בורסת דובאי חוזרת לעלות - אבל המשקיעים עדיין בוחנים את הורמוז

מדד דובאי עלה בכ-11% ברבעון השני, בדרך לרבעון הטוב ביותר שלו בשנה האחרונה, אחרי שהפסקת האש בין ארה"ב לאיראן החזירה חלק מהמשקיעים לשוק. ועדיין, המדד נשאר רחוק מהרמות שלפני המלחמה, וההתאוששות תלויה בשאלה אם הרגיעה במפרץ תחזיק.

בורסת דובאי מסיימת את הרבעון השני עם התאוששות חדה, אחרי חודשים שבהם המלחמה במזרח התיכון פגעה באחד הנכסים החשובים ביותר של האמירות: התדמית שלה כמקלט יציב לכסף, עסקים, תיירות ונדל"ן. מדד דובאי הכללי עלה בכ-11% ברבעון אפריל–יוני, כמעט מחק את הירידות שנרשמו מתחילת השנה, ומתקרב לרבעון הטוב ביותר שלו בשנה האחרונה.

הפסקת האש החזירה חלק מהמשקיעים

העליות מגיעות אחרי שהפסקת האש בין ארה"ב לאיראן הורידה את פרמיית הסיכון שדבקה בשווקים של המפרץ. המשקיעים שיצאו מדובאי בזמן מתקפות הטילים והחשש לשיבוש במצר הורמוז מתחילים לחזור, אך בזהירות. המדד עדיין נסחר מתחת לרמות שבהן היה לפני פתיחת המלחמה בסוף פברואר, והתחושה בשוק היא שהראלי הנוכחי מבוסס יותר על חזרת נזילות מאשר על שינוי עמוק בתחזית הכלכלית.

דובאי רגישה במיוחד למלחמה אזורית. הכלכלה שלה נשענת על תיירות, נדל"ן, שירותים פיננסיים, תעופה, מסחר ולוגיסטיקה. אלה תחומים שפורחים כאשר האזור נתפס כיציב, ונפגעים במהירות כאשר טילים, ספינות תקועות או אזהרות ביטחוניות נכנסים לתמונה. לכן הפגיעה במניות דובאי הייתה מהירה: השוק נכנס במרץ לטריטוריה של ירידות חדות, בזמן שמשקיעים זרים ואזוריים הורידו חשיפה.

ההתאוששות ברבעון השני הייתה רחבה יחסית. מתוך 41 מניות במדד דובאי, 34 עלו בתקופה הזאת. מניות אנרגיה ותעופה בלטו במיוחד, יחד עם חברות שנהנות מהחזרה של פעילות עסקית ותיירותית. גם העובדה ששווי השוק של בורסת דובאי חצה לאחרונה את רף טריליון הדירהם סימנה חזרה מסוימת של אמון, אף שהרקע הביטחוני עדיין רחוק מסיום.

זרימת ההון היא הסיפור הגדול

הסיפור הגדול יותר הוא תנועת ההון לדובאי. לפני המלחמה, השוק המקומי נהנה מחמש שנים רצופות של עליות, בזכות זרימה של קרנות גידור, בנקים, חברות פינטק, מנהלי נכסים ובעלי הון. ריכוז כזה מעלה ביקוש למשרדים, דירות יוקרה, שירותים פיננסיים, בתי ספר בינלאומיים ותשתיות. כלומר, הבורסה בדובאי משקפת לא רק חברות ציבוריות, אלא את ההימור על העיר כמרכז פיננסי אזורי.

המלחמה פגעה בדיוק בנקודה הזאת. כאשר דובאי נתפסת כמקום בטוח, היא מושכת אנשים וכסף. כאשר המפרץ נראה כאזור עימות ישיר בין איראן לארה"ב, משקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר. זה מתבטא במניות, בנדל"ן, בתיירות ובתמחור החברות המקומיות. הפסקת אש מורידה את הפרמיה הזאת, אך אינה מבטלת אותה.

מצר הורמוז נשאר במרכז

מצר הורמוז נשאר גורם מרכזי. כל עוד השיחות בין ארה"ב לאיראן נמשכות והספינות עוברות, שוקי המפרץ יכולים להמשיך להתאושש. אבל כל תקיפה על כלי שיט, כל איום איראני על תנועה ימית או כל הסתבכות מול חיזבאללה בלבנון יכולים להחזיר את החשש במהירות. ההסכם להפסקת התקיפות סביב הורמוז כבר הקפיץ את השווקים והוריד את הנפט מהשיאים, אבל המבחן הוא תנועה חופשית לאורך זמן, ולא כותרת אחת על שיחות.

עבור המשקיעים, דובאי היא כיום עסקת התאוששות עם תנאי ברור: יציבות. אם הפסקת האש תחזיק, העיר יכולה לחזור ליהנות מהיתרונות שלה - מס נמוך, רגולציה ידידותית לעסקים, תשתיות פיננסיות, נדל"ן חזק וזרימת הון זרה. אם ההסלמה תחזור, המדד יכול לאבד במהירות את הרווחים האחרונים, כי חלק מהעלייה הנוכחית נבנה על הקלה ולא על שיפור יסודי ברווחי החברות.

• סוכנות נסיעות פספסה בעיה בדרכון - סבתא נותרה מאחור
• מאחורי הקלעים של מאיורס: חברת הנדל"ן של מיכאל מאיורוב שהתברגה בצמרת של דובאי

גם ישראל צריכה להסתכל על זה. דובאי הפכה בשנים האחרונות למרכז אזורי שמושך הון, יזמים, קרנות וחברות טכנולוגיה, כולל פעילות עסקית ישראלית. כאשר המפרץ יציב, הוא מייצר הזדמנויות למסחר, נדל"ן, תיירות ופיננסים. כאשר הוא מתערער, גם הקשר העסקי עם האזור נפגע. החשש מהורמוז כבר החזיר את הנפט למרכז הדיון הכלכלי, ועכשיו הוא משפיע גם על הבורסות האזוריות.

הראלי בדובאי אמיתי, אבל עדיין שביר. המדד עלה בכ-11% ברבעון, רוב המניות השתתפו בהתאוששות והמשקיעים חוזרים בהדרגה. אבל זהו שוק שתלוי כרגע בשאלה אחת: האם דובאי חוזרת להיות מקלט יציב במזרח התיכון, או שהפסקת האש היא עוד הפוגה קצרה לפני גל חדש של סיכון.