יותר המראות ונחיתות בשעה: מרכז בקרה ארצי יוקם בנתב"ג

רשות שדות התעופה יוצאת לדרך עם פרויקט תשתית מרכזי בנתב"ג: הקמת יחידת בקרה ראשית, שתאחד לראשונה את מערכי הבקרה האווירית של ישראל תחת מרכז אחד. המהלך צפוי לשפר את ניהול התנועה האווירית, להגדיל את מספר ההמראות והנחיתות האפשרי בשעה, ולנתק חלק מהתלות ההיסטורית של מערך הבקרה האזרחי בבסיסי חיל האוויר. עם זאת, גם הפרויקט הזה לא פותר את מגבלת הקיבולת ארוכת הטווח של נתב"ג, שצפוי להגיע בשנים הבאות לתקרת הפעילות שלו.

רשות שדות התעופה פרסמה הליך מיון מוקדם לקבלנים להקמת יחידת הבקרה הראשית, יב"ר, בנתב"ג. מדובר בשלב ראשון בדרך לפרויקט שנועד לרכז במקום אחד את יחידות הבקרה האווירית של צפון ודרום, הפועלות כיום בנפרד, לצד מערכי המכ"ם, הקשר והשליטה של התעופה האזרחית בישראל.

המשמעות התפעולית של המהלך גדולה. לפי הפרסומים, איחוד מערכי הבקרה צפוי לאפשר הגדלה של מספר התנועות השעתיות בנתב"ג, כלומר המראות ונחיתות, מכ-36 כיום לכ-60 בשעה. מדובר בעלייה של כמעט 70% בקצב הפעילות האפשרי בשדה, נתון משמעותי במיוחד על רקע הצפי להמשך גידול בביקושים לטיסות מישראל ואליה. עד היום התבסס מערך הבקרה האווירית על שתי יחידות מרכזיות, בצפון ובדרום, שישבו בפועל בבסיסי חיל האוויר. המהלך החדש אמור להעביר את מרכז הכובד לנתב"ג, ולאחד את מערכות הבקרה האזרחית תחת גוף תפעולי אחד. מעבר להתייעלות, ברשות שדות התעופה מציגים את הפרויקט כמהלך שיחזק את הרציפות התפקודית, את רמת הבטיחות ואת היכולת לנהל את המרחב האווירי בצורה מדויקת וגמישה יותר.

המרכז החדש צפוי לכלול מערכות בקרה מתקדמות, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, ולחבר בין מערכי הקשר, המכ"ם והשליטה. ברשות מציינים כי הריכוז של כלל המערכות במרכז אחד יאפשר ניהול יעיל יותר של התנועה האווירית, קיצור עומסים שנובעים ממגבלות קיבולת, ושיפור ברמת הדיוק של מערך הטיסות. מבחינת הנוסעים, המשמעות האפשרית היא פחות צווארי בקבוק תפעוליים בשעות עומס, יכולת טובה יותר לקלוט טיסות נוספות, ושיפור ברציפות התפעולית של השדה. מבחינת חברות התעופה, מדובר בתשתית שאמורה לאפשר תכנון פעילות רחב יותר בנתב"ג, בעיקר בתקופות שבהן השוק הישראלי חוזר לצמיחה.

יותר קיבולת בשעה, לא יותר קיבולת סופית

לצד החשיבות של הפרויקט, צריך לשים את הדברים בפרופורציה. הגדלת מספר ההמראות והנחיתות בשעה היא שיפור תפעולי משמעותי, אבל היא לא משנה את מגבלת הקיבולת הכוללת של נתב"ג לטווח הארוך. לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד 2040 צפוי נתב"ג להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, המוערכת בכ-40 מיליון נוסעים בשנה. 

כלומר, יחידת הבקרה החדשה יכולה לשפר את ניצול השדה, להגדיל את הגמישות התפעולית ולהפחית עומסים, אך היא אינה מחליפה את הצורך האסטרטגי בשדה תעופה משלים בישראל. ככל שמספר הנוסעים ימשיך לעלות, השאלה של שדה נוסף תחזור לעמוד במרכז הדיון, גם אם הפרויקט הנוכחי יאפשר לנתב"ג לפעול בצורה יעילה יותר בשנים הקרובות.

"תשתית אסטרטגית לאומית"

ברשות שדות התעופה מציגים את הקמת יחידת הבקרה הראשית כפרויקט תשתית ארוך טווח, שנועד להתאים את מערך התעופה הישראלי לגידול הצפוי במספר הטיסות. שרת התחבורה מירי רגב אמרה כי "מדיניות השמים הפתוחים מחייבת אותנו להמשיך ולהשקיע בתשתיות התעופה של ישראל", והוסיפה כי הקמת היחידה תאפשר לתת מענה לביקושים הגדלים לטיסות מישראל ואליה, תוך שמירה על מערכת תעופה "בטוחה, יעילה ומתקדמת".

גם יו"ר רשות שדות התעופה, יפתח רון טל, הדגיש את המשמעות הלאומית של הפרויקט. לדבריו, "יחידת הבקרה הראשית היא תשתית אסטרטגית לאומית שתשרת את מדינת ישראל לשנים רבות", ותפקידה יהיה לחזק את החוסן, הרציפות התפקודית ויכולות ניהול התעופה של ישראל.

מנכ"ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי, התייחס למורכבות התפעולית של המהלך ואמר כי מדובר באחד הפרויקטים המשמעותיים שמקדמת הרשות. לדבריו, היב"ר "ירכז לראשונה את כלל מערכי הבקרה, המכ"ם והקשר במרכז מתקדם אחד". קדמי הוסיף כי מדובר במהלך שצפוי לשפר את ניהול התנועה האווירית, להגביר את היעילות ולאפשר היערכות טובה יותר לגידול הצפוי בהיקף הטיסות.

• המחדל השקט: כיצד איבד נתב"ג את רשת הביטחון האלקטרונית שלו דווקא בזמן מלחמה
• כ-20 מטוסים אמריקאיים יפונו מנתב"ג; חשש הביטולים ביולי יורד