רונן, ברק-ארז, עמית, סולברג וכנפי-שטייניץ בדיון על בחירת מבקר המדינה (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
רונן, ברק-ארז, עמית, סולברג וכנפי-שטייניץ בדיון על בחירת מבקר המדינה (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)

בג"ץ צפוי להורות בימים הקרובים על הצבעה חוזרת למבקר המדינה

כך עולה מן הדיון בהרכב מורחב בעתירות נגד בחירתו של מיכאל ראבילו, בשל הפגמים שנפלו בחשאיות ההצבעה. בא כוח הליכוד: אולי השיקולים הפוליטיים השתנו


איתמר לוין |

בית המשפט העליון צפוי להורות בימים הקרובים לקיים הצבעה חוזרת במליאת הכנסת לבחירת מבקר המדינה, בשל הפגמים שנפלו בחשאיות ההצבעה בה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו לפני שלושה שבועות. ראבילו היה במשך שנים ארוכות, כולל בחודשים האחרונים, פרקליטו האישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וייצג גם את הליכוד בנושאים שונים.

בג"ץ הורה לנמק מדוע לא תבוטל בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בג"ץ דן היום בנושא בהרכב מורחב של הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. המבקר מתניהו אנגלמן מסיים את כהונתו בסוף השבוע, ומכאן ההערכה שפסק הדין יינתן במהירות. בדיון הראשון הציעו השופטים לכנסת להסכים להצבעה חוזרת, אך היו"ר אמיר אוחנה דחה את ההצעה.

הדיון התקיים לאחר שבג"ץ הוציא על תנאי לנמק מדוע לא תבוטל בחירתו של ראבילו, לאחר שכמה מחברי סיעת הליכוד תיעדו את עצמם מצביעים בעדו בסיבוב השני. בג"ץ לא הוציא צו על תנאי נגד עצם מועמדותו של ראבילו בשל קשריו ארוכי השנים עם נתניהו והליכוד.

בסיבוב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות (אחד פחות מן הדרוש בסיבוב זה) וראבילו קיבל 57. בסיבוב השני, לאחר לחצים כבדים מצידו של נתניהו ומה שלכל הפחות נתפס כהצעה לתעד את ההצבעה, קיבל ראבילו 61 קולות לעומת 57 לאלרון.

יש משמעות מדוע ח"כים צילמו את עצמם

רונן אמרה לבא כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט: "האם הנחיה יכולה להיות סמויה באיזושהי אווירה חברתית, ממנה עולה שזה מותר ואולי גם רצוי? יש משמעות לגורם שהביא את אותם אנשים לצלם את עצמם". השופטים עמדו על כך, שאוחנה אמר לחברי הכנסת שאין איסור על הכנסת הטלפונים לקלפי, אך לא אמר שמותר לצלם בו.

עמית: "צריך להיזהר מההיקשים שעושים בבחירות הכלליות", משום שבכנסת מדובר ב-120 מצביעים בלבד. בבחירות הכלליות "פתק שיש עליו סימן מזהה, הוא פסול. מבחינת התכלית והמהות, האם יש הבדל אם אני מצלם את עצמי?" כנפי-שטייניץ: "אין חולק שהבסיס לחשאיות ההצבעה הוא הפרגוד. אם אנחנו מסיטים אותו, האם ההצבעה אינה הופכת להיות גלויה?"

ברט טען, כי חברי הכנסת רשאים לתעד את הצבעתם מכוח חופש הביטוי. סולברג: "חברי הכנסת יכולים להגיד לפני ההצבעה ואחריה מה הצביעו. פגיעה של 30 שניות מאחורי הפרגוד בחופש הביטוי, המשקל שלה קרוב לאפס". עוד אמר סולברג, כי אם אחדים מחברי הכנסת מתעדים את עצמם - למעשה נאלצים אחרים לעשות זאת, כדי שלא ייחשדו לגבי הצבעתם. רונן הוסיפה, כי כאשר מספר חברי כנסת עושים זאת - נוצר חשש שמדובר בהנחיה או בשל חששות.

האם החשאיות הפכה לאות מתה?

בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, טען שיש לדחות את העתירות על הסף משום שאלרון עצמו לא עתר ומשום שהייתה הסכמה של האופוזיציה להכנסת טלפונים לקלפי. סולברג הגיב: "אולי משקל ההסכמה הוא אפסי, כי יש הוראה מפורשת בחוק יסוד?" ברק-ארז וסולברג הציעו להתמקד בטענות לגופן. סולברג שאל האם הוראת החוק לפיה המבקר ייבחר בבחירות חשאיות, היא אות מתה. הוא הזהיר, כי בפעם הבאה "לא יימצא חבר כנסת שיוותר על ההטבה" של תיעוד ההצבעה והחשאיות תיעלם.

ברק-ארז הוסיפה, כי השאלה היא עד כמה אירועים של תיעוד מהעבר יוצרים נוהג; "לא מספיק להצביע על כמה מקרים שקרו". סולברג תהה, האם בג"ץ אינו חייב להגן על כבודה של הכנסת ולהבטיח את החשאיות, גם אם המשמעות היא לפסוק בניגוד להסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. הוא ציין, כי חשאיות ההצבעה נועדה למנוע לחצים על חברי הכנסת. בומבך מצידו אמר, כי לא ניתן לבצע הצבעה חוזרת, משום שחבר כנסת אחד (בועז טופורובסקי) כבר התפטר והשיקולים הפוליטיים אולי השתנו.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה