחר אותן פגישות סגורות, ובטרם נחשף המידע לציבור הרחב, מכרו הסנאטורים מניות בשווי מיליוני דולרים, בעיקר בסקטורים רגישים כמו תיירות ומלונאות, ורכשו מניות של חברות המייצרות ציוד הגנה רפואי ועבודה מרחוק. כאשר דבר המכירות הללו דלף לציבור, הוא יצר אפקט דומינו חריף של פאניקה, כשהמשקיעים הקטנים מבינים שמקבלי ההחלטות "בורחים מהספינה" ומיהרו למכור גם הם, ובכך העמיקו את אחת מקריסות השוק המהירות בהיסטוריה.

באופן דומה, גם סלבריטאי טכנולוגיה ומנהלי חברות משפיעים על השוק בצורה מלאכותית. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, הוכיח אינספור פעמים כי ציוץ בודד שלו מסוגל להשפיע על מחירי המניות בצורה דראסטית. זכור במיוחד המקרה שבו צייץ מאסק את המילים "Use Signal" (הכוונה הייתה לאפליקציית המסרים המאובטחת). משקיעים נלהבים ועיוורים מיהרו לחפש את השם בוול סטריט ורכשו בטעות את מניית Signal Advance, חברה קטנה ונידחת לייצור מכשירים רפואיים שאין לה שום קשר לאפליקציה. המניה ההיא זינקה בתוך ימים ספורים במעל 11,000%, רק כדי לקרוס חזרה אל הקרקע ברגע שהטעות התבררה – מותירה אלפי משקיעים קטנים עם הפסדי עתק.

• קרוגמן מזהיר: גם אם המלחמה באיראן תסתיים, ההקלה הכלכלית תגיע באיחור
• דרמה בארה"ב: משרד המשפטים ביטל צווים שדרשו מעיתונאים לחשוף מקורות

הביקורת הציבורית ההולכת וגוברת סביב ביצועי היתר המקריים (או שלא) של חברי הממשל, לצד השקות של כלים כמו תעודת ה-NANC, הולידו בשנים האחרונות לחץ פוליטי חסר תקדים לשינוי חקיקתי דרמטי. חוק ה-STOCK של 2012, שהסתפק בדרישת שקיפות ודיווח בדיעבד, נתפס כיום בעיני רבים כ"חסר שיניים". כתוצאה מכך, קואליציות חוצות מפלגות של סנאטורים וחברי קונגרס מקדמות יוזמות חקיקה אגרסיביות יותר, דוגמת "חוק האתיקה בקונגרס" (ETHICS Act) ו"חוק בניית האמון בקונגרס" (TRUST Act). הצעות חוק אלו שואפות לאסור לחלוטין על חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם התלויים בהם, לסחור במניות בודדות במהלך כהונתם, ולחייב אותם להעביר את נכסיהם ל"נאמנות עיוורת" או להסתפק בקרנות סל רחבות ומדדים בלבד. בעוד שהמתנגדים טוענים כי הדבר ירחיק כישרונות מהמגזר הציבורי, התומכים מדגישים כי מדובר בצעד קריטי לשחזור אמון הציבור, שנשחק מהתחושה שלנבחרי הציבור יש יתרון לא הוגן על פני המשקיע הקטן ברחוב.

המלכוד הפיננסי: מדוע חיקוי עיוור הוא אסטרטגיה עם תוחלת הפסד מובנית?

במקרה הנוכחי של אקסון, התיאוריה של המשקיעים פשוטה ואינטואיטיבית: ממשל טראמפ ידוע בגישתו הניצית התומכת בהגברת תקציבי הביטחון הלאומי, חיזוק זרועות השיטור הפדרליות, והקשחת האכיפה בגבולות. מכיוון שאקסון היא השחקנית הדומיננטית ביותר באספקת הטכנולוגיה לגופים אלו, השוק מניח שהיא תהיה הנהנית הישירה מחוזים ממשלתיים שמנים בשנים הקרובות. כלומר, יש סיבות לקנות את המניה מלבד העובדה שטראמפ השקיע בה, אך יחד עם זאת, לא מעט מייחסים את ה עליה האחרונה למגמת חיקוי הפוליטקאים. אולם חשוב להבין כי אסטרטגיית החיקוי הזו סובלת משני כשלים מבניים חמורים המציבים את המשקיע הממוצע בעמדת נחיתות מובהקת:

1. פער הזמנים הדיווח והרס ה"אלפא" החוק האמריקאי מחייב פוליטקאים לדווח על כל פעולה פיננסית. עם זאת, החוק מעניק להם חלון זמן מרווח של 30 עד 45 ימים לבצע את הדיווח בפועל. בניגוד לכך, המידע על תיק המניות של טראמפ מגיע לציבור במסלול שונה דרך הצהרת ההון הרשמית, ולכן פער הזמנים גדול אף יותר. המשמעות עבור המשקיע הקטן היא שכאשר אתה קורא בחדשות שדונלד טראמפ או ננסי פלוסי קנו את מניית אקסון, אתה רואה תמונת מצב של עסקה שבוצעה לפני שבועות. במהלך הזמן הזה, ייתכן שלא מעט מקורבים ואולי אפילו המוסדיים הגדולים כבר הקפיצו את מחיר המניה, והמשקיע הקטן מגיע "אחרי המסיבה" וקונה את הנכס במחיר שיא מנופח. כך לדוגמה, טראמפ ביצע את הרכישה בפברואר, אך הציבור הרחב התוודע אליה רק שבועות רבים לאחר מכן. 

2. מכפילים מתוחים והתעלמות משווי הוגן: אקסון היא חברת צמיחה נהדרת, אך היא נסחרת באופן מסורתי במכפילי רווח ומכפילי מכירות גבוהים מאוד, המגלמים בתוכם ציפיות לצמיחה אגרסיבית במיוחד. כאשר "אפקט טראמפ" מכה במניה ומעלה ללא שינוי בשורת הרווח או ההכנסות, המכפילים הופכים למתוחים ומסוכנים עוד יותר. במצב כזה, החברה הופכת ל"מתומחרת לשלמות" כל פספוס קל שבקלים בתחזיות הרבעוניות, או עיכוב בחתימת חוזה ממשלתי, עלול להוביל לתיקון פתאומי וחד כלפי מטה.

מבט מאקרו-כלכלי רחב יותר מראה כי סביבת המסחר הנוכחית אינה סלחנית לעיוותי תמחור. אף על פי ששיעורי הריבית בארה"ב נמצאים במגמת התייצבות ואף ירידה מתונה, עלויות המימון של חברות המוגדרות כחברות צמיחה נותרות גבוהות יחסית לעשור הקודם. אקסון, כחברה שמשקיעה מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח של מערכות בינה מלאכותית (כמו זיהוי פנים אוטומטי, ניתוח וידאו מבוסס AI ומערכות מחשוב לניידות משטרה), רגישה מאוד לעלויות הון אלו. יתרה מכך, אקסון כבר אינה פועלת בחלל ריק. שוק ניתוח הנתונים והאבטחה הדיגיטלית חווה כניסה מסיבית של ענקיות טכנולוגיה וביטחון מסורתיות, המפתחות פתרונות מתחרים המאיימים לשחוק את שולי הרווח הגבוהים של החברה בטווח הארוך.מעבר לכך, קיים אלמנט "הסיכון הפוליטי הדו-כיווני". השקעה בחברה שכל התזה סביבה נשענת על זהות הממשל היא חרב פיפיות. מדיניות פוליטית היא הפכפכה, וסדרי עדיפויות של תקציבים פדרליים יכולים להשתנות בן לילה בשל לחצים ציבוריים או שיקולים קואליציוניים. בנוסף, רגולציה מחמירה והגבלות חדשות על פרטיות, שימוש בבינה מלאכותית באכיפת חוק, או פיקוח על טכנולוגיות מעקב, עלולות לפגוע ישירות בליבת הפעילות של אקסון ולהפוך את קטליזטור הצמיחה הפוליטי למשקולת כבדה.

ההיסטוריה של השווקים הפיננסיים רצופה בסיפורים על מניות שזינקו בגלל "הייפ" של אישי ציבור וקרסו לאחר מכן. בשנות התשעים, כל מניה שזכתה לאזכור חיובי בתוכניות טלוויזיה פופולריות חוותה זינוקים דומים. הלקח שנלמד אז, ורלוונטי מתמיד היום, הוא שהשוק נוטה לתקן את עצמו. בסופו של יום, מחיר המניה חייב לשקף את היכולת של החברה לייצר תזרים מזומנים חופשי ולחלק דיבידנדים, ולא את זהות בעלי המניות שלה. עבור המשקיע הממוצע, הכלל החשוב ביותר נותר "עשה את המחקר שלך" (DYOR). לפני רכישת מניה, יש לבחון את הדו"חות הכספיים, את המאזן, את רמת החוב ואת היתרון התחרותי של החברה (ה"חפיר" הכלכלי). האם אקסון אכן תרוויח מהמדיניות של טראמפ? ייתכן שכן. אך האם זה מצדיק רכישה עיוורת במחיר הנוכחי? התשובה לכך מורכבת הרבה יותר.

• מהפכת ה-GLP-1: מדיקייר מרחיבה את הכיסוי לתרופות הרזיה
• מהפכת הסטייבלקוין: ענקיות הפיננסים משיקות את ה-Open USD