20 מיליארד דולר בשנה: כך מלאנוקס הפכה לכוח שמחזק את השקל
מלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה והפכה לאחד ממנועי הפעילות המרכזיים שלה בישראל, מתחילה לקבל משקל שחורג מעולם ההייטק. בסקירת המאקרו השבועית של לידר מציינים כי הגידול ביצוא נטו של החברה מסייע להסביר חלק מההפתעה החיובית בגביית המסים, תורם לצמיחה ומוסיף לחץ לייסוף השקל. לפי לידר, מדובר בקצב יצוא שעשוי להגיע לכ-20 מיליארד דולר בשנה ולתרום לפחות 1% לתוצר.
"הגידול ביצוא נטו של מלאנוקס תורם לגידול משמעותי בגביית המסים ולהמשך הלחצים לייסוף השקל", הם כותבים. בלידר מציינים כי הנופים המוסדיים הגדילו באפריל את החשיפה למט"ח, אך במקביל פעילות מלאנוקס ממשיכה לפעול בכיוון ההפוך ולתמוך בשקל.
בשבוע האחרון יצאו מספר כתבות לגבי ההשפעה העצומה של פעילות מלאנוקס על המשק הישראלי. ההשפעה נמדדת גם בנתוני היצוא וגם בנתוני הצמיחה וברמות הגבייה ממסים, גם פה כתבנו - להרחבה: אנבידיה תוסיף 2% לצמיחת התוצר הישראלי ב-2026 ו-4% ב-2027
בלידר מסבירים כי מנקודת מבט סטטיסטית, היצוא נטו של החברה נכלל בתוך נתוני היצוא של ישראל, אף שהחברה מוכרת בעיקר לחו"ל ואינה עוברת בהכרח דרך גבולות המדינה באופן המסורתי. "מובר בהתפתחות מאד משמעותית", נכתב בסקירה, כאשר הכוונה היא לכך שהיצוא נטו של מלאנוקס מגדיל את הערך המוסף של החברה ומנפח את סעיף היצוא הטכנולוגי של ישראל.
הגידול ביצוא נטו של החברה, כולל הערך המוסף, צפוי להגיע השנה לפחות ל-10 מיליארד דולר וב-2025 עם זינוק נוסף ברבעון האחרון לקצב שנתי כפול מזה, של כ-20 מיליארד דולר. בלידר מציינים כי "מדובר בקצב הגידול של היצוא אשר צפוי לתרום לצמיחה בשיעור של לפחות 1% תוצר לשנה".
התרומה של מלאנוקס אינה נשארת רק במישור העסקי של אנבידיה או תעשיית השבבים. היא מחלחלת לנתוני המאקרו של ישראל, בעיקר בתקופה שבה המשק מתמודד עם הוצאות ביטחוניות גבוהות, גירעון רחב יותר וסביבה פיסקאלית רגישה.
תוספת של מיליארדים לקופת המדינה
אחד הערוצים המרכזיים שבהם מלאנוקס משפיעה על המשק הוא גביית המסים. "תופעה זו מסבירה חלק גדול מהפתעת ההכנסות ממסים בתקציב". בלידר מעריכים כי מדובר בתוספת של כמה מיליארדי שקלים בשנה, וכותבים כי "אין נתונים רשמיים, אך ניתן להעריך תוספת הכנסות ממס הכנסה ומס שכר של לפחות 1.5 מיליארד דולר ב-2026".
- "מחירי הדירות יעלו ב-3% ב-12 החודשים הקרובים"
- לידר על ג'נריישן קפיטל: "השקעות של מאות מיליארדים; וצבר של יותר מ-17 מיליארד שקל"
הנתון הזה הוא רק חלק מהתמונה, משום שהוא אינו כולל את השפעת המסים על פעילות משנית שנוצרת סביב החברה. לפי הסקירה, "מגמה זו מסבירה חלק מעודף ניכר מעל התחזיות בהכנסות של משרד האוצר, 7 מיליארד שקל, ועדכון משמעותי בתמהיל 2025".
כלומר, העלייה בפעילות מלאנוקס עשויה להסביר חלק מהפער החיובי בין תחזיות הגבייה לבין הביצוע בפועל. בלידר מעריכים כי הכנסות המסים ימשיכו להפתיע לטובה בחודשים הקרובים, לא רק בגלל מלאנוקס, אלא גם בשל ההאצה ברכישות ובפעילות הכלכלית לפני העלאת המע"מ.
השקל מקבל תמיכה נוספת
הערוץ השני הוא שוק המט"ח. בלידר מדגישים כי "בינתיים המסים משולמים בשקלים, ולא בדולרים". המשמעות היא שהחברה מחויבת למכור מט"ח כדי לשלם מסים בישראל, מה שמייצר ביקוש לשקל ותומך בייסוף המטבע המקומי.
זהו מנגנון חשוב במיוחד בתקופה שבה השקל מושפע גם מהמלחמה, מהסיכון הגיאופוליטי ומהחלטות המשקיעים המוסדיים. לפי לידר, פעילות מלאנוקס היא אחד הגורמים שממתנים את הלחץ לפיחות ומספקים תמיכה לשקל.
בסקירה נכתב כי שוק האג"ח צפוי להפחתת ריבית בישראל, כאשר "השיפור המתמשך בגביית המסים וקצב הנפקות ממשלתי מתון ממשיכים לתמוך באפיקים הארוכים". במקביל, ירידת מחירי הנפט תומכת בירידה בתשואות האג"ח בארה"ב, ובלידר מעריכים כי סביבה כזו תומכת גם בשוק המקומי.
- מחיר הדלק יורד ב-32 אגורות; ליטר בנזין יעלה 7.48 שקלים
- הכתובת קובעת את המחיר: פערי הענק בקייטנות הקיץ - וכמה זה עולה בעיר שלכם?
במקביל להשפעת מלאנוקס, בלידר מציינים כי בחודש אפריל הגופים המוסדיים הגדילו את החשיפה למט"ח ל-20.5%, לעומת 19.1% במרץ. החשיפה לנכסים בחו"ל עלתה במתינות מ-28.3% ל-28.5%.
בלידר מסבירים כי העלייה בחשיפה למט"ח הגיעה אחרי ירידה רצופה מספטמבר 2025 ועד מרץ 2026, ומעריכים כי היא משקפת עלייה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית על רקע המשך הלחימה מול איראן וחיזבאללה. למרות זאת, בטווח הקצר הם מציינים כי המוסדיים צפויים לשמור על רמת חשיפה גבוהה למט"ח, עד שאי-הוודאות סביב הסכם הגרעין תתפוגג והסיכון להסלמה נוספת יירד.
