מיכאל פיין המואשם במרמה ב-28 מיליון דולר הוסגר לארה"ב
פיין מואשם במרמה כלפי בנקים ומוסדות פדרליים למימון משכנתאות בשנים 2029-2016. בתי המשפט בישראל קבעו שהוא פעל לעכב את ההסגרה ככל יכולתו
בית המשפט העליון תיאר את האישומים המיוחסים לפיין: "בעת שהותו בארה"ב הברית, החזיק המערער, במשותף עם אחרים, חברה בשם KM-T.E.H. Management וכן שימש כסגן נשיא שלה. כמו כן, החזיק המערער, במשותף עם אחרים, מניות שליטה במספר חברות-בת של אותה חברה. המערער הוא איש עסקים אשר השקיע ברכישת פרויקטים של בנייני דירות להשכרה למשפחות מועטות יכולת ברחבי ארה"ב ובניהולם.
"על-פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2019-2016 הונה המערער מספר בנקים ומוסדות פדרליים בארה"ב למימון משכנתאות, על בסיס מצגי שווא שהציג בפניהם. כפי שנטען בכתב האישום, במטרה לקבל הלוואות משכנתא או הלוואות למחזור משכנתא, הגיש המערער לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים, ביודעין, בקשות המכילות נתונים כוזבים בנוגע לרווחיות החברות שבבעלותו. אותם גופים אישרו את מתן ההלוואות על סמך הנתונים הכוזבים שסיפק להם המערער".
יכול לבוא בטענות רק לעצמו
בית המשפט המחוזי קבע שמתקיימים התנאים להסגרתו של פיין, וכי העובדה לא נחקר בארה"ב אינה מקשה על הסגרתו, שכן מקרים כגון זה שכיחים למדי בהליכים בהם מתבקשת הסגרתו של מבוקש שנמלט. עוד נקבע, כי אין במצבו הרפואי של פיין - הסובל, לטענתו, מטרשת נפוצה וזקוק לטיפול תרופתי - כדי להביא לדחייתה של בקשת ההסגרה. המחוזי גם עמד על התנהלותו הבעייתית של פיין לאורך ההליך, כאשר הגיש בקשות דחייה חוזרות ונשנות והשתמש לרעה בזכות הייצוג בניסיון לסכל את ההסגרה.
בערעורו לעליון התמקד פיין בטענה לפגיעה בזכותו לייצוג, אך השופט אלכס שטיין דחה את טענותיו. הוא אמר: "לאורך משפטו, קיבל המערער ייצוג משפטי על ידי הסניגוריה הציבורית, וכי בית משפט קמא נתן למערער הזדמנויות רבות לצורך הסדרת ייצוג משפטי פרטי על-פי רצונו. אף על-פי כן, פעם אחר פעם - ובמשך כתשעה חודשים - לא קידם המערער באופן ממשי את נושא ייצוגו".
בדיון המסכם במחוזי אסר פיין על עורכת דינו לטעון בשמו, ולכן "האחריות לכך שהמערער הוכרז כבר-הסגרה לארה"ב מבלי שיטען בשמו עורך דין, רובצת לפתחו של המערער, ואין לו, בהקשר זה, אלא להלין על עצמו. איש לא עמד בדרכו של המערער למנות לעצמו סניגור פרטי, ועל כן זכות הייצוג שלו לא נפגעה כהוא זה", קבע שטיין.
שטיין הוסיף: "התנהלותו של המערער בפני בית משפט קמא מעלה חשש כבד כי יש לו אינטרס לגרור את הליך ההסגרה ככל שניתן. התנהלותו הבלתי תקינה של המערער באה לידי ביטוי בהגשת בקשות דחייה חוזרות ונשנות בסמוך למועד הדיונים ובשל אותן סיבות; וכן בהשגות אשר נסובו על סוגיות שבשולי הדברים - התנהלות שחזרה על עצמה גם בבית משפט זה".
