למכירה: דרכון ארגנטינאי לכיסוי חובות - האם הגימיק הכלכלי של מיליי באמת יעבוד?
בארגנטינה בוחנים את השקתה של תוכנית ויזת זהב שתעניק אזרחות מלאה תמורת חצי מיליון דולר; המטרה - גיוס מזומנים מהיר לכיסוי חובות עתק, אך ניסיונות עבר דומים במדינות משבר כמו לבנון מוכיחים:
שוק הדרכונים הבינלאומי מספק פתרון זמני בלבד, ומגיע עם תג מחיר כבד של שחיתות וסכנה לבידוד עולמי
כאשר מדינה נפלטת משוקי ההון הבינלאומיים ומוצאת את עצמה מתמודדת עם חובות של עשרות מיליארדי דולרים, גזברי האוצר שלה מוכנים לבדוק כל רעיון כדי להביא דולרים לקופה. ארגנטינה, תחת הנהגתו של הנשיא חוויאר מיליי, מתכננת לקחת את האסטרטגיה הזו לקצה: לפי דיווח בפייננשל טיימס, המדינה צפויה להשיק עוד השנה תוכנית שתעניק אזרחות ודרכון ארגנטיני בתמורה לתרומה של 500 אלף דולר או רכישת אג"ח ממשלתיות בשווי מיליון דולר. המהלך נועד למתג את ארגנטינה מחדש ככלכלת שוק חופשי פתוחה ולמשוך אליה עשירים זרים, לאחר שנים שבהן המיסוי הגבוה והמשברים הכלכליים הבריחו את ההון המקומי לאורוגוואי השכנה.
הנכס המרכזי שארגנטינה מציעה למכירה הוא הניידות. הדרכון הלאומי שלה מאפשר כניסה ללא צורך בוויזה לקרוב ל-170 מדינות בעולם, נתון שהופך את התוכנית הזו לאטרקטיבית וזולה משמעותית בהשוואה למדינות כמו ניו זילנד. למעשה, כדי לאפשר את פתיחת השוק הצרכני הזה, הממשלה בבואנוס איירס כבר ביצעה בשנה שעברה רפורמה מקיפה בחוקי האזרחות שלה.
מודל לבנון כנורת אזהרה
הניסיון למסחר את ריבונות המדינה ואזרחותה לכיסוי חובות ותיקון חורים תקציביים אינו המצאה ארגנטינית. הוא מזכיר באופן מובהק את המהלכים הדרמטיים שהתרחשו בלבנון במרוצת העשור האחרון, ובמיוחד לאחר קריסתה הפיננסית. בביירות, פוליטיקאים ניסו פעם אחר פעם לקדם צווים נשיאותיים שקטים לאזרוח אנשי עסקים זרים, בעיקר מהמפרץ הפרסי ומסוריה, בתמורה להשקעות נדל"ן ענקיות או פיקדונות בבנקים המקומיים המרוששים.
בלבנון, כמו בארגנטינה, ההצדקה הרשמית הייתה הכנסת מטבע חוץ חיוני למשק שנמצא בנפילה חופשית ומנותק משווקי האשראי העולמיים מאז הסדר החובות של 2020. אולם המודל הלבנוני קרס תחת ביקורת ציבורית קשה, והפך לסמל לשחיתות שלטונית שבה האזרחות נמכרת למרבה במחיר ללא פיקוח או דיון פרלמנטרי.
הסיכון הגלובלי: כשהדרכון מאבד מערכו
מומחי הגירה ומשפטנים מזהירים כי הסיכונים הנלווים למסחור אזרחות במדינות גדולות ומורכבות גוברים על התועלת הפיננסית קצרת הטווח של כיסוי חובות מהיר. בעוד שמדינות קטנות באיים הקריביים או פרגוואי מציעות תושבות במחירים נמוכים, כניסה של מדינה בעלת משקל פוליטי כמו ארגנטינה לשוק הזה מעוררת דאגה עמוקה בקרב ארגוני ביטחון בינלאומיים.
אירופה וארצות הברית כבר החלו לסגור את השערים בפני תוכניות ויזת זהב: בית המשפט הגבוה באיחוד האירופי פסל את חוקיות המכירות הללו, ומדינות כמו קפריסין ובולגריה נאלצו לבטל את המסלולים שלהן בשל חשש מהלבנת הון, חדירת גורמי פשיעה ופגיעה בביטחון הלאומי. החשש הגדול ביותר של ארגנטינה צריך להיות התגובה של הקהילה הבינלאומית: אם השוק יוצף באזרחים חדשים שקנו את דרכונם בכסף, מדינות המערב עלולות לבטל את הפטור הקיים מוויזות לאזרחי ארגנטינה, ובכך להשמיד את ערכו של הנכס שהממשלה מנסה למכור.
מכירת דרכונים לכיסוי חובות ריבוניים היא עדות למצוקת נזילות קיצונית, אך היא אינה תחליף לרפורמות מבניות עמוקות. פתיחת התוכנית ללא דיון ציבורי, אקדמי או פוליטי נרחב מעלה שאלות קשות על הגבול שבין שוק חופשי לבין אובדן הריבונות. הניסיון של לבנון ומדינות אירופה מוכיח שהון שמגיע באמצעות רכישת אזרחות הוא הון תזזיתי, וברגע שהסיכונים הביטחוניים יצופו, המחיר הכלכלי שהאזרחים הוותיקים ישלמו בנמל התעופה יהיה גבוה בהרבה מהדולרים שייכנסו זמנית לקופת המדינה.
