בג"ץ אוסר על מבקר המדינה לערוך ביקורת בנושאי הליבה של המלחמה

בג"ץ אוסר על מבקר המדינה לבצע ארבע מתוך שמונה ביקורות הליבה על מלחמת חרבות ברזל, ומתיר לו לבצע את ארבע האחרות – אך לא על בסיס הטיוטות שהכין משרדו ללא מתן זכות טיעון מלאה.

הסניגוריה הצבאית עתרה נגד המבקר היוצא, מתניהו אנגלמן, בטענה שהביקורות שהוא מבצע פוגעות בצורה קשה בזכויותיהם של מי שהיא מייצגת, ובהם שורה  של קצינים בכירים. התנועה לאיכות השלטון טענה, כי אנגלמן חורג מסמכותו בעצם קיום הביקורת, שכן סמכותו מוגבלת לענייני מינהל ותקציב, ולא לענייני ביטחון מרכזיים.

הליכי ביקורת בחוסר סמכות

עתירתה של התנועה התמקדה בהליכי ביקורת אלה: לוחמה כלכלית בטרור (לרבות "מדיניות ההסדרה" בעזה); הגנת הגבול ברצועת עזה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה"ל לאויב; מהלך האירועים ב-7באוקטובר – פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.

השופטת דפנה ברק-ארז קובעת, כי הליכי ביקורת אלה נעשו בחוסר סמכות. היא עמדה על חשיבותה של ביקורת המדינה, אך הבהירה כי זו מתוחמת לגדרי הסמכות שנקבעה בחוק יסוד מבקר המדינה. סמכותו של מבקר המדינה היא לערוך "ביקורת", שתכליתה העיקרית היא השוואת התנהלות או פעולות מסוימות לנורמה הנוהגת, להבדיל מאשר "חקירה" המכוונת בעיקרה לבירור המציאות העובדתית עצמה.

לדברי ברק-ארז, הגם שמבקר המדינה יכול להידרש גם לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו הרחבה אינה חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. זאת, בין השאר בהתחשב בהיעדרן של נורמות ברורות שעל-פיהן נוהגים בתחומים אלו. ארבעת הליכי הביקורת חורגים באופן מובהק מהסמכות המוקנית למבקר המדינה, ועליו להימנע מלקיימם. בנסיבות שבהן כבר הוכר הצורך בהקמתה של ועדת חקירה, נודעת עדיפות לכך שנושאים אלה ייבחנו על-ידה, אך פסק הדין לא התבסס על כך.

השופט עופר גרוסקופף הגיע לאותה תוצאה על יסוד הנמקה שונה. לשיטתו, מבקר המדינה מוסמך להכין דו"חות ביקורת גם בנושאי העתירה הראשונה, ואולם היבטי ביקורתו מוגבלים, מטבע פעילותו, לבחינת הליך קבלת ההחלטות ואופן יישומן, ואינם כוללים עיסוק בשאלות מדיניות.

לפיכך, ובהינתן הצורך בהקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר שעליו עמד בג"ץ בהליך אחר, אין מקום, בעת הזו, להמשיך בביצוע ביקורות מבקר המדינה בתחומים האמורים, הנוגעים לנושאים שבליבת העניין. כך, בשל הצורך לתאם את תחומי הביקורות מול ועדת החקירה - מנגנון אשר לא רק יכול מבחינת סמכויותיו, אלא גם צריך מבחינת ייעודו הציבורי, להתייחס למכלול היבטי המחדל, ולא רק לאותו חלק מוגבל אותו יכול מבקר המדינה לבחון.

פגיעה משמעותית בזכות הטיעון

עתירת הסניגוריה הצבאית התמקדה בארבעה הליכי ביקורת אלה: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית, הטיפול בחללים האזרחיים של 7 באוקטובר, המסיבה בחניון רעים ("נובה") – הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה, ההיערכות ההגנתית על ערי הדרום בזיקה ל-7 באוקטובר. בהליכים אלה כבר גובשו טיוטת דו"חות שהופצו להתייחסות.

ברק-ארז קבעה,  כי על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון יש מקום למתן זכות טיעון מלאה בהליכי ביקורת שיש להם השלכה אישית על הנבדקים, ואלה הם פני הדברים בהליכי הביקורת שנדונו ואשר ביחס אליהם ציין מבקר המדינה כי תוטל אחריות אישית. אין מקום למימוש של זכות הטיעון רק לאחר שהטיוטות כבר גובשו. גרוסקופף סבר כי הגם שזכות טיעון מלאה נדרש לתת רק לאחר גיבוש הטיוטה, היה מקום, בנסיבות העניין, לשמוע את גרסת מי שלגביהם עשויות להופיע מסקנות אישיות עוד בטרם גיבוש טיוטת הדו"ח.

• בג"ץ צפוי להורות בימים הקרובים על הצבעה חוזרת למבקר המדינה
• הפיקוח על המשכנתאות בבנקים - לפי מגבלות שנקבעו אחרי הסאב פריים