לא היה ולא נברא: דן הראל יפצה את ח"כ סוכות

פסק דין שניתן היום בבית משפט השלום ברמלה, חושף עד כמה יכולה אמירה אחת בראיון טלוויזיה להוביל לתביעת לשון הרע מורכבת, עם תביעה ותביעה נגדית שנמשכו יותר משנה. הנשיא, השופט מנחם מזרחי, קיבל את תביעתו של ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) נגד האלוף במיל' דן הראל, וקבע שהראל יפצה אותו ב-35 אלף שקל עבור לשון הרע.

הרקע לפרשה: בליל ה-5 לאוקטובר 2023, יומיים לפני הטבח, הקים סוכות לשכה פרלמנטרית, מעין סוכה, בכפר חווארה, בעקבות פיגוע ירי שהתרחש במקום. הסוכה פורקה כשעתיים וחצי לאחר מכן, לבקשת מפקד חטיבת שומרון. יומיים אחרי הטבח שגבה כ-1,400 קורבנות, ב-2 לדצמבר 2023, התראיין הראל בתוכנית "פגוש את העיתונות" אצל עמית סגל ובן כספית. כשהוא נשאל מה הוביל לאסון, הוא תיאר שילוב של חוסר מוכנות צבאית ולחץ ממשלתי, והוסיף שהאבטחה שניתנה לסוכה של סוכות בחווארה דרשה גדוד וחצי שהוסט מהדרום - בדיוק כשהיו דרושים שם הכוחות יותר מתמיד. כשסגל ציין שמפקד אוגדת עזה הכחיש זאת בתוקף, הראל לא נסוג בו, ושב על הטענה שהיה זה גדוד העתודה של אוגדת עזה שהוקפץ "לאבטח את הסוכה שח"כ סוכות שם בתוך חווארה".

מזרחי לא התרשם מהגנת "אמת דיברתי" שהראל ניסה לבסס. המפתח להכרעה היה עדותו של האלוף יהודה פוקס, שפיקד באותם הימים על פיקוד מרכז. פוקס מסר עדות חד-משמעית שלא הוסט גדוד וחצי מפיקוד הדרום במיוחד כדי לאבטח את הסוכה, והבהיר שהזזת כוחות בין יחידות אחרי פיגוע היא עניין שבשגרה ש"קורה כל הזמן" ואינה קשורה לשום סוכה. השופט הוסיף כי גם פקודות מטכ"ל שנבחנו במעמד צד אחד תמכו במסקנה הזו, ושהראל בעצמו ראה אותן ועדיין התעקש על גרסתו - בניגוד למה שנכתב בהן.

מה שהכריע את הכף לרעת הראל היה גם הודאתו שלו: בעדותו הוא אישר שהוא לא בדק את הדברים לפני שאמר אותם בראיון. השופט ציין שכאיש צבא בכיר שהציבור רואה בו בעל סמכות, חלה עליו "חובה מוגברת לוודא את נכונותן" של אמירותיו לפני שהן יוצאות לאוויר. את התמונה השלימה עדות נוספת: בינואר 2026, כשכל הראיות בתיק כבר נשמעו, חזר הראל על אותה התזה בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת - מה שהשופט ראה כעדות נוספת להיעדר תום-לב או בדיקה עובדתית. לפיכך נדחו גם הגנת האמת וגם הגנת תום-הלב, ובית המשפט קבע: "אני קובע כי דן הראל אמר דברי לשון הרע".

הראל לא הסכים להתנצל

בקביעת גובה הפיצוי, מתוך 100 אלף שקל שתבע סוכות, שקל השופט בין היתר את מעמדם הציבורי של שני הצדדים, את חוסר הנכונות של הראל להתנצל גם לאחר ששמע את הראיות, ואת היעדר הניסיון שלו לתקן את העוולה. מנגד, הועלה היעדר כוונת הזדון אצל הראל.

הראל לא נשאר חייב, והגיש תביעה נגדית נגד סוכות עצמו, נגד ראש המועצה האזורית שומרון דאז, יוסי דגן, ונגד המועצה עצמה - אבל גם התביעה הזו נדחתה כליל. סוכות כינה את הראל "אלוף פיקוד ההתנתקות" וטען שהראל מסר את עזה ל"ניצחון של החברה הישראלית". השופט קבע שמדובר בתיאור ענייני של תפקידו ההיסטורי של הראל, ביטוי לגיטימי בשיח פוליטי-ציבורי, ובנוסף - חוסה תחת חסינות פרלמנטרית.

גם דגן, שכינה את הראל בכינויי גנאי בהודעת דוברות ובהפגנה מול ביתו, יצא נקי. השופט קבע שמילולית הדברים עולים כדי לשון הרע, אך דגן נהנה מחסינות עובד ציבור, משום שהוא דיבר במסגרת תפקידו כראש מועצה המגן על תושביו, וגם בתגובה לדברי הראל - מה שמזכה אותו בהגנת תום-הלב לפי החוק. הראל ישלם לסוכות 35 אלף שקל פיצוי, ועוד 10,000 שקל בתוספת מע"מ הוצאות שכר טרחה - לסוכות וגם לדגן, כל אחד בנפרד.