התרומות בתחילת חרבות ברזל היו גבוהות במיליארדים מהתקציב הממשלתי

לפחות בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל מילאו גופים תורמים והתנדבותיים תפקיד מכריע בסיפוק צורכי העורף והחזית בתחומי פעילות מרכזיים שהטיפול בהם מצוי באחריות רשויות השלטון, ובראשם פינוי תושבים מאזורים מותקפים ואספקה של מזון וציוד בסיסי לאוכלוסייה אזרחית שנפגעה במלחמה ולכוחות הביטחון וההצלה.

אנגלמן: דגל אדום חד-משמעי לממשלה ונתניהו בנוגע למשבר האקלים

פינוי הפצועים התעכב בשעות הקריטיות של 7 באוקטובר

טילים מאיראן? לא בטוח שמוסדות ציבור יספקו הגנה ראויה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מעריך בצורה שמרנית, כי היקף התרומות - בכסף ובהתנדבות - באוקטובר-דצמבר 2023 היה 14.8 מיליארד שקל, 3 מיליארד שקל יותר מכפי שהקציבה הממשלה לצרכים אזרחיים באותם חודשים. כמעט כל אזרח שני התנדב באוקטובר 2023; עד דצמבר התנדבו בממוצע 2.23 מיליון איש בחודש ו-3.6 מיליון איש תרמו. למעלה מ-1,000 יוזמות אזרחיות, 80% מהן ספונטניות, סייעו ל-2 מיליון אזרחים ב-250 מיליון שקל.

המתנדבים פעלו ללא שת"פ עם הממשלה

אבל למרות שהתגייסות חסרת תקדים זו חייבה תיאום בין הממשלה לבינם, והובלה והכוונה ממשלתית שיבטיחו מיצוי מיטבי של הנתינה באופן יעיל ומועיל ומתוך ראייה כוללת ואינטגרטיבית, בפועל המערך הממשלתי סבל מליקויים משמעותיים. על אף ההירתמות העצומה של גופים תורמים והתנדבותיים לסיוע במלחמה, פעלו רבים מהם ללא שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה או קיימו עימם שיתוף פעולה מועט עד בינוני בלבד, מצא אנגלמן.

אנגלמן: פערים משמעותיים באבטחת מערכות מידע בגופים חיוניים

הסניגוריה הציבורית לא בודקת כיאות את הזכאות לשירותיה

שיקום צפון ים המלח מפגר בהרבה אחרי החלטת הממשלה מ-2018

• נכים נפגעים משימוש לרעה נרחב בתגי החניה המיועדים להם
• בג"ץ מציב בפני מבקר המדינה תמרור עצור ותמרור האט

משרד החינוך אינו יודע האם הותקנו מצלמות במעונות היום

נכים נפגעים משימוש לרעה נרחב בתגי החניה המיועדים להם

חוסר מוכנות זה לא היה גזירת גורל. בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, פרסם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדשטראוס, דו"ח ובו ליקויים משמעותיים בהיערכות רשויות השלטון ותפקודן במלחמה בנוגע לתיאום בינן לבין מאות גופים תורמים והתנדבותיים שנרתמו לסייע לתושבי הצפון, וכך פיצו, ולו במידה חלקית, על מחדלי רשויות השלטון.

בשנת 2008 הכירה הממשלה בחשיבות פעילותם של הגופים התורמים וההתנדבותיים ובצורך בחיזוק השותפות עימם כדי לבנות חוסן לאומי, מתוך שמירה על עצמאותם ובלא לגרוע מאחריות הממשלה לאספקת שירותי ליבה. מאז ועד 2023 שבו והדגישו גופי ממשל העוסקים בהיערכות לחירום - ובהם משרד ראש הממשלה ורשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) - את הסיוע של גופים תורמים והתנדבותיים להתמודדות רשויות השלטון עם אתגרים בעיתות שגרה ובמצבי חירום ואת חשיבות התיאום הממשלתי עימם.

פעילות תיאום והכוונה מצד רשויות השלטון לגופים תורמים והתנדבותיים במלחמת חרבות ברזל הייתה בבחינת צורך ממשי ומהותי, בעיקר בחודשי המלחמה הראשונים. זאת, בשל שני מאפיינים עיקריים בפעילותם, שבאו לידי ביטוי גם במצבי חירום קודמים: שיעורי התנדבות ותרומות גבוהים מאוד; חפיפה בין תחומי פעילותם של הגופים התורמים וההתנדבותיים לבין תחומים שהטיפול בהם מצוי באחריות רשויות השלטון, ובראשם פינוי תושבים ואספקה של מזון וציוד בסיסי לאוכלוסייה אזרחית ולכוחות הביטחון ההצלה.

• אנגלמן: דגל אדום חד-משמעי לממשלה ונתניהו בנוגע למשבר האקלים
• שיקום צפון ים המלח מפגר בהרבה אחרי החלטת הממשלה מ-2018

רשות החירום הלאומית לא מילאה את תפקידה

משנת 2018 ועד לסיום הביקורת (יולי 2025) לא פעל גורם ממשלתי מתכלל שבאחריותו להוביל את תיאום העבודה הממשלתית עם גופים תורמים והתנדבותיים בעיתות חירום ואת ההיערכות לכך. חטיבת החוסן של רח"ל, אשר הובילה את תיאום פעילותם של משרדי ממשלה ושל גופים תורמים והתנדבותיים במצבי חירום, נסגרה בשנת 2018, וממועד זה חדלה רח"ל לעסוק בנושא. עד מועד סיום הביקורת, שלא כמתחייב מהחלטת הממשלה שמכוחה הוקמה, לא קידמה רח"ל מינוי של גורם ממשלתי מתכלל לנושא זה. לאחר פרוץ המלחמה ניסתה הממשלה להקים מערך תיאום רב-מגזרי מתכלל - אך ללא הצלחה.

היחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד רה"מ הוקמה לקידום וחיזוק עבודה משותפת ומתואמת של משרדי הממשלה עם גופים תורמים והתנדבותיים. בפועל, היא לא נקטה פעולות מרכזיות והיה פער מהותי בין האחריות שהטילה עליה הממשלה לבין מימושה.

היחידה לא ביצעה מיפוי בסיסי מול משרדי הממשלה של תחומי הפעילות העיקריים שיש צורך לשלב בהם גופים תורמים והתנדבותיים, וממילא לא הנגישה מידע זה לגופים תורמים והתנדבותיים. זאת, אף שמדובר במידע חיוני להפעלתם היעילה של הגופים, בייחוד לנוכח ההתארגנות הממשלתית האיטית בגיבוש תמונת מצב אחודה. היא לא קידמה מינוי אנשי קשר במשרדי הממשלה עם הגורמים המתנדבים, שבזמן המלחמה התקשו לדעת מול מי לעבוד.

שתי עובדות בלבד במשרד ראש הממשלה

אף שהיחידה ידעה, כי ריבוי גופים תורמים והתנדבותיים מקשה על משרדי הממשלה לקיים קשר עימם, היא לא ריכזה ולא הנגישה למשרדים לפני המלחמה ידע על הגופים הפועלים בתחומי העיסוק של משרדי הממשלה השונים, על כשירותם המקצועית, יכולתם ונכונותם לסייע כפעילות משלימה לפעילות הממשלתית בעיתות שגרה וחירום; מידע זה לא רוכז גם בדיעבד, נכון ליולי 2025. עד נובמבר 2024 עבדו ביחידה מנהלת ועובדת בלבד, ובחודשים שלאחר מכן – רק מנהלת אחת.

ניסיון העבר מלמד כי בעיתות חירום, פעילותן של עמותות הפועלות למען מטרות ציבוריות מתרחבת, אך מקורות הכנסתן מתערערים. לפיכך הקימה הממשלה בשנת 2020, בשיתוף קרנות פילנתרופיות, קרן סיוע ייחודית שחילקה מענקים ב-50 מיליון שקל ל‑302 עמותות שנפגעו ממשבר הקורונה.

עמותות שהתנדבו לסייע לעורף במהלך מלחמת חרבות ברזל נקלעו לקשיים כספיים משתי סיבות: גידול ניכר בהוצאותיהן בשל הרחבת פעילותן, וירידה בהכנסות, בין היתר בעקבות עצירת התקשרויות והקפאת תקציבים ממשלתיים בגלל המלחמה. בהעדר היערכות מתאימה לאחר הקורונה, נבצר ממשרד האוצר להפעיל את הקרן במהירות הנדרשת במלחמה. בדצמבר 2023 פרסם משרד האוצר מבחני תמיכה ייעודיים מתקציב המדינה לסיוע לעמותות בהיקף כולל של 40 מיליון שקל.