ברקת: אין לי אמון בממונה על התחרות; כהן: אין לכך סיבה

עימות ישיר, אם כי מנומס, באולם ג' של בית המשפט העליון בין שר הכלכלה, ניר ברקת, לבין הממונה על התחרות, מיכל כהן. זאת, בסיבוב המשפטי השני סביב בקשתו של ברקת להדיח את כהן, כאשר בג"ץ דן שוב בנושא בהרכב מורחב.

בג"ץ קבע בשנה שעברה, כי ברקת רשאי להתחיל בהליך הדחתה של כהן ולבקש מנציב שירות המדינה דאז, דניאל הרשקוביץ, לכנס את ועדת המינויים של הנציבות כדי לדון בטענותיו כלפיה. הרשקוביץ אימץ במקור את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולפיה אין תשתית מספקת לתחילת ההליך, אך בג"ץ קיבל את עתירת ארגון הימין לביא והורה לו לכנס אותה. פסק הדין ניתן בידי השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין, מול דעתו החולקת של השופט חאלד כבוב. המהלך הוקפא עם ההחלטה על דיון נוסף.

הנשיא יצחק עמית נענה לבקשתה של בהרב-מיארה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. בדיונים נוספים מצטרפים לפחות שני שופטים להרכב המקורי, כאשר המצטרפים הם לרוב לפי הסניוריטי. מאחר שאלרון כבר פרש, נוספו הפעם שלושה שופטים - עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. הדיון עסק הן בסמכותו של הנציב שלא לכנס את הוועדה, והן בשאלה האם משבר אמון - כפי שנימק זאת ברקת - הוא עילה מספקת להדחה.

ברק-ארז: אולי הלכתם קצת רחוק מדי

בא כוחה של בהרב-מיארה, עו"ד יונתן ברמן, אמר בדיון, כי היא מבקשת לקבוע שסמכותו של הנציב לכנס את הוועדה היא מינהלית ונתונה לשיקול דעתו, וזאת על פי החלטת הממשלה. סולברג אמר, כי לכאורה מדובר במהלך המנוגד להחלטת הממשלה, ו"שנתיים וחצי לאחר שהשר הגיש את הבקשה - לא התקדם מילימטר וכנראה גם לא יתקדם, כי אנחנו ערב בחירות. שומרי הסף שמרו בעוז שהתהליך לא יתקדם. בוועדה יש אנשים רציניים; אם יראו שאין עילה - יקבלו החלטה מתאימה".

ברק-ארז: "אולי הכוונה הייתה נכונה, אבל אולי הלכתם קצת רחוק מדי. אני מבינה את הטענה של האפקט המצנן ואת זה 'ההליך הוא העונש'. אבל אפשר להגיע לדחייה על הסף בדרך אחרת: אם הנציב חושב שאין עילה, הוא יציג זאת בפני חבריו לוועדה והם יחליטו, בלי לזמן את האדם ובלי לחייב אותו לשכור עורך דין". כבוב הביע תמיכה בהצעה.

שטיין אמר, כי אינו מקבל את עמדתה של בהרב-מיארה, משום שהיא מתנגשת חזיתית בחוק ומשום שאין לנציב סמכות מפורשת למנוע את כינוס הוועדה. "אני יושב פה כבר שמונה שנים; אני אראה ערעור אזרחי שאין לו בסיס, לא אכנֵס את שני חברַי [כדי לדחותו כפי שקובע החוק]?" כבוב מצידו אמר, כי הפסיקה הייתה קלה מבחינתו, כי ברקת לא הגיב לטענה לפיה ההדחה נובעת משיקולים זרים.

שטיין: מה עם האפקט המצנן על הממשלה?

סולברג הוסיף: "השרים רואים שלא מספיק שהחוק מקנה להם סמכות, לא מספיק שהשר רוצה לממש אותה בדרך המלך, לא מספיק שבסוף הדרך כנראה יצטרך לעמוד לביקורת שיפוטית, לא מספיק שניתן פסק דין לטובתו. אולי משהו בשמירת הסף גורע מן הסמכות? גורם לכך שאי-אפשר להפעיל אותה? אנחנו מבקשים לא רק להתכתב עם הסמכות, אלא להפעיל אותה".

שטיין הוסיף: "מה עם האפקט המצנן על הממשלה?" הוא העיר, כי הממשלה תוכל לבטל את החובה להיוועץ בוועדת המינויים, "ואז מה תעשו?" לדבריו, הממשלה לא התכוונה לכך שהנציב יחליט לבדו שאין עילה לפתיחת ההליך.

ברק-ארז ביקשה מבא כוחו של ברקת, עו"ד אהרון טופר, להתייחס לחשש מפני אפקט מצנן על עובדי מדינה בכירים, שמא ניתן יהיה להתחיל ללא בסיס בהליך להדחתם. כבוב הוסיף את החשש שמא עובדים כאלה יהססו לקבל החלטות בניגוד לעמדתו של השר. עמית, ברק-ארז ושטיין הסתייגו מטענתו של עו"ד יצחק בם, בא כוחה של לביא, לפיה אין כל מקום לחשוש מפני אפקט מצנן.

• במשמרת של ברקת: ציבור הצרכנים נותר ללא הגנה מספקת
• דרוש פראייר שיקנה שליטה חלקית במיטב במחיר מנופח - הסיבה שהמניה ירדה היום

כהן: סירבתי לחקור את החברה המרכזית

ברקת אמר, כי הפער הגדול ביותר שמצא במשרד הוא ברשות התחרות, ורצונו לחזק אותה ולא לקרוא תגר על עצמאותה. "לצערי הרב אין לי אמון במי שמוביל את המערכת הזאת, שאיננה מתפקדת. קראתי לה לשיחה, וזה נהוג בעולמות שלנו - לקרוא למנהלים שאני לא חושב שנכון שימשיכו. זה מתוך כבוד למנהלים. אני יודע לבנות מנהלים, מיניתי מאות מנהלים בכירים, ולעיתים יודע מתי צריך לסיים כהונה". הוא תהה מדוע הייעוץ המשפטי חושש מבירור הטענות בוועדה, והבהיר שאין לו שום כוונה להתערב בתיקים פליליים ספציפיים של הרשות.

כהן אמרה, כי אין לה כל מחלוקת עם ברקת לגבי מדיניותו וכיווני החקיקה שהוא מבקש להוביל. לדבריה, היא הבהירה לו זאת בכל הזדמנות וקיים שיתוף פעולה שוטף עימו. היא מסכימה עימו שיש צורך בפעילות פרו-אקטיבית ובאכיפת חוק התחרות במקרים הדרושים, ועם הדגש שברקת מבקש לשים על תחומי המזון והפארם. "מעולם לא עשיתי דבר שפגע באמון השר. מעולם לא שיקרתי, מעולם לא הסתרתי דבר, כל בקשה ושאלה נענו בצורה מלאה ושקופה", הוסיפה. "הטענה היא על יכולות מקצועיות".

לדברי כהן, המחלוקת היחידה התגלעה במארס 2023 ונבעה מבקשת מנכ"ל המשרד דאז, אמנון מרחב, לנקוט בפעולות אכיפה נגד החברה המרכזית (זכיינית קוקה-קולה), והיא הבהירה שאין לכך בסיס מקצועי ואכיפה. ברקת חזר על דרישה זו בפגישה עימה ואף הביע כעס על כך, טענה. היא הסתייגה מהצעתה של ברק-ארז ואמרה, שכל כינוס של הוועדה יפגע במעמדה.