חברות התשלומים עוברות לפיקוח רשות ניירות ערך: 33 חברות כבר קיבלו רישיון

רשות ניירות ערך השלימה שלב מרכזי בהסדרת שוק התשלומים בישראל. עם סיום תקופת המעבר שנקבעה בחוק, חברות שהיו מפוקחות בעבר בידי רשות שוק ההון ונדרשו להמשיך לעסוק בשירותי תשלום, עברו למסלול רישוי ופיקוח ייעודי של רשות ניירות ערך.

החל מהחודש, חברה שמבקשת להעניק שירותי תשלום נדרשת להחזיק ברישיון חברת תשלומים. הרישיון חל על פעילויות כגון ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום, סליקת תשלומים וייזום תשלומים. החוק נועד ליצור מסגרת פיקוח מותאמת לחברות פינטק ולגופים חוץ-בנקאיים שפועלים בתחום, לצד חיזוק ההגנה על כספי הלקוחות.

עד כה העניקה רשות ניירות ערך רישיונות ל-33 חברות בתחום, ובהן: גוגל תשלומים, רבולוט תשלומים ישראל, נאייקס ישראל, גמא ניהול וסליקה, טרנזילה, קארדקום, GMT טק אינוביישן, וייז איי.אל.אס, פספורטכארד שירותים פיננסיים ו-019 שירותי תשלום. לפי הרשות, 11 בקשות נוספות נמצאות בשלבי בחינה מתקדמים.

מהיום: בלי רישיון ייעודי אין פעילות בתשלומים

עד כניסת ההסדרה החדשה, חלק מהחברות בתחום פעלו מכוח רישיון למתן שירותים פיננסיים, שניתן על ידי רשות שוק ההון. כעת, מי שמעניק שירותי תשלום נדרש להחזיק ברישיון ייעודי מרשות ניירות ערך.

המשמעות היא שהחברות נדרשות להוכיח כי יש להן מערכות מתאימות, מנגנוני אבטחת מידע, ניהול סיכונים, ממשל תאגידי, מערכי ציות והגנות על כספי לקוחות. הרישיון אינו ניתן באופן אוטומטי, וחברה שלא עמדה בתנאים שנקבעו בחוק אינה יכולה להמשיך להציע שירותי תשלום.

הפיקוח החדש אינו מחליף את הפיקוח על הבנקים או על חברות כרטיסי האשראי. בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים בעלי חשיבות יציבותית ממשיכים להיות מפוקחים בעיקר בידי בנק ישראל, בעוד רשות ניירות ערך מפקחת על חברות התשלומים החוץ־בנקאיות.

מה הלקוחות ובתי העסק צריכים לבדוק לפני שמצטרפים לשירות

מבחינת לקוחות ובתי עסק, השינוי אמור להקל על זיהוי חברות שפועלות ברישיון. רשות ניירות ערך ממליצה לציבור לבדוק באתר שלה אם חברה שמציעה שירותי תשלום מופיעה ברשימת הגופים המורשים, במיוחד כאשר מדובר בשירותי העברת כספים, ארנקים דיגיטליים, סליקה או פתרונות תשלום לעסקים.

הרישוי אינו מבטיח שכל שירות יהיה זול יותר או מהיר יותר, אך הוא קובע רף אחיד יותר של דרישות תפעוליות ופיננסיות. מבחינת הרשות, המטרה היא לאפשר לחברות טכנולוגיה להיכנס לשוק ולפתח פתרונות חדשים, בלי לוותר על פיקוח, אבטחת מידע והגנה על כספי הלקוחות.

יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, אמר כי הרישוי והפיקוח נועדו לקדם חדשנות ותחרות, לצד שמירה על האינטרסים של המשתמשים וחיזוק האמון במערכת הפיננסית. לדבריו, הרשות מבקשת לאפשר לחברות איכותיות לצמוח, תוך הקפדה על ניהול תקין, בקרה והגנה על כספי לקוחות.

• התעשייה האווירית, חנן מור ורמי לוי: שנת שיא בעיצומים הכספיים של רשות ניירות ערך
• השקיעה בנכס מיליוני שקלים בודדים - והעריכה את שוויו במאות מיליונים: רשות ניירות ערך חושפת כשלים

הפיקוח עובר לרשות ניירות ערך: מה משתנה לחברות הפינטק

המעבר לרישוי ייעודי הוא חלק מחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. החוק נועד לפתוח את תחום התשלומים לתחרות רחבה יותר מול הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וליצור מסגרת לפעילות של חברות פינטק, חברות סליקה, ארנקים דיגיטליים וגופי ייזום תשלום.

עבור החברות, המשמעות היא מעבר מפיקוח פיננסי כללי למסגרת שממוקדת בפעילות תשלומים. הן נדרשות לעמוד בתנאים ברורים יותר בכל הקשור לשמירה על כספי הלקוחות, ניהול סיכונים, טיפול בתקלות, אבטחת מידע וממשל תאגידי.

רשימת החברות שקיבלו רישיון כוללת גם את אוקס פינטק, אי.סי.פי פיננסים, איגוד הסליקה הישראלי, איירוולקס ישראל, אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, בי טי בי מימון, גרואו פיימנטס, יופיי סליקה, ישראטרנספר, לאיה גלובל, מאש תשלומים, נימה שפע ישראל, סייפקאש, פאיימי, פרי פיי, קלירשיפט, קרנסי גייט, רי־ווייר, ש.ט.ב יוניון וחברות נוספות.

השלמת תקופת המעבר אינה מסיימת את תהליך ההסדרה, שכן רשות ניירות ערך ממשיכה לבחון בקשות נוספות ולעדכן את רשימת בעלי הרישיון. עבור חברות התשלומים, מדובר במעבר למסגרת פיקוח ייעודית שמותאמת לשירותי תשלום דיגיטליים ולפעילות הפינטק.