גם למטא נגמר ה-AI? גוגל מגבילה לה את השימוש בג'מיני

גוגל הגבילה את השימוש של מטא במודלי ג'מיני, לאחר שהביקוש שלה לשירותי ה-AI של גוגל היה גבוה מיכולת האספקה של החברה. בעקבות זאת נפגעו כמה פרויקטים פנימיים במטא, שהשתמשה בג'מיני משום שהמודלים שלה לא סיפקו את אותה רמה בכמה שימושים מרכזיים. לפי דווח בפייננשל טיימס.

המקרה הזה מראה שהמרוץ בתחום הבינה המלאכותית כבר לא מתנהל רק סביב מי מפתחת את מערכת ה-AI החכמה והמתקדמת ביותר, כמו ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל, קלוד של אנת'רופיק או לאמה של מטא. לא פחות חשוב למי יש מספיק שרתים, שבבים, חשמל וחוות נתונים כדי להפעיל את המערכות האלה עבור מיליוני משתמשים. גם אם חברה פיתחה מערכת טובה יותר, היא לא תוכל לענות על הביקוש אם אין לה מספיק תשתיות.

מטא השתמשה בג'מיני של גוגל בין היתר לאוטומציה של תהליכי בטיחות, לרבות הסרת תוכן מזיק, טיפול בהונאות ותמיכה בפרויקטים פנימיים. לפי הדיווח, בעקבות המגבלות הונחו עובדים במטא להשתמש בצורה יעילה יותר בטוקנים של AI. זו אמירה קטנה שנשמעת תפעולית, אבל המשמעות העסקית שלה גדולה: גם בחברה כמו מטא, עם תקציבי ענק, כל שאלה למודל וכל תהליך אוטומטי מתחילים להיות משאב שצריך לנהל.

ההתפתחות הזאת מביכה במיוחד את מטא. במשך שנים החברה הציגה את מודלי לאמה, סדרת מודלי הבינה המלאכותית שפיתחה ומשמשים ליצירת טקסט, כתיבת קוד וביצוע משימות נוספות - כחלופה למערכות של OpenAI וגוגל. אבל לפי הדיווח, בחלק מהפרויקטים שלה היא בחרה להשתמש דווקא בג'מיני של גוגל, משום שהמודלים שלה לא סיפקו את אותה רמת ביצועים. כעת היא מנסה להפחית את התלות הזאת באמצעות Muse Spark, מודל חדש שהיא מפתחת.  המעבר הזה חשוב לא רק טכנולוגית, אלא גם אסטרטגית: חברה שמוציאה עשרות ומאות מיליארדי דולרים על AI מתקשה להסביר מדוע היא תלויה במתחרה ישירה כדי להפעיל תהליכים רגישים.

גם עבור גוגל זו חרב פיפיות. מצד אחד, הביקוש לג'מיני מוכיח שהמודלים שלה תחרותיים, ושגם ענקית כמו מטא מוכנה להשתמש בהם. מצד שני, הגבלת לקוחות בגלל מחסור בכוח מחשוב משדרת שהיכולת המסחרית מפגרת אחרי הביקוש. גוגל, כמו אמזון, מיקרוסופט ומטא, נמצאת בתוך מרוץ השקעות עצום בחוות שרתים, שבבי AI, קווי חשמל, קירור ותשתיות ענן. ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI כבר הפכו לאחד הסעיפים המרכזיים שמעסיקים את וול סטריט, והמשקיעים רוצים לראות איך כל ההון הזה הופך להכנסות.

זה אומר שהיום לא מספיק לפתח מערכת AI טובה. צריך גם מספיק שרתים, שבבים וחוות נתונים כדי להפעיל אותה. חברות שיש להן את התשתיות האלה יכולות להשיק שירותים חדשים, לשרת יותר לקוחות ולהמשיך לצמוח. חברות שאין להן מספיק תשתיות נאלצות להגביל את השימוש במערכות שלהן, לעכב פרויקטים או לשכור תשתיות מחברות אחרות. לפי הדיווח, גם מטא כבר מתמודדת עם הבעיה הזאת.

הסיפור מתחבר גם ללחץ על מטא עצמה. מארק צוקרברג הפך את AI לעדיפות המרכזית של החברה, עם השקעות ענק בתשתיות, מודלים, מרכזי נתונים וכוח אדם. במקביל, החברה ביצעה שינוי ארגוני רחב, קיצצה אלפי משרות והסיטה עובדים לתפקידים שקשורים ל-AI. מטא כבר מאותתת ששנת 2026 תהיה שנת השקעות כבדה במיוחד בבינה מלאכותית, והמשקיעים בוחנים אם ההוצאה הזו תייצר יתרון אמיתי או רק תכביד על הרווחיות.

מבחינת גוגל, הביקוש הגבוה עובד לטובתה. כשהיא לא יכולה לספק את כל הביקוש, היא יכולה לבחור למי לתת גישה לשירותי ה-AI שלה ולמי להמתין. מצד שני, זה גם מראה שגם לגוגל אין מספיק תשתיות כדי לעמוד בכל הביקוש. בסופו של דבר, התחרות כבר לא רק על מי פיתחה את מערכת ה-AI הכי טובה, אלא גם על מי יש מספיק שרתים, שבבים וחשמל כדי להפעיל אותה עבור כל הלקוחות. ההגבלה על מטא היא לא סכסוך נקודתי בין שתי ענקיות, אלא תזכורת לכך שהקרב הבא יוכרע לא רק במעבדה, אלא גם בחוות השרתים.