בנט מבטיח לפרק את מונופולי המזון ולהוריד את המחירים ב-30% - אז הבטיח

נפתלי בנט חוזר לזירה הכלכלית דרך הנושא הכי כואב לציבור: יוקר המחיה. יו"ר מפלגת ביחד הציג תוכנית להוזלת מחירי המזון, ובמרכזה הבטחה לפרק מוקדי כוח בשוק המזון, לרבות תנובה, שטראוס, דיפלומט, שסטוביץ ושופרסל. המספר שבנט שם על השולחן חד: הורדת מחירים של 30% וחיסכון של כ-8,000 שקל בשנה למשפחה.

וגם - איזנקוט מבטיח להוריד לכם את המסים - המצע הכלכלי של מפלגת ישר

זו הצהרה גדולה, אולי גדולה מדי, אבל היא נוגעת בבעיה אמיתית. שוק המזון בישראל ריכוזי, יקר ומלא חסמי כניסה. ספקים גדולים מחזיקים כוח על המדף, יבואנים בלעדיים שולטים במותגים, ורשתות גדולות נהנות מכוח אזורי שמקשה על תחרות. מבקר המדינה כבר הצביע על הריכוזיות בשוק המזון ועל פערי מחירים גדולים מול חו"ל, והציבור מרגיש את זה בכל קנייה בסופר.

התוכנית של בנט כוללת כמה צעדים מרכזיים. הראשון הוא חיוב מונופולים להתפרק ממותגים מונופוליסטיים במקרים מסוימים. השני הוא פירוק כוח לאורך שרשרת האספקה: יצרן גדול, יבואן גדול או מפיץ גדול יקבלו פחות יכולת לשלוט גם במותגים, גם בהפצה וגם ביחסים מול ספקים קטנים. בנוסף, בנט מבקש להגביל יבואנים בלעדיים של מותגים גדולים, ולמנוע ממונופולים להפיץ או לנהל הסכמי סחר עבור שחקנים קטנים.

החלק הרגיש ביותר נוגע לשופרסל. לפי התוכנית, תאגיד שמחזיק במונופול אזורי יידרש למכור חלק מהחנויות באותו אזור, ובמקביל תוגבל פתיחת סניפים חדשים במקומות שבהם כוחו כבר גבוה. זו נקודה משמעותית, כי בשוק המזון הישראלי התחרות נמדדת פעמים רבות ברדיוס של שכונה, עיר או אזור תעשייה, ולא רק ברמה ארצית.

להרחבה: השקל חזק, הצרכן חלש - כך מתקבע יוקר המחיה בישראל

בנט גם מחזיר לשולחן את נושא היבוא. הוא מציע להפחית רגולציה, להסיר חסמי יבוא ולבטל מכסים בהדרגה, אבל לצד תמיכה ישירה בחקלאים באמצעות מענקים קבועים, מיכון והלוואות בערבות מדינה. הרעיון הוא להחליף הגנות עקיפות שמייקרות את המדף בתמיכה ישירה בחקלאים. מבחינה כלכלית זה כיוון נכון יותר: הצרכן רואה מחיר נמוך יותר, והמדינה מחליטה בגלוי כמה היא מוכנה לשלם עבור ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית.

גם הכשרות נכנסת לתוכנית. בנט מציע להחיל מודל של "מה שכשר לחרדים בברוקלין - כשר בישראל", ולפתוח את שוק הכשרות לתחרות, בלי לפגוע באישור הכשרות מטעם הרבנות הראשית. הכיוון הזה מזכיר את רפורמת הכשרות שקידם מתן כהנא בממשלת בנט-לפיד, שנועדה לצמצם את המונופול של הרבנות. אם ייווצר מגוון כשרויות על המדף, חלק מהעלויות ליבואנים וליצרנים עשוי לרדת.

ועדיין, יש פער בין תוכנית בחירות לבין ביצוע. פירוק מונופולים דורש חקיקה, רגולטורים חזקים, עמידה מול לוביסטים, מאבקים משפטיים ויכולת לנהל מעבר בלי ליצור מחסור או כאוס בענף. חברות המזון הגדולות יילחמו, היבואנים יילחמו, חלק מהחקלאים יחששו, וגם רשתות השיווק ינסו לרכך כל מהלך שפוגע בכוחן.

• האם הגיוני שמועמד לראשות ממשלה לא ישלם חובות?
• הכסף גויס למאבק בחוק הגיוס, העמודים עברו לקמפיין של בנט

להרחבה: יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

היעד של 30% ירידה במחירי המזון נשמע שאפתני מאוד. בשווקים מסוימים, פתיחת יבוא ופירוק בלעדיות יכולים להוריד מחירים מהר. במוצרים מפוקחים, בחלב, בבשר, בפירות וירקות ובמוצרים עם עלויות לוגיסטיקה גבוהות, הירידה מורכבת יותר. לכן המבחן של בנט יהיה פחות בסיסמה ויותר בפרטים: איזה מונופול מפרקים, באיזה לוח זמנים, מי מפצה את מי, ואיך מוודאים שההוזלה מגיעה לצרכן ולא נבלעת בדרך אצל יבואן או רשת.