משפט נתניהו: הפצצה שהטילו השופטים בדיון על הדיונים

סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך". שופטי נתניהו רוצים לקיים את מצוות המחוקק. מה הבעיה?

שופטי נתניהו שבים ומציעים לשקול לוותר על אישום השוחד

התביעה וההגנה במשפט נתניהו מתנגדות לחמישה ימי דיונים בשבוע

הבעיה היא, שהסעיף הזה הוא כבר שנים אות מתה, ודומה שמעולם לא מומש. נתחיל מזה שהחוק הוא משנת 1982; כיום התיקים הגדולים הפכו בחלקם לענקיים מבחינת הראיות והעדים, משום שהטכנולוגיה מאפשרת לכתוב המון, לדבר המון ולשמור הכל. זה אומר שצריך הרבה יותר זמן כדי להשתלט על החומר לפני ההליך ולהתמודד איתו במהלכו.

שנית, העובדה שתיקים אינם מתנהלים ברצף, היא המציאות בה חיים כל המעורבים: הפרקליטים, הסניגורים והשופטים. כך הם מתכננים את זמנם ואת ניהול התיקים כולם. לכן, אם לפתע בתיק אחד הדיונים מתנהלים ברציפות - זה מתנגש חזיתית עם כל היתר. שלישית, לאכוף את החוק דווקא במגה-מגה-תיק (56,000 עמודי פרוטוקול, 5,000 מוצגים) שהוא כל כך רגיש ושנוי במחלוקת מבחינה ציבורית, נראה כסוג של אכיפה בררנית.

אבל השופטת רבקה פרידמן-פלדמן פורשת במארס 2028 וחייבים לזרז את ההליך.

לזה יש פתרון פשוט, אם כי הוא תלוי במפה הפוליטית. שופט המגיע לגיל פרישה יכול להמשיך לכהן כשופט עמית במשך ארבע שנים. לשם כך יש צורך בהסכמת השופט עצמו, שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, ובמקרים מסוימים - של הוועדה לבחירת שופטים. סביר להניח שפרידמן-פלדמן ויצחק עמית יסכימו למינוי שכזה, ולכן השאלה היא מי יהיה שר המשפטים. שר בממשלה של נתניהו עשוי לתקוע את המהלך, אם כי ייתכן שבג"ץ יכפה עליו. שר בממשלה אחרת מן הסתם יאפשר אותו בקלות.

עם זאת, לא ניתן לסמוך על אפשרויות תיאורטיות כמעט שנתיים קדימה. פרישה של ראש ההרכב היא סופר משמעותית, והחלפתה בידי שופט אחר תעכב מאוד את מתן פסק הדין. לכן, זירוז ההליך כדי להימנע מכך הוא מטרה ראויה. אבל, וזהו אבל גדול ולמעשה מכריע, הדבר אינו יכול להיעשות תוך פגיעה בזכויות יסוד ובחתירה לצדק.

שתיים מרכזיות: של הנאשמים ושל הסניגורים. קשה עד מאוד, ואולי בלתי אפשרי, לנהל פרשת הגנה לשמה כאשר הצדדים מצויים בבית המשפט בירושלים חמישה ימים בשבוע בשעות 16:00-09:00, כל עורכי הדין תל-אביביים ויש צורך בזמן להכין את העדים ואת החקירות. זוהי פגיעה ברורה וקשה בזכות להליך הוגן.

• שופטי נתניהו שבים ומציעים לשקול לוותר על אישום השוחד
• התביעה וההגנה במשפט נתניהו מתנגדות לחמישה ימי דיונים בשבוע

מבחינת הסניגורים, המשמעות היא שלא יוכלו לייצג לקוחות אחרים בעניינים התלויים ועומדים בבית המשפט, כי פשוט לא יוכלו להגיע. לסניגורים יש זכות יסוד חוקתית לחופש העיסוק ולקבל לקוחות כאוות נפשם. אי-אפשר לומר להם, בהתראה של שלושה חודשים, שמעכשיו כמעט כל זמנם יוקדש למשפט נתניהו. וכאמור, מאחר שהכלל הוא שתיקים אינם מתנהלים מיום ליום - זכותם המלאה הייתה לקבל בעבר ולקבל גם בעתיד לקוחות נוספים.

השופטים לא יודעים את כל זה?

ודאי שהם יודעים, וכמה מן הסניגורים כבר איימו להתפטר כאשר החליטו על ארבעה ימי דיונים בשבוע. לכן ההערכה המקובלת היא, שההחלטה נועדה להביא לכך שיתקיימו שלושה-ארבעה ימים בשבוע, אולי לא מלאים. בדיעבד התברר, והשופטים אמרו שלא התכוונו לכך מראש, שהצעד הדיוני הזה עשוי לקדם הסדר לסיום המשפט.

יש הטוענים שההגנה אחראית להתמשכות ההליך, ולכן זו בעיה שלה.

המשפט נמשך מזה 5.5 שנים בגלל שורה של גורמים. היו חקירות שנוהלו בחוסר יעילות בידי שני הצדדים; נתניהו נשא נאומים ארוכים בעדותו; הייתה קורונה; הייתה ועדיין יש מלחמה רב-חזיתית; היו עניינים רפואיים של נתניהו; היו אילוצים אישיים ומקצועיים של השופטים. לכן, האחריות היא של כולם וחלוקת האחוזים ביניהם אינה משנה.

בכל מקרה, לא מתקנים עוול בעוול. העובדה שהמשפט נמשך זמן רב מדי, אינה סיבה לפגוע באותן זכויות יסוד של הנאשמים והסניגורים, ואינה סיבה ליצור לכל הפחות מראית עין של פגיעה בעשיית הצדק. מעבר לכך, גם התביעה מתנגדת לחמישה ימי דיונים - והמצב שלה הרבה יותר טוב, עם צוות גדול בהרבה שרוב חבריו עוסקים רק במשפט נתניהו.

• מי אביבים פחדה מהפולשים, לא בדקה מיהם צרכני המים - ותבעה את רמ"י
• נכה רוקן החשבון כמה ימים לפני שנכנס לחדלות פירעון

אז מה הפתרון?

בקצב הנוכחי, פסק דין במשפט נתניהו לא יוכל להינתן במארס 2028, וגם לא ביוני 2028 (שופט פורש יכול לחתום על פסק דין במשך שלושה חודשים נוספים), וקרוב לוודאי שגם לא בשנת 2028 כולה. התביעה הציעה לנסות ארבעה ימי דיונים בשבוע; ההגנה מציעה שלושה. התביעה מדברת על ייעול פרשת ההגנה בדמות ויתור על עדים; ההגנה אומרת שכולם נחוצים לה, ובכל מקרה ההחלטה היא בידי בית המשפט, שטרם נחשף (במעמד צד אחד) לרשימת העדים.

השופטים הטילו פצצה משלהם: הם חזרו על ההצעה לתביעה לשקול לוותר על אישום השוחד בתיק 4000. במקרה כזה, אפשר יהיה לוותר על חלק ניכר מעדי ההגנה, שלדבריה אמורים להתייחס לפריטי הסיקור השנויים במחלוקת. יתרה מזאת: הסניגור עמית חדד אף אמר, כי ייתכן שיימצא פתרון בלי פסק דין.

מה יקרה בעקבות דברי השופטים?

הצעתם של השופטים עשויה להחזיר לשולחן את האפשרות של הסדר טיעון כלשהו, אם כי ויתור על סעיף השוחד נוטל מהתביעה את קלף המיקוח העיקרי שלה. לצד זאת, הצעתו של הנשיא יצחק הרצוג לקיים שיח בחסותו עודנה על השולחן, לאחר שנתניהו כלל לא השיב עליה. לכל התבשיל הזה צריך להוסיף את הבחירות המתקרבות ואת האפשרות הריאלית שנתניהו יפסיד בהן, ואזי יכולת המיקוח שלו היא שתפחת.

האם כל זה יביא את התיק לסיומו - מה שיהיה נכון גם מבחינה משפטית וגם מבחינה ציבורית? קשה לדעת. דומה שמבחינת נתניהו, לאחר עדותו וטענותיו החוזרות ונשנות על תפירת תיקים במטרה להפילו, הוא יתקשה מאוד להודות בעבירה כלשהי.

גם אם כן, תיוותר בעינה השאלה שפוצצה את המגעים בסוף 2021: האם יוטל עליו קלון, שלמעשה יסיים את הקריירה הפוליטית שלו (נתניהו בן 77, קלון מונע חברות בממשלה ובכנסת במשך שבע שנים). אבל, שוב, אם נתניהו ישתכנע שהוא עומד להפסיד - ייתכן שיגיע להסדר של פרישה מכובדת כעת. בקיצור: שום דבר לא יפתיע.