העליון: עבריין מרמה בעשרות מיליוני אירו יוסגר לצרפת לריצוי עונשו
פטריק בלאיש הורשע במרמת ענק במסגרת סחר במכסות פליטות פחמן ונמלט לישראל לפני שנדון לארבע שנות מאסר. טען שעונשו התיישן, אך שטיין קבע שעליו לטעון זאת בפני בית המשפט בצרפת
פטריק בלאיש, אשר ביצע בצרפת עבירות מרמה ומס בעשרות מיליוני אירו ונדון לארבע שנות מאסר, יוסגר לידיה - קובע שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. הוא דחה את ערעורו של בלאיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את הסגרתו.
שטיין מתאר את מעשיו של בלאיש: "בתקופה שבין נובמבר 2008 ועד ליוני 2009, המערער נטל חלק פעיל בקבוצה עבריינית מאורגנת אשר באמצעות מספר חברות, שהמערער היה בעל השליטה בשתיים מהן, הונתה גורמים שונים ב'שוק זכויות הזיהום' - שוק שבמסגרתו מתבצעות עסקאות סחר במכסות פליטת פחמן.
"מכסות אלה מוקצות למדינות שונות, לרבות צרפת, במסגרת 'פרוטוקול קיוטו', כחלק ממאבק האו"ם למען איכות הסביבה; ואילו המדינות מקצות את מכסותיהן לגורמים שונים שפועלים בתוכן, אשר מורשים לסחור ביתרות המכסות בינם לבין עצמם. סחר כאמור הותר גם למדינות והתקיים ביניהן. באותן השנים, עסקאות במכסות הפחמן שבוצעו בתוך צרפת בין הגופים המורשים - להבדיל מעסקאות בין מדינות באיחוד האירופי - חויבו בתשלום מע"מ.
היה מעורב בהונאה ב-52 מיליון אירו
"על רקע זה, המערער היה שותף להונאה המכונה 'קרוסלת המע"מ'. במסגרת הונאה זו, רכשה הקבוצה העבריינית מכסות פחמן בעסקאות בין-מדינתיות, הפטורות ממע"מ; מכרה אותן בתוך תחומי צרפת לגורמים פרטיים, מהם גבתה מע"מ בשיעור של 19.6%; וניכסה לעצמה רוב-רובם של המיסים שגבתה בדרך זו - בסך של 283,875,063 אירו - במקום להעבירם לרשויות המס בצרפת.
"המערער, שכאמור היה בעל השליטה בשתיים מן החברות שבאמצעותן בוצעה ההונאה, הורשע בדינו בגין מעורבותו במעשי הונאה בסכום כולל של 52,387,255 אירו, בעבורם שולמה לו תמורה בסך של 530,000 אירו, וכן בגין היותו שותף להלבנת הון - הרווחים העצומים שהפיקה הקבוצה העבריינית ממעשי ההונאה האמורים. במסגרת זו, נקבע, בין היתר, כי המערער היה אחראי לפתיחת חשבונות בנק במדינות מחוץ לצרפת עבור שתי החברות שהיו בשליטתו והעביר אל החשבונות הללו את כספי ההונאה".
בלאיש ברח מצרפת לישראל לפני שנגזר עונשו ביולי 2016, ערעורו על הרשעתו נדחה ובשנת 2024 ביקשה צרפת להסגירו לידיה. הוא טען בערעורו, כי עונשו התיישן לפי החוק הצרפתי ביולי 2023, לפני הגשת בקשת ההסגרה - טענה אותה לא העלה בבית המשפט המחוזי. שטיין דחה טענה זו בציינו, כי חוק ההסגרה מונע הסגרה אם העבירה התיישנה לפי דיני ישראל, ולא לפי דיני המדינה המבקשת; על פי החוק הישראלי, עבירותיו של בלאיש טרם התיישנו.
"אשר לדין הצרפתי, סבורני כי אין מקומה של טענת ההתיישנות לפי הדין הצרפתי להתברר בפני בית משפט בישראל. בהליך הסגרה, כל שנדרש מבית המשפט בישראל הוא להכריע האם ניתן להכריז על המבוקש כבר-הסגרה, אם לאו", מוסיף שטיין. "תפקידו של בית המשפט הישראלי בהליך ההסגרה, אם כן, הוא דיוני בלבד - לבחון את התקיימות התנאים להסגרה הקבועים בחוק ההסגרה, ולא לברר את אשמתו או חפותו של המבוקש". כך גם לגבי טענת התיישנות, בה התערבות ישראלית תהיה בגדר כניסה לסמכויותיו של בית המשפט במדינה המבקשת.
אין להעניק זכות יתר לעבריין נמלט
עוד אומר שטיין, כי טענתו של בלאיש עומדת בניגוד למטרות שבבסיס מנגנון ההסגרה. "הסגרה מאפשרת למדינה המבקשת למצות את הדין עם עבריינים הנמצאים מחוץ לשטחה, בין אם אלה נמלטו לאחר ביצוע העבירה ובין אם שהו מחוץ למדינה בעת ביצועה. עם התפשטות הפשיעה הבינלאומית, הצורך בשיתוף פעולה זה הולך וגובר, במיוחד בעידן המודרני, שבו התפתחות הטכנולוגיה, הגלובליזציה ויכולת הניידות ברחבי העולם מקלים על עבריינים בניסיונם לחמוק מהדין.
"מכאן נגזרת תכלית חשובה נוספת: למנוע מעבריינים להתחמק מן הדין ולמנוע מישראל להפוך למדינת מקלט עבורם. אינטרס זה נובע הן מהסיכון הכרוך בכך לשלום הציבור וביטחונו בישראל, והן מהנזק התדמיתי שעלול להיגרם למדינת ישראל בעיני הקהילייה הבינלאומית". המנגנון גם נועד להבטיח שאדם יעמוד לדין לפי דיניה של המדינה בה ביצע את העבירה; התערבות ישראלית בסוגיית ההתיישנות עומדת בניגוד לכל העקרונות הללו.
שטיין מוסיף: "המערער בחר להימלט מצרפת לישראל זמן קצר לפני מתן פסק הדין בערכאה הדיונית בצרפת, ובהמשך הגיש ערעור בצרפת תוך שהוא בחר להישאר בישראל ולנהל את ההליך מרחוק באמצעות בא-כוח צרפתי. עוד יש לזכור, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי אין מדובר במבוקש-הסגרה שלזכותו נזקפת חזקת החפות או במי שהגנתו במשפט עלולה להיפגע בשל חלוף הזמן. עסקינן בעבריין נמלט אשר כבר הורשע ונתחייב בדין, ואין להשלים עם המצב שבו הימלטות המערער מן הדין תניב לו זכות יתר".
השופטים יחיאל כשר וחאלד כבוב הסכימו עם אלרון והוסיפו, כי ניתן יהיה להימנע מהסגרה "בנסיבות חריגות ויוצאות דופן שבהן ברור, על-פני הדברים, כי העבירות בהן הואשם המבוקש או העונש שנגזר עליו בגינן אכן התיישנו לפי דיני המדינה המבקשת, ואין מחלוקת של ממש בעניין זה", כלשונו של כשר. את בלאיש ייצגו עוה"ד אבי חימי ומשה וייס, ואת המדינה - עו"ד שלי ינאי-גורני.
